שיטת הבחינה החדשה עובדת כך: במקום בגרות חיצונית, התלמידים יקבלו ציונים פנימיים לפי מטלות שונות בכיתה י' וי"א שיהוו 1.5 יחידות בכל מקצוע, ועבודת חקר שתתחיל באמצע י"א ותסתיים בי"ב. עבודה זו תתייחס דרך נושא מחקר אחד לארבעת המקצועות, והיא תהווה 2 יחידות (0.5 לכל מקצוע). לפי שיטה זו מספר היחידות לכל מקצוע נשמר.

בית הספר מעניק בעצמו ציון על המטלות (עם פיקוח מדגמי של משרד החינוך), והציון על העבודה מורכב 50% מהציון שנותן בית הספר ו-50% מהציון שנותנים בודקים חיצוניים.

במסגרת הרפורמה, מורי מקצועות הרוח יוכלו לבחור אחד משלושה "נתיבי לימוד" חדשים, שהם למעשה דרכי הוראה, עבור כיתות י' ו-יא'. נתיב 1 הוגדר כ"למידה מתחדשת", ובו יינתן דגש על למידה באמצעות סרטונים, למידה עצמית ומשימות מקוונות. נתיב 2 הוגדר "למידה מבוססת דיגטל", ובו הלמידה תתבצע באמצעות קורסים דיגיטליים שפותחו על ידי משרד החינוך, כאשר המורה מלווה באופן צמוד את תהליך הלמידה. נתיב 3 שהוגדר "מורים מובילי פיתוח" ובו ההוראה והלמידה ישענו על חומרים שיפתח המורה, בכלים אשר רכש במסגרת הפיתוח המקצועי.

מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, אמרה כי "תכנית התחדשות הלמידה היא פורצת דרך ברמה עולמית. מזה שנים רבות מקצועות הרוח בעולם ובארץ, לא נמצאים במקום הראוי להם, כשבשנתיים האחרונות חל פיחות נוסף במעמדם. תכליתו של המעשה החינוכי הוא להעלות את רוחו של האדם ולטפח את הנעלה שבו. במסגרת התכנית החדשה כל תלמידי ישראל ילמדו את כל מקצועות המח"ר, כשבשלב השני הם יעסקו בסוגיה, ברעיון גדול ובשאלת חקר שמחברת בין התחומים מתוך בחירה ועניין אישי. זהו רגע מרגש ומאתגר שבו אנו מניעים שינוי ראוי והכרחי באמצעות המעשה החינוכי, חיזוק מעמד המקצועות, מקומו של מורה והתלמיד בתוך תהליך הלמידה. היום אנו צועדים צעד נוסף לבניית חברה ערכית״.

ארגון המורים הזהיר מפגיעה בתנאי עבודתם של המורים במקצועות ההומניים ואמרו שייאבקו בפגיעה זו: "אין הסכמות בין ארגון המורים ובין משרד החינוך לגבי הרפורמה המוצעת על ידי שרת החינוך בנושא בחינות הבגרות במקצועות המח״ר (הסטוריה, ספרות, תנ״ך ואזרחות), וזאת בגלל התנגדות של משרד האוצר. התנגדותו של האוצר מצביעה כאלף עדים על כוונתם לפגוע במקצועות ההומניים ובציבור המורים. ארגון המורים ינקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת למנוע את הפגיעה״. 

בהנהגת ההורים הארציתבירכו על הרפורמה החדשה בבגרויות, והוסיפו כי היא ״תשפר את מיומנויות הלמידה והבקרה, מתוך הבנה שמתווה הבגרויות הקיים לא רלוונטי לעת הנוכחית. אנו שמחים ומברכים על כך שיתבצע שינוי עומק מהותי בתפיסה המסורתית של מבחני הבגרות ומבחני הבגרות יותאמו לעת הנוכחית וכי מיומנויות הלמידה של הילדים ישתפרו ויאפשרו להם לצאת לחיים בוגרים, כשבידיהם הכלים לעשות זאת באופן טוב יותר. עם זאת, המלאכה טרם הושלמה. אנו נמשיך לעקוב ולהאיר ולהעיר לאחר יישומה, משום שהצלחתה של הרפורמה היא הצלחתנו״.

יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, עומר שחר: "הרפורמה שמוצגת היום, שלקחנו חלק בעיצובה כמייצגי תלמידי ישראל, היא בשורה אדירה לתלמידי ולתלמידות ישראל – היא בשורה של התחדשות, של חדשנות, של שינוי – ואנחנו, התלמידים תמיד בעד שינויים והתחדשויות. העולם השתנה, תפקידו של המורה כבר איננו  רק להעביר לתלמיד את הידע, אלא ליצור אצלו את יצר הסקרנות, ללמד לבחור ולמצוא את המידע הנכון והאמין ולעשות בו שימוש נכון. שינון והקאה של חומר כבר לא מתאים לתקופתנו ואינו גורם לנו התלמידים להכיר את החומר ואת הנושא, אלא לשנן אותו, להיבחן ומהר מאוד לשכוח. הרפורמה הזו היא רק ההתחלה של השינוי הדרוש למערכת החינוך".