73% מהציבור הישראלי תומך בהתאגדויות עובדים ורואה את מגמת ההתארגנות בעשור האחרון כחיובית, לפי סקר שערכה קרן ברל כצנלסון לרגל חג הפועלים שחל היום (ראשון) ויום העצמאות. רק 10% השיבו שהם רואים את מגמת ההתארגנות באור שלילי. 71% ענו שחשוב להם שיהיה להם ועד במקום העבודה, לעומת 22% בלבד שהתנגדו.
מהסקר עולה ש-68% מהציבור תומכים במיסוי גבוה יותר על בעלי הון והכנסה גבוהה, ו-51% תומכים בהעלאת מסים לצורך שיפור השירותים החברתיים שניתנים לאזרחים. המקצועות החשובים ביותר בעיני הישראלים הם רופא (73%), מורה (56%), אחות (50%) ועובדת סוציאלית (40%).
72% מהציבור רוצה שהמדינה תשקיע יותר במקצועות אלה, גם במחיר של עלות תקציבית גבוהה. מקצועות נוספים שהישראלים רואים כחשובים הם חקלאי (32%), שוטר (28%) ואיש קבע בצה"ל (21%). 87% מהישראלים מאמינים ששכר המינימום בישראל נמוך ולא מאפשר קיום בכבוד.
השירותים שהכי חשוב להשקיע בהם לדעת המשיבים הם שירותי הבריאות בבתי החולים וקופות החולים (53%), תשתיות התחבורה והתחבורה הציבורית בפרט (37%) שירותי הרווחה (36%), מערכת החינוך הממלכתית (33%), חינוך ציבורי לגיל הרך (18%) ושירותים פסיכולוגיים (12%).
57% מהציבור מזדהים עם גישה סוציאל-דמוקרטית, לעומת 27.5% שמזדהים עם גישה קפיטליסטית. מצביעי המרכז, השמאל והמפלגות הערביות גילו תמיכה גבוהה יותר בהגדלת ההשקעה בשירותים החברתיים: 71% בקרב מצביעי הרשימה המשותפת ורע"מ, 59% בקרב מצביעי יש עתיד וכחול לבן, 59% ממצביעי העבודה ומרצ, 54% ממצביעי הליכוד, 44% ממצביעי ישראל ביתנו ותקווה חדשה, 44% ממצביעי ש"ס ויהדות התורה, ו-41% ממצביעי ימינה והציונות הדתית.
"צעדי האוצר מנוגדים להעדפות הישראלים"
המחקר בוצע על ידי קרן ברל כצנלסון וחברת מדגם בקרב 503 נשאלים שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.
מנכ״ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון רמי הוד אמר שגם לאחר שנים ארוכות של מדיניות של ייבוש השירותים החברתיים והתנערות המדינה מאחריותה החברתית כלפי אזרחיה, הישראלים עדיין תומכים בערכים של שוויון וצדק חברתי.
"רובו המכריע של הציבור תומך במדיניות חברתית-כלכלית סוציאל-דמוקרטית", אמר הוד, "שכוללת הגדלה של ההשקעה בחינוך, בבריאות ובתחבורה ציבורית, חיזוק העבודה המאורגנת וצמצום אי-השוויון באמצעות מיסוי גבוה יותר על בעלי הכנסות גבוהות".
לדבריו, הממצאים מנוגדים למדיניות שמקדם האוצר, שמדבר בימים אלה על כוונתו להחיל קיצוץ רוחבי נוסף, וכן למדיניות שמנסים לקדם מכוני מחקר ניאו-ליברליים, של פירוק מנגנוני הרווחה. "תפיסות אלו לא רק זרות לערכים שעליהם נוסדה ולאורם התפתחה מדינת ישראל", הוסיף, "הן גם מנוגדות להעדפות של הישראלים, כפי שמראה המחקר".
לדברי הוד, הממצאים מראים בבירור שמצביעי כל המפלגות תומכים בשיעורים גבוהים במדיניות שמזוהה עם השמאל הכלכלי, ובפרט מצביעי מפלגות המרכז והשמאל. לדבריו, יש בכך משום "רוח גבית לנציגי המפלגות הללו להשתמש בכוח שהציבור נתן להם, ולהיאבק מתוך הממשלה על שינוי המדיניות לטובת הגדלת ההשקעה באזרחים".
