מחקר חדש שבוצע על ידי הביטוח הלאומי יחד עם אגף השכר באוצר מעריך כי על אף הנתונים המלמדים על קפיצת השכר הממוצע בתקופת הקורונה, בפועל עלה שכרם הממוצע של עובדים שהמשיכו לעבוד בשנת 2020 בכ-1.6% בלבד – זאת לעומת גידול ממוצע של כ-4.5% בשנים הקודמות למשבר.

בענפים בהם נדרשו עובדים להגיע פיזית למקום עבודתם ולהיות במגע עם לקוחות – השכר לא עלה כלל.

החוקרים ביקשו לנטרל את השפעת הוצאתם של מאות אלפי עובדים, שרובם השתכרו מתחת לממוצע, מכוח העבודה בעקבות משבר הקורונה והסגרים. לשם כך נעזרו בנתוני השכר וההכנסות שנאספו בביטוח הלאומי, והתמקדו במקבלי שכר או דמי אבטלה ברצף בשנים 2017-2020 שהכנסתם בשנת 2020 נותרה יציבה ועלתה ב-0.8%.

שכרם של קבוצת השכירים שהמשיכה לעבוד ברצף בשנים אלו, רשם עליה מתונה של 2.6% בשנת 2020, לעומת עליות של 5-6% בשנים קודם לכן. על בסיס נתון זה העריכו החוקרים כי העליה בשכר הממוצע עבור כלל המועסקים, בניכוי השינוי בתמהיל התעסוקה – הייתה בת 1.6% בלבד.

החוקרים ציינו כי בעוד שבשנים 2018-2019 עלה השכר במגזר העסקי בכ-6% בשנה, הן בענפים הדורשים נוכחות פיזית בעבודה והן באלו שאינם דורשים אותה, בשנת 2020 עלה השכר של עובדים שנותרו לעבוד בענפים שאינם דורשים נוכחות פיזית ב-3% בלבד.

התמתנות זו בקצב עליית השכר התרחשה ככל הנראה על רקע ירידה בהיקף שעות העבודה ופגיעה ברכיבי הכנסה שונים, הסבירו החוקרים. ענף המידע והתקשורת (הייטק) הוא הענף שבו עליית השכר הייתה המשמעותית ביותר, ככל הנראה על רקע היכולת לעבוד מהבית ועליית הביקוש למוצרים בענף זה.

שכרם של עובדים שנותרו לעבוד בענפים המחייבים נוכחות פיזית ומגע עם קהל לא עלה כלל ב-2020, ובענפים מסויימים דוגמת שירותי תחבורה ואחסנה, שירותי אירוח ואוכל ושירותי בידור ופנאי, שכרם של העובדים שהוסיפו לעבוד אף ירד. לצד העובדה שעובדים רבים בענפים אלה נפלטו משוק העבודה והכנסתם נפגעה, הירידה הכללית נובעת ככל הנראה על רקע צמצום בשעות העבודה, ואולי גם בשל פגיעה בתנאי העבודה ובשכרם השעתי.

במגזר הציבורי, הייתה שונות במידת ההשפעה של המשבר על השכר הממוצע. במערכת הבריאות הציבורית המשיכה מגמת עליית השכר של כ-3.6% בשנה, שהייתה גם בשנים שטרם המשבר, אך ביתר המגזר הציבורי,  התמתנה עליית השכר הממוצעת לשכיר מכ-4% בשנה ל-2.9% בשנת 2020, פועל יוצא של הפגיעה בתשלומי החזר הוצאות ועבודה נוספת בעיקר בחודשי הסגר הראשון.

נתוני המגזר הציבורי אינם כוללים את השפעת הירידה בשכר כתוצאה מהדרישה לנצל ימי חופשה במסגרת החופשה הכפויה שעובדים רבים במגזר הציבורי נדרשו לצאת אליה. במערכת החינוך, אשר נדרשה לשינויים משמעותיים במהלך תקופת הקורונה ולמעבר להוראה מרחוק, נשמרה מגמת העלייה בשכר המורים כפי שהייתה בשנים קודמות, כמו גם מספר המורים המועסקים במערכת, בשונה מגופים אחרים במערכת הציבורית.