מספר עובדי הממשלה ירד ב-0.8% בין 2020 ל-2021, לפי דו"ח שפרסם היום (שני) אגף השכר באוצר. מספר המשרות בממשלה ב-2021 עמד על כ-35.9 אלף. הסיבה העיקרית לירידה במספר עובדי הממשלה היתה ההיעדר הממושך של תקציב מדינה ומשבר הקורונה, שצמצמו את יכולתה של הממשלה לקלוט עובדים חדשים, ליצור תקנים ולאייש תקנים קיימים.

באוצר הוסיפו שבחמש השנים האחרונות חל גידול מצטבר של 7% במספר המשרות במשרדי הממשלה, לעומת גידול של כ-10% באוכלוסייה. בעוד ב-2016 על כל משרה בממשלה היו כ-254 אלף תושבים בישראל, ב-2021 היו כ-262 אלף תושבים על כל משרה.

השכר הממוצע במשרדי הממשלה עלה ב-2021 ב-1.3% ועמד על 17,368 שקלים, לעומת השכר הממוצע הכללי במשק, שעמד על 10,428 שקלים. השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 14,932 שקלים, ו-74% מעובדי משרדי הממשלה משתכרים יותר מ-12 אלף שקלים בממוצע בחודש, בעוד רק כ-0.1% מהם משתכרים פחות מ-6,000 שקלים.

עם זאת, הדו"ח לא כולל את העובדים אצל קבלני השירותים בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה שמועסקים במשרדי הממשלה, וכן את העובדים בשירותי הממשלה המופרטים שמועסקים באמצעות עמותות או חברות פרטיות.

העובדים במשרדי הממשלה נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה ביחס למגזר הפרטי, וחשיבותו של מרכיב הוותק בקביעת השכר גדולה. הוותק החציוני במשרדי הממשלה נותר יציב ועומד על 12 שנים. עם זאת, במשרד האוצר אמרו שעובדים משכילים עם תואר אקדמי מתוגמלים יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי, והתשואה שלהם על ותק גבוהה יותר בכל גיל.

מבחינת תחומי הלימוד של העובדים, עלה שהמגזר הפרטי מתגמל תחומים אנליטיים כמו כלכלה, הנדסה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב יותר מאשר המגזר הציבורי. לטענת האוצר, במשרדי הממשלה אין בהכרח הלימה בין מיומנויות העובדים לבין שכרם, נתון שאותו בחנו באמצעות בחינת המתאם בין ציון פסיכומטרי לשכר בהשוואה למגזר הפרטי.