מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא פירסם אתמול (שלישי) דוחות ביקורת בנושא מימון בחירות 2015 ומימון מפלגות.
סוגיה מרכזית שבדק המבקר היא פעילותו של ארגון V15 – תנועה בלתי מפלגתית ששמה לה למטרה להביא להחלפת שלטונו של נתניהו ע"י עידוד הצבעה למפלגות המרכז והשמאל. במהלך מערכת הבחירות ולאחריה עלו טענות כי פעילות הארגון מהווה תעמולת בחירות אסורה, מאחר שבפועל הוא מעודד הצבעה למפלגות מסוימות. המבקר קבע כי בפעילות V15 לא היתה כל עבירה על החוק."משלא הועלו ממצאים המצביעים פוזיטיבית על קשר אירגוני בין הגופים הללו לאחת מהסיעות, אין בפעילות פוליטית או בפרסומים הקוראים להחלפת הממשלה וכן בפרסומים אחרים המעודדים הצבעה עבור גושים שונים תעמולה מובהקת, כדי להצדיק קביעה שסיעה מסוימת קיבלה תרומה, לא כל שכן תרומה אסורה, מגוף חוץ-מפלגתי."
המבקר התייחס גם לסוגיית עצרות התמיכה ההמוניות שנערכו בסוף מערכת הבחירות, ובדק את הטענה שעל אף שלא אורגנו על ידי המפלגות עצמן, הן עלולות להוות תרומה אסורה לתעמולת המפלגות. מסקנת הבדיקה היא כי עצרת "המחנה הלאומי", שהתקיימה יומיים לפני יום הבחירות, מהווה תרומה אסורה למפלגות הימין. המבקר מנמק זאת בכך שהעצרת נערכה בהשתתפות אקטיבית של חברי סיעות הימין עד כדי שיוך העצרת, לפחות במידה מסוימת, לכל אחת מהן – נאמו בה מעל בימת העצרת מועמדי הסיעות (ראש הממשלה, השר נפתלי בנט, וחברי הכנסת לשעבר אלי ישי ושרון גל), וזאת מבלי שנשאו ולו בחלק מעלויות ארגון העצרת. מכאן שהמפלגות השתמשו בהוצאות שמימנו אחרים לארגון וקיום העצרת, כדי להשפיע על ציבור הבוחרים. בעקבות כך קבע המבקר כי מפלגות הימין שהשתתפו בעצרת ישלמו קנסות (ר' פירוט בהמשך).
העצרת הנוספת שנבדקה היא עצרת השמאל "ישראל רוצה שינוי", שאף היא התקיימה בסמוך ליום הבחירות. במקרה זה קובע המבקר כי למרות שסיעות המחנה הציוני ומרצ הפיקו תועלת פוליטית מסוימת מהעצרת, הן השתתפו בה בצורה פסיבית גרידא, שאינה מצדיקה לראות בשימוש המועט בתשתיות העצרת כקבלת תרומה על ידן. נראה שקו פרשת המים שקובע המבקר הוא – מי נמצא על הבמה. ברגע שמועמדים מטעם המפלגות נואמים (כפי שקרה בעצרת הימין), האירוע נצבע באופן מובהק כשימוש של המפלגה בתשתית שלא מומנה על ידה לצורך תעמולת בחירות .
טענה נוספת שבדק המבקר היתה כי עיתונים מסוימים שימשו למעשה כתעמולת בחירות, כאשר הכוונה היא לעיתון "ישראל היום" המזוהה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. המבקר קבע כי כדי להכריע בסוגיה זו נדרשים כלים וסמכויות שאינם ברשותו כרגע, וכן שזוהי "סוגיה המעלה שאלות מורכבות ויסודיות ביותר בכל הנוגע לחופש הביטוי, חופש העיתונות ותעמולה פוליטית". לכן בחר המבקר לא להכריע בסוגיה, והוסיף כי ראוי שהמחוקק "יידרש לסוגיה מורכבת זאת תוך קביעת האיזונים הראויים".
המפלגות שהמבקר מצא פגמים בהתנהלותן הכלכלית בבחירות הן הבית היהודי, הליכוד, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת, המחנה הציוני, ש"ס, יחד ועלה ירוק. כאמור, סיעות הימין הסתמכו על עצרת הימין המהווה תרומה אסורה, ובנוסף לכך פעלו שלא על פי הנהלים – חרגו מההוצאה המותרת או ניהלו חשבונות באופן שאינו על פי הנהלים. בין השאר ציין המבקר כי סיעת הבית היהודי השתמשה בכספי הפריימריז של בנט לראשות המפלגה כתעמולת בחירות לסיעה. הרשימה המשותפת תיקנס ב-1.2 מיליון ש"ח, הבית היהודי והליכוד ייקנסו על סך 850 אלף ש"ח, וישראל ביתנו ב-200 אלף ש"ח. בסיעות המחנה הציוני וש"ס הוחלט להסתפק באזהרה, ומסיעות יחד ועלה ירוק (שכלל לא נבחרו לכנסת) יישללו סכומים קטנים ממימון המפלגות.
בבדיקת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת הקודמת מצא המבקר ליקויים בהתנהלותן של מספר מפלגות שיישלל מהן חלק ממימון המפלגות על פי חוק. הבית היהודי תיקנס בשלילת מימון מפלגות של מיליון ש"ח, מ"יש עתיד" ישללו כרבע מיליון ש"ח ומסיעת תע"ל (מפלגתו של אחמד טיבי שרצה בבחירות האחרונות כחלק מהרשימה המשותפת) יישללו 80 אלף ש"ח. גם בהתנהלותה של סיעת האיחוד הלאומי נרשמו ליקויים עקב מתן תמיכות והלוואות לעמותות, אולם במקרה זה הסתפק המבקר באזהרה בלבד. בנוסף קבע המבקר כי לסיעת מד"ע ולסיעת קדימה, שחדלו מלהתקיים, יש גרעונות נצברים שאין ביכולתן לפרוע ועל כן יש לראות בחובותיהן תרומות אסורות. המבקר קבע שסיעת מד"ע צריכה להחזיר לאוצר המדינה סכום של 450 אלף ש"ח וסיעת קדימה צריכה להחזיר 800 אלף ש"ח.
מבדיקת מאזני המפלגות שערך המבקר עולה כי כל הסיעות שהתמודדו בבחירות לכנסת (למעט עלה ירוק) סיימו את מערכת הבחירות בגירעונות שהיקפם נע בין כ-200,000 ש"ח לבין 16 מיליון ש"ח. כלומר, הוצאות הסיעות על מערכת הבחירות גבוהות באופן משמעותי מהמימון הממלכתי שהמחוקק הקצה לצורך זה. הסיעה בעלת הגירעון הגדול ביותר היא יש עתיד, שהגירעון שלה עומד על 16 מיליון ₪, אחריה ש"ס (11 מיליון) הליכוד (כ-10 מיליון), ישראל ביתנו ויחד (8 מיליון), הבית היהודי (4 מיליון), המחנה הציוני (כ-3 מיליון), יהדות התורה (1.5 מיליון) והרשימה המשותפת (מיליון ₪). מפלגת כולנו סיימה עם גירעון של 220 אלף ₪ בלבד, ומפלגת עלה ירוק, שלא נבחרה לכנסת, סיימה את הבחירות במאזן חיובי של 140 אלף ₪.
