במסכת אבות ב' ט', נכתב: "אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם."
נראה שמשמעויותיו הסימבוליות של לב האדם, בתרבות היהודית והמערבית, לא נופלות ממרכזיותו לבריאותו הפיזית של האדם. קצב פעימות הלב קובע לא רק את מסוגלותנו הפיזית, אלא כנראה גם את יכולתנו לאהוב, להכיל, להנהיג ולחיות את החיים במלואם.
"עד לפני כמה שנים מחלות לב היו סיבת התמותה מספר אחת בעולם המערבי. בשנים האחרונות זה השתנה וסרטן הוא הגורם מספר אחד, מחלות לב ירדו למקום השני." אומר פרופ׳ חיים לוטן מנהל מערך הלב בהדסה. למרות התמעטות מקרי המוות, מדובר עדיין בעשרות אלפי אנשים המתים בישראל ממחלות לב. "הסיבה העיקרית למחלות לב היא יצירת רובד טרשתי בעורק הראשי. פעם חשבו שזה ענין של גיל, אבל כיום מבינים כי יש הרבה גורמים להיווצרות הרובד הטרשתי. חלקם בלתי ניתנים לשליטה כמו תורשה וחלקם שכן ניתנים לשליטה, ביניהם, יתר לחץ דם, עישון, שומני הדם, סכרת ועוד. חלק מהסיבות לירידה בתמותה היא עליה במודעות לגורמים השונים ומניעתם כמו הפסקת עישון והקפדה על פעילות גופנית".
מה שלמעשה קורה הוא שהרובד הטרשתי הולך ומצטבר בעורקים, לעיתים יש קרע ועליו נבנה קריש. אם קריש הדם מגיע במערכת הדם למוח זה יוצר שבץ, ואם הקריש מתגלגל ללב חווה האדם התקף לב. לדברי לוטן, "כשהתחילו לעקוב אחרי התקפי לב, התמותה הייתה 25% בהתקף ראשון. כשהתחילו לעשות ניטור ללב זה ירד ל-15%. בשנות ה-90 המאוחרות כשהבינו שהעניין הוא קרע, התחילו לתת טיפול מדלל דם והטיפול הזה הוריד את התמותה מ-15% ל 7-10%. בעשור האחרון התחלנו להתערב באופן חריף בצנתורים".
פרופ' חיים לוטן: "הסיבה העיקרית למחלות לב היא יצירת רובד טרשתי בעורק הראשי. פעם חשבו שזה ענין של גיל, אבל כיום מבינים כי יש הרבה גורמים להיווצרות הרובד הטרשתי."
מתוך ההבנה שבהתקפי לב כל דקה קריטית, פיתחו בהדסה מודל שהצליח להוריד את אחוזי התמותה מהתקף ראשון ל 3-4%. "המטרה היא פתיחת העורק מוקדם ככל האפשר. האמבולנס מתקשר לבית חולים מבית החולה ומודיע שיש התקף, כשהחולה מגיע לבית החולים הוא לא צריך לעבור בחדר מיון הוא מגיע ישר לחדר צנתור, זה ענין של זמן." אומר לוטן, "משרד הבריאות קבע על בסיס קביעות קודמות של האמריקאים והאירופאים, שחולה בהתקף לב צריך להגיע לצנתור תוך שעה וחצי, אנחנו בהדסה סידרנו שהכוננים יהיו יותר קרובים, מוניות וכו' כדי שבאמת החולה יקבל טיפול כמה שיותר מהר. אין ספק שיש פערים בתחום הזה בין המרכז לפריפריה, ונראה שאחוזי התמותה מהתקפי לב גבוהים יותר בפריפריה מאשר במרכז".
פרק מתוך הסדרה 'החיים' על הלב:
גורמים
על פי 'המרכז לבריאות הלב' גורמי הסיכון הניתנים לשליטה ברוב המקרים הם עודף כולסטרול (רמות גבוהות של כולסטרול מחומצן "רע" ורמות נמוכות של כולסטרול "טוב"), עודף שומנים בדם (טריגליצרידים), יתר הומוציסטאין בדם, סוכרת, לחץ דם גבוה, עודף משקל, עישון (כולל עישון פאסיבי), חוסר פעילות גופנית, תהליכי דלקת מוגברים בגוף, מתח ומאפייני אישיות מיוחדים, צריכה מוגזמת של אלכוהול, צריכה מוגזמת של ממריצים (קפאין למשל), קרישת דם מוגברת ולנשים במידה מסוימת גם גלולות למניעת הריון. גורמי סיכון שאינם ניתנים לשליטה הם תורשה, הגנים, וגם הגיל שעולה.
מניעה
במרכז לבריאות הלב טוענים כי לא את כל מחלות הלב ניתן למנוע, אבל את תהליך סתימת העורקים, האחראי לרוב מחלות הלב המסוכנות, ניתן להאט או לעצור. הצעד הראשון במניעה הוא מציאת גורמי הסיכון ללב, המיוחדים לכל אדם על ידי עריכת בדיקות שונות והתייעצות עם הרופא. בבדיקות אלה יתגלה האם הכולסטרול ושומני הדם הם גורמי הסיכון העיקריים, האם זה לחץ הדם הגבוה או שמא במקרה אחר המתח והלחץ הרבים ביומיום הם המסכנים יותר את הלב. הצעד השני לאחר איתור גורמי הסיכון הוא נקיטת כל האמצעים על מנת לנטרל אותם ככל הניתן. תזונה נכונה, פעילות גופנית, והורדת מתח ולחץ וכשצריך גם שימוש בתרופות מסוימות, עשויים למנוע מחלות לב במקרים רבים.
פרופ' חיים לוטן: "משרד הבריאות קבע על בסיס קביעות קודמות של האמריקאים והאירופאים, שחולה בהתקף לב צריך להגיע לצנתור תוך שעה וחצי, אנחנו בהדסה סידרנו שהכוננים יהיו יותר קרובים, מוניות וכו' כדי שבאמת החולה יקבל טיפול כמה שיותר מהר."
תזונה
התזונה המומלצת למניעת מחלות לב היא עשירה בפחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים ושומן לא רווי (בעיקר אומגה 3 ואומגה 9), וענייה בפחמימות פשוטות ומזוקקות, כולסטרול ושומן רווי ו/או מוקשה. מזונות העונים להגדרות אלה הם בין השאר ירקות ופירות (עם הקליפה) מגוונים, קטניות ודגנים מלאים (שעועית, אפונה, סויה, שיבולת שועל, שיפון, חיטה מלאה ועוד הרבה), דגים שמקורם מהים הצפוני (סלומון, סול, מקרל בקלה ועוד) ושמן זית איכותי. מזונות שמומלץ להמעיט באכילתם כוללים בשר אדום, דגי בריכה שמנים, מזון תעשייתי מזוקק ומאכלים עשירים בשומן. מודלים תזונתיים שהוכחו מחקרית כמיטביים לבריאות לב אופטימאלית הם דיאטה דלה מאוד בשומן – דיאטת אורניש, דיאטה מזרח אסיתית (בעיקר מודל אוקינאוה) ודיאטה ים תיכונית. לאנשים שעברו לאחרונה אירוע לב הצרכים התזונתיים שונים במקצת, יש להקפיד על תזונה עם כמות מספקת של חלבון ומרכיבי תזונה אחרים החיוניים לחיזוק והתאוששות הגוף.
ניתוח הלב הראשון של כריסטינה, גיבורת סדרת הדרמה 'האנטומיה של גרי':
כיצד ניתן להעריך את מצב הלב והסיכון למחלת לב?
במרכז לבריאות הלב מספרים כי ניתן להעריך את מצב הלב על-ידי ראיון רפואי מקיף, בדיקות דם מיוחדות ובדיקות נוספות ניתן להעריך באופן יחסית טוב את מצב הלב ורמת הסיכון למחלות לב. הרופא ישאל על ההיסטוריה המשפחתית של מחלות לב ומחלות נוספות, ויבדוק האם ישנם סימנים העשויים להעיד על בעיה בלב או מחלה אחרת העלולה לסכן את הלב (סוכרת, יתר לחץ דם ועוד). בדיקות דם פשוטות נותנות תמונה טובה של ערכי הסוכר, הכולסטרול והשומנים בדם, ובדיקות מעט יותר מורכבות יכולות להעריך את מידת דילול הדם, רמות סמני הדלקת בגוף (CRP) ורמת ההומוציסטאין. במידה ויעלה הצורך ניתן להיעזר בבדיקות לב מיוחדות כמו א.ק.ג, בדיקת מאמץ, מיפוי לב ועוד על מנת לקבל תמונה מדויקת יותר של תפקוד הלב. הבדיקות הנותנות את המידע הטוב ביותר באשר למצב העורקים בלב הן צנתור בדיקתי וצנתור "וירטואלי" (CT לב).
