למרות צעדים ממשלתיים לשיפור רווחתם של ניצולי השואה החיים בישראל, 31% מהם מקבלים קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה – כך עולה מנתוני המוסד לביטוח לאומי שפורסמו היום (שלישי). המשמעות היא שהכנסותיהם מפנסיה ומקצבת זקנה, בתוספת המענקים השונים שהם זכאים להם מתוקף היותם ניצולי שואה, לא הספיקה לקיום בכבוד וזיכתה אותם בתשלום סוציאלי נוסף.
לפי המוסד לביטוח לאומי, בישראל חיים 161,192 ניצולי שואה בגיל 71 עד 118 שנים, שהם 22% מכלל תושבי ישראל בקבוצת הגיל הזה. 61% מהניצולים הן נשים ו- 39% הם גברים. 18% מהניצולים הם בגילים 90 ומעלה. 10% בלבד מכלל הניצולים נשואים.
31% מניצולי השואה מקבלים מהביטוח הלאומי תוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק, לעומת 23% מכלל האוכלוסייה בקבוצת הגיל הזו המקבלת קצבת השלמת הכנסה. 49,247 ניצולים מקבלים השלמת הכנסה, מתוכם 33,362 יחידים ו-15,885 נשואים. מרבית הזכאים לתוספת השלמת הכנסה הם בני 89-80, בסך הכול 38,065 אנשים, שהם 77% מכלל הניצולים.
99,325 ניצולי שואה מקבלים גמלת סיעוד, שהם 62% מכלל הניצולים. מתוכם, 66,058 הן נשים (66%). 22,987 הם בני 90 ומעלה (23%). 22,609 זכאים לקצבה ברמה 6, הרמה הגבוהה ביותר (23%).
שתי קבוצות של ניצולים
אחד הקשיים המרכזיים הוא הבחנה בין שתי קבוצות של ניצולים. האחת, ניצולים 'ישירים', ששרדו את המחנות והגטאות, חיו תחת זהות בדויה ובמקומות מסתור, עבדו בעבודות כפייה או התלוו להוריהם בעבודות אלו. ניצולים מקבוצה זו מקבלים תגמולים חודשיים מהרשות לזכויות ניצולי השואה בסכומים הנעים בין 2,554 ל-6,412 שקלים בחודש, בהתאם לדרגת נכותם. מתוכם, 15,500 ניצולים שהכנסתם נמוכה מקבלים תגמולים חודשיים מוגדלים העשויים להגיע עד ל-11,729 שקלים.
הקבוצה השנייה מוגדרת כ"נפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה" – אנשים שנמלטו מבתיהם ונעקרו לשטחי ברית המועצות או לאזורים אחרים, או תושבי צפון אפריקה. הם זכאים למענקים שנתיים, שהחל מהשנה הוגדלו ל-6,500 שקלים, במקום 4,000 שקלים עד כה. לקבוצה הזו משתייכים 111,600 זכאים. לפי השרה לשוויון חברתי, העוני מרוכז בעיקר בקרב הקבוצה הזו.
שתי קבוצות נוספות המקבלות סיוע הן 3,400 ניצולים המקבלים קצבאות מחו"ל, שמקבלים מענקים נוספים מהרשות בסך 2,538 שקלים בכל רבעון; ו-18 אלף אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה שמקבלים קצבה חודשית.
סך הסיוע של הרשות לניצולי השואה מסתכם בשנה ב-5.5 מיליארד שקלים. מלבד לתשלומים הישירים, הרשות מספקת מדי שנה פטור מלא מתשלום על תרופות, מתקצבת שירותי סיעוד ומממנת טיפולים רפואיים וציוד רפואי בעלות של למעלה מ-1.34 מיליארד שקלים בשנה. עוד בשנה החולפת תמכה הרשות במוסדות ציבור העוסקים בתחום הסיוע לנפגעי רדיפות הנאצים בסכום של למעלה מ-16 מיליון שקלים.
המהלכים האחרונים: הגדלת המענק השנתי, קצבאות ליוצאי רומניה
הצעדים המרכזיים שנעשו בשנים האחרונות לשיפור מצבם החומרי של ניצולי השואה החיים בישראל כוללים את הגדלת המענק השנתי לניצולים שמוגדרים כ"נפגעי התנכלויות אנטישמיות" מ-4,000 ל-6,500 שקלים. זוהי הגדלה משמעותית של המענק, שמהווה שיפור ביחס למצב העגום שהיה עד עכשיו, אך עדיין מדובר בפער לש פי 10. "גם זה לא מספיק, ונמשיך לעשות יותר", אמרה השרה לשוויון חברתי מירב כהן בדיון בכנסת ביום השואה הבינלאומי.
צעד נוסף נוגע לתמיכה ביוצאי העיר בוקרשט ברומניה. בעקבות מאבק של המשרד לשוויון חברתי ומשרד החוץ, הסכימה ממשלת גרמניה בנובמבר האחרון להכיר בעיר כ'גטו פתוח' וביהודים תושבי העיר בתקופת מלחמת העולם השנייה כניצולי שואה ולפצות אותם. המשמעות היא ש-3,000 ניצולי שואה יוצאי בוקרשט ועוד 2,000 אלמנים, אלמנות ויורשים יהיו זכאים לקצבה חודשית של עד 11,600 שקלים, בהתאם למצבם הכלכלי.
מהלך זה מצטרף להכרה של ממשלת גרמניה מ-2019 בתושבי 20 ערים נוספות ברומניה כניצולי שואה, בעקבותיה הם יזכו לפיצויים שינועו בין 96 אלף ל-192 אלף שקל לניצול. כמו כן הם יקבלו קצבה חודשית של 800-400 שקלים.
הסכם נוסף שנחתם בין ממשלות ישראל לגרמניה באוקטובר האחרון קובע שהקצבאות של 3,400 הניצולים שמקבלים קצבאות ישירות ממשלת גרמניה יוגדלו ב-100 יורו לחודש, כ-352 שקלים. ניצולים שסובלים ממחלת הדמנציה, אלצהיימר או ירידה קוגניטיבית חמורה, זכאים למענק שנתי בסך 500 אירו.
בג"ץ דן בעתירה נגד אפליית כ-2,000 ניצולים
עתירה נוספת שנידונה בימים אלו בבג"ץ נוגעת לתיקון עוול שנגרם ללפחות 2,000 ניצולי שואה שעלו לישראל לאחר שנת 1953. למרות שהם עונים על הקריטריונים של ניצולי שואה 'ישירים', כלומר שהו בגטאות ובמחנות, עבדו בעבודות כפייה או חיו בזהות בדויה, המדינה מכירה בהם רק כנפגעי אנטישמיות עקב הזמן בו עלו לארץ. זאת על אף שרבים מהם נמלטו לברית המועצות לשעבר או בארצות תחת שלטון קומוניסיטי, ולא יכלו לעלות לישראל.
קבוצה של ניצולי שואה שיוצגו על ידי יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים עתרה לבג"ץ בנושא לפני שנה, באפריל 2021. בנובמבר, לאחר דיון בפני השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקוף ואלכס שטיין, הם הורו למדינה לנמק מדוע לא תתוקן האפליה. טחנות הצדק טוחנות לאט: תשובת המדינה הוגשה לאחר דחייה בסוף פברואר, במקום בתחילת ינואר, והדיון הבא בעתירה נדחה אף הוא ונקבע ליוני הקרוב. עבור ניצולי השואה שיישארו בחיים עד אז, מדובר בתיקון עוול משמעותי.
