ערך הנכסים הפיננסיים, שנמצאים בעיקר בידי העשירונים המבוססים, עלה, בזמן שמגפת הקורונה גרמה לאבטלה וסגירת עסקים, לפי ניתוח שפרסם היום (ראשון) מרכז אדוה. בדו"ח החדש בוחן המרכז מגמות של אי-שוויון במהלך משבר הקורונה בתחומי הבריאות, החינוך, ואי-הביטחון התזונתי.
בדו"ח נכתב שלמגמת ההתעשרות במהלך הקורונה, בה הונם של עשרת האנשים העשירים בעולם הכפיל את עצמו, יש עדויות גם בישראל. אף שבישראל אין מדידה מסודרת של עושר בנכסים, מתבססים בדו"ח בעלייה בערך הנכסים הפיננסיים בישראל בכלל, מתוך הנחה שחלקם של העשירון והמאיון הגבוהים בישראל גדול בהרבה מחלקם באוכלוסייה.
לפי הנתונים המובאים בדו"ח, הנכסים הפיננסיים, שכוללים פנסיה, ביטוח, אגרות חוב, מניות וכו', עמדו ב-2019 על 4.06 מיליארד שקלים, עלייה של 10% ביחס לשנה הקודמת. ב-2020 גדלו הנכסים ב-8.5%, גדילה שנבעה לפי הדו"ח "בעיקר מכך שהמשבר הכלכלי גרם לפרטים ולמוסדות להשקיע את כספיהם בשוק ההון ולא בפעילות כלכלית ממשית".
במרכז אדוה אומרים שכל הציבור מחזיק בנכסים פיננסיים (בפנסיית חובה, ביטחון לכל ילד וכו'), אבל הגידול עבור המעמדות הגבוהים משמעותי יותר, והנכסים הפיננסיים שבידיהם נזילים יותר וניתנים לשימוש.
הגידול בגביית המסים בישראל נמוך בהרבה מהגידול בהון שבו מחזיק הציבור. בין 2015 ל-2020 גדלו הנכסים הפיננסיים ב-31.6%, בעוד הכנסות המדינה ממסים גדלו ב-14.5% בלבד.
"רמת המיסוי בישראל כאחוז מהתוצר היא מן הנמוכות בקרב מדינות מערב ומרכז אירופה שחברות בארגון ה-OECD, שבהן שיעור המס נע סביב 40%-45%, לעומת 29.7% מהתוצר בישראל", נכתב בדו"ח. "לא זו בלבד, בישראל אין מס עושר ומס ירושה. אם אנחנו רוצים רמת חיים אירופית, אנחנו צריכים גם רמת מיסוי אירופית".
חינוך: אין שיפור בשיעור הממשיכים להשכלה גבוהה
בפרק החינוך בדו"ח בוחנים חוקרי המכון כמה ממסיימי התיכון המשיכו להשכלה גבוהה בטווח של 8 שנים מסיום הלימודים. לפי עיבוד הנתונים של מסיימי תיכון בין 2000 ל-2012, שיעור הזכאים לתעודת בגרות גדל, אבל אין שינוי ניכר בשיעור הממשיכים להשכלה גבוהה.
בין 2000 ל-2012, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב בני 17 עלה משמעותית, מ-40.8% ל-49.8%. עם זאת הנתונים הם תנודתיים ביותר על פני השנים. לעומת זאת, שיעור המתחילים ללמוד במוסדות אקדמיים (לא כולל מכללות להוראה) בתוך 8 שנים משנת סיום מבחני הבגרות, בשנים 2020-2008, נותר ללא שינוי כמעט: 26.6% ו-26.3%. הוספה לחשבון של הלומדים במכללות להוראה מעלה את שיעור המתחילים ללמוד במוסדות אקדמיים ל-31.1%, לאחר שב-2015 כבר הגיע השיעור ל-33.8%.
חוקרי המרכז מוסיפים שאין בישראל נתונים אמינים על נשירה מבתי הספר, ואף שברור שתקופת הקורונה הביאה לנשירה גלויה וסמויה, אין לכך עדויות ברורות בנתונים.
בריאות: ההוצאה מהכיס גדולה בהשוואה עולמית
למרות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מהדו"ח עולה שההוצאה הפרטית על בריאות יוצרת פערים בפועל. שיעור 'ההוצאה מהכיס' מתוך סך ההוצאה הלאומית לבריאות עומד על 21%, לעומת ממוצע של 15.5% באיחוד האירופי ו-13.9% ב-OECD.
לפי מחקר של מכון ברוקדייל שמצוטט בדו"ח, ב-2018 שיעור העניים שוויתרו על טיפול רפואי בגלל העלות שלו כפול מאשר באוכלוסייה הכללית (20% בקרב עניים לעומת 10% באוכלוסייה הכללית).