החוב בישראל יהיה נמוך בהשוואה למדינות אחרות, וכך גם חלקה של המדינה במשק, לפי תחזית שפרסמה קרן המטבע בסוף השבוע. זו התחזית הראשונה שמפרסמת הקרן למצבן התקציבי של המדינות בעקבות המלחמה באוקראינה, האינפלציה, והתאוששות ממגפת הקורונה.

היקף החוב של ישראל בהשוואה לגודל הכלכלה (התוצר) צפוי לרדת מרמה של 67.1% כיום, ל-64.1% עד 2027. במדינות גוש האירו עומד היום החוב בממוצע על 95.2% מהתוצר, והוא צפוי להצטמק ל-88.9% מהתוצר עד 2027.

גודל המדינה במשק, שנמדד במשקל של הוצאות המדינה מתוך התוצר, צפוי לרדת בישראל מ-38.4% בשנת הנוכחית ל-37.8% ב-2027, הנמוך ביותר בכל הזמנים. במדינות גוש האירו עומד יחס זה על 50.7%, והוא יירד ל-47.3% ב-2027.

לפי הדו"ח, נטל המס בישראל צפוי לרדת, ולהגיע ב-2027 ל-34.8% מהתוצר, לעומת 37.1% היום. בגוש האירו עומד היום נטל המס על 46.4% והוא צפוי לעמוד על 45.6% ב-2027.

קרן המטבע קוראת להידוק שיתוף הפעולה במיסוי תאגידים, יחידים ופחמן, בהמשך למהלך של מס חברות גלובלי והמאבק במקלטי מס, וכן כדי למנוע נדידה של תעשיות מזהמות למדינות שבהן אין מסים על זיהום.

בין היתר מאמצת קרן המטבע את הקריאה להקים מרשם רכוש עולמי, מה שיקדם בצורה משמעותית את היכולת להטיל מסים על העשירים ביותר.

אחד הנושאים המדאיגים ביותר לפי הדו"ח הוא השילוב של עלייה בריבית ועליית מחירים, שצפוי לפגוע במדינות העניות ביותר ובאוכלוסיות החלשות ביותר.

בדו"ח נכתב עוד שאינפלציה מפתיעה בתקופה של ריבית נמוכה דווקא טובה למצבן הפיסקלי של מדינות, וב-2022 גרמה למיתון העלייה בחוב ביחס לתוצר במדינות המתקדמות. זאת מכיוון שהכנסות המדינות ממסים עולות מהר יותר מהחוב בגלל עליית המחירים. עם זאת, תנאים אלה צפויים להשתנות כעת שהבנקים המרכזיים החלו לעלות ריבית.

גם במדינות מפותחות ממליצה הקרן לממשלות להעניק סיוע ממוקד לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון להיפגע מעליית המחירים. הדו"ח ממליץ לממשלות להימנע מצעדים שנועדו לרסן את עליית המחירים כשלעצמם, שעלולים להפר את האיזון בין ביקוש להיצע, לגרום לעליית מחירים בשווקים הבינלאומיים ולפגוע יותר במדינות עניות.