אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ננעלו הערב (חמישי) בעצרת בקיבוץ לוחמי הגטאות במעמד נשיא המדינה יצחק (בוז׳י) הרצוג. העצרת שכותרתה "מורשתנו לדורות הבאים", התקיימה זו הפעם ה-73, לאחר שנתיים של טקסים מקוונים בשל הקורונה.

נשיא המדינה, יצחק בוז׳י הרצוג, שנשא דברים בטקס, אמר: ״במעמד המקודש שבו אנו נועלים את היום נורא ההוד הזה, שמזכיר לנו את התהום העמוקה אליה הגיעה האנושות; אני מבקש לדבר גם על האופן שבו נוכל להפוך את השיעור למעשה. הרי היום הזה אינו עוסק רק בעבר, ואסור לו שיעסוק רק בו, אלא גם באחריות המוטלת עלינו בהווה ובעתיד וזאת הדגשתי אמש בנאומי בעצרת ביד ושם. אחיותיי ואחיי, הגורל הועיד אותנו ואת ילדינו להיות למעשה הדור האחרון שיזכה לשמוע את זוועות השואה ממקור ראשון. וכן – זוהי זכות עצומה. אנחנו עם זוכר. הזיכרון היהודי, הוא מעשה אקטיבי. אבל אסור שהשואה תהפוך רק לתחום חקר היסטורי. אסור לנו להסתפק בזיכרון בלבד״.

״הטקס הזה מתקיים בסימן "מורשתנו לדורות הבאים", והמסורת היהודית נותנת לנו כלים כיצד מטמיעים מורשת וזיכרון, וכיצד הופכים אותם למעשה. רק לפני מספר ימים ציינו את חג החירות, ואת סיפר יציאת מצרים. כשישבנו בשולחן הסדר, למדנו כי הפסוק "כי ישאלך בנך מחר" הוא העירבון לזיכרון. כלומר הדרך לזיכרון הדרך להטמעה של הסיפור המכונן, היא באמצעות שאלות, באמצעות דיון, ואפילו באמצעות המחלוקות – שהן הליבה של המתודה היהודית. רק כך האדם מרגיש שהזיכרון הוא גם שלו. רק כך הוא מרגיש מחוייב להפיק ממנו לקח, להפוך לימוד למעשה״.

הרצוג הוסיף: ״למנעד הדעות יש ערך גדול. אבל מעל הכול ישנם מכנים משותפים ישנם קווי מתאר וגבולות, שעליהם אסור לנו לוותר בשום פנים ואופן כשאנו מדברים על לקחי השואה: הראשון, מדינת ישראל – מגוונת ככל שתהיה, שיש בה מנעד עצום של קהילות ואמונות – היא ביתו הלאומי של העם היהודי. ולכן לעולם נשמור על היכולת להגן על עצמנו בעצמנו. הלקח השני, העם היהודי חייב לקדש את הערבות ההדדית ולא לוותר עליה גם בעת של ויכוחים ומחלוקות. לקחי העבר ואתגרי השעה מחייבים אותנו לדעת לפעול יחד. והלקח השלישי – מי כמו צפון הארץ מכיר אותו הוא אהבת האדם, כי חביב אדם שנברא בצלם״.

אחרי שהתקיימה היום לראשונה צעדת הגבורה – מחוף הים באזור שבי ציון ועד למתחם העצרת – השיאו בטקס שש משואות לציון חייהם של 6 שורדי ושורדות שואה: יהודית מסד, בלה פיש, פרופ' יהושע זק, מיכאל ויגאל, בניהם של בוריה ונעמי יודקובסקי ז"ל, חוה לנג, נכדתו של אברהם קורצפלד ז"ל.

אירוע מצעד החיים במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בפולין נערך הבוקר, לאחר שנתיים בהן לא התקיים עקב הגבלות הקורונה. בצעדה המסורתית השתתפו 2,500 איש מ-25 מדינות ברחבי העולם, בהם נשיא פולין אנדז'יי דודה, ניצולי שואה, בני נוער, וכן משלחת של פליטים מאוקראינה ומשלחת של נפגעי מתקפות אנטישמיות ברחבי העולם. המצעד התקיים השנה בסימן העברת לפיד הזיכרון מדור השורדים לדור הנכדים.

נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג נאם בווידאו באירוע ואמר: "אנו צועדים על מנת להתאבל, לזכור ולהצהיר כדי שצעדות המוות שאירעו לפני 80 שנה לעולם לא ישובו ולעולם לא יישכחו״.

לדברי הרצוג, "מצעד החיים הינו הרבה יותר ממחווה סימבולית. הנצחת זכר השואה היא חובתו של כל אדם, של כל עם, מכל קצוות העולם. זוהי החובה של הדור שלנו. זיכרון במובן הכי עמוק והקיומי, זה לנקוט בצעדים, בשמם של אלו שלא יצעדו עוד. זה אומר להתבטא נגד האנטישמיות, השנאה, אי סובלנות או גזענות. זה אומר ליישר את המצפן המוסרי שלנו, לנהוג בחמלה, צדקה וחסד, ולראות את צלם האלוהים בכל אדם״.

נשיא פולין, אנדז'יי דודה, צעד באירוע לצידו של אדוארד מוסברג, ניצול אושוויץ שמתגורר כיום בארה"ב. בנאומו באירוע אמר דודה: "זו הצעדה והניצחון החיים. עלינו לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב לעולם". לדבריו, "המשתתפים בצעדה זו מראים שאפילו היטלר והנאציזם אינם מסוגלים להשמיד ולרצוח את כל העם היהודי כפי שהוא לא ישמיד אנשים אחרים. כשצעדתי ביניכם מאושוויץ לבירקנאו, הרגשתי תחושת אחריות עמוקה תוך כדי ייצוג האומה והאזרחים הפולנים".

נשיא פולין אנדז'יי דודה, משמאל ממרכז, וניצול אושוויץ מארה"ב אדוארד מוסברג, מימין במרכז, משתתפים במצעד השנתי של מצעד החיים (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

יום הזיכרון לשואה ולגבורה צוין הבוקר בצפירת דומיה בת שתי דקות ובטקס הנחת הזרים ביד ושם.

בשעה 11:00 החל טקס "לכל איש יש שם" בכנסת, במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, נשיאת הבונדסטאג ונשיאת בית המשפט העליון. במהלך הטקס הודלקו 6 נרות זיכרון על ידי חברי כנסת וניצולי שואה.

נשיא המדינה הרצוג הדליק נר זיכרון לזכר יהודי הקהילות שמהן הגיעו הוריו. "לזכרם של 10,000 יהודי גטו לומז'ה שבפולין שנרצחו ונטבחו והוגלו כצאן לטבח לאושוויץ בינואר 1943. לומז'ה היא עיר הולדתו של סבי, הרב יצחק אייזיק הלוי-הרצוג זצ"ל, ובה שגשגה קהילה יהודית מפוארת מאות שנים. לזכרה של משפחת הדוד של אמי, אורה הרצוג זכרה לברכה, הפרופ' הירש לאוטרפכט ז"ל מלבוב, שנותר לבדו מכל משפחתו וזכה להיות תובע במשפטי נירנברג מטעם כוחות בנות הברית והיה ממכונני המשפט הבינלאומי המודרני. לזכרה של דודתו של אבי חיים הרצוג ז"ל- סוניה אפשטיין, בעלה ובנה".

ראש הממשלה נפתלי בנט סיפר על סבה של אשתו גילת. "סבא אלי היה בן 15, בן בכור לאמו גיטל ולאביו משה רודזינק, ולו שני אחים קטנים, שאול ויעקב. לאחר עשרת הימים הראשונים של מלחמת העולם השנייה הגרמנים ציוו על הגברים להתכנס בכיכר העיר. אלי אחז בידי אביו, והתחנן אליו שלא ללכת: 'אבא, הגרמנים יהרגו אותך'. האב התעקש ואמר 'גם במלחמה הקודמת הגרמנים פלשו לאזור וקראו לנו להוציא תפוחי אדמה בעונה הזו – הם היו סך הכול בסדר'.

"ואז בחדר המדרגות, קרע את עצמו האב מידי בנו, כשמעילו נשאר בידי אלי. הוא רץ לעבר המשאיות שכבר התחילו לנוע וקרא אליהן: 'חכו חכו, שכחתם לקחת אותי'. מאז אלי ומשפחתו לא ראו את אבא יותר. אחרי המלחמה התחתן אלי עם קלרה, יהודייה יפהפייה, גם היא ניצולה יחידה ממשפחתה ונולדו להם שני בנים, משה ודוד. הם עלו לארץ ב-1957. בתי מיכל-קלרה נקראת על שם סבתא קלרה, ובתי אביגיל-אליה על שם סבא אלי. יהי זכרם ברוך".

ראש הממשלה נפתלי בנט בטקס "לכל איש יש שם" (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו אמר: "חמי, שמואל בן ארצי ז"ל, היה איש רוח, מחנך ומורה דגול. עד כמה דגול תעיד העובדה שסבים וסבתות מגיעים עדיין לאזכרות. הוא היה חוקר תנ"ך, סופר ומשורר. שמואל עלה ארצה כנער בשנת 1933 מפולין. אביו רדף אחריו לתחנת הרכבת וניסה לשדל אותו לא לעלות לארץ ישראל. שמואל עלה לארץ משום שהיה ציוני. הוא שלח כסף למשפחתו ועם פרוץ המלחמה הקשר נותק. משפחתו של חמי מבילגוריי שבפולין נספתה כולה בשואה".

עצרת תנועות הנוער המרכזית תחל ב-17:00, בבקעת הקהילות ביד ושם, בהשתתפות שרת החינוך ובשיתוף מִנהל חברה ונוער במשרד החינוך ומועצת תנועות הנוער. בשעה 20:00 תתקיים עצרת הנעילה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה במוזיאון בית לוחמי הגטאות בסימן "מורשתנו לדורות הבאים", ובמעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג.