מגדלי המטילות בגבול הצפון יכנסו הערב (ראשון) אסיפת חירום, במחאה על צעדים שמקדם שר החקלאות עודד פורר, שלטענתם יביאו לחיסולו של ענף ההטלה. בכינוס שיתקיים במושב דוב"ב שבגליל, תוצג תכנית להמשך צעדי המחאה.
יואב כהן, יו"ר אגודת מושב נטועה שבגבול לבנון, הסביר ל'דבר' כי "הממשלה בהובלת שר החקלאות ושר האוצר מקדמת מהלך שיפרק את ההתיישבות בגבול הצפוני של ישראל, על ידי עקירת התכנון מענף ההטלה, שזה הבסיס הכלכלי שלנו. בגבול לבנון אין עתודות קרקע גדולות וענף ההטלה נותן לנו אפשרות מכובדת להתפרנס, לקחת משכנתאות, לשלוח את הילדים לבתי הספר. אנחנו מפגינים על זה שרוצים לעקור את הענף היחיד שנותן לנו ביטחון כלכלי באזור שלנו".
בחודשים האחרונים פועל שר האוצר אביגדור ליברמן להוצאה לפועל של הרפורמה בחקלאות. על אף שיש הסכמה רחבה בקרב החקלאים סביב הצורך ברפורמה, קיימים חילוקי דעות קשים בין שר החקלאות וצוותו לבין החקלאים על תוכן הרפורמה המבוקשת ועל תזמון הוצאתם לפועל של סעיפיה.
שר החקלאות הכריז על כוונתו לבטל את התכנון בענף ההטלה, ומקדם בחודשים האחרונים צעדים , ביניהם אישור ייבוא פטור ממכס של 300 מיליון ביצים, וביטול ועדת המכסות בדרך לביטול התכנון בענף. בנוסף, מקדם השר את הוצאתה לפועל של איגרת מנהל השירותים הווטרינריים לפיה על המגדלים לעבור בהדרגה, בטווח של 7 שנים על פי מתווה, לשימוש בלולים ללא כלובים, זאת על אף שעדיין לא נפתרו בעיות בירוקרטיות הקשורות בעתודות קרקע בישובים על גבול הצפון, ולא הותקן הסדר כלכלי למימון המעבר, שעלותו מסתכמת במיליוני שקלים לכל משק.
לדברי המגדלים, מעבר ללולים ללא כלובים וביטול התכנון במקביל לפתיחת השוק לייבוא מייצרת חוסר יציבות ומסכנת עתידו של הענף בארץ. לאחרונה גם התפרסם מסמך שנכתב בשירותי ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, לפיו גידול מטילות בלולים ללא כלובים על פי תקנות ענף ההטלה שקידם השר, אינה כדאית מבחינה כלכלית. הסיבה לכך היא מחירי התשומות הגבוהים (מים, חשמל, עלות עבודה ומזון לעופות שהוא מבוסס תבואות) ועלויות ההקמה הגבוהות.
בשבוע הבא תתכנס ועדת החינוך, לבקשת שר החקלאות, לדיון בתקנות צער בעלי חיים הנוגעות לגידול תרנגולות מטילות. הוועדה צפויה לאשר את התקנות המוצעות, לפיהן לא יאושר אכלוס תרנגולות בלולים ללא כלובים בתוך 30 ימים מיום אישור התקנות. המשמעות היא ביטול בפועל של המתווה שפורט באיגרת מנהל השירותים הווטרינריים, שיוביל לסגירת לולים, צמצום ענף ההטלה בארץ עד כדי ריסוקו.
מרבית מגדלי ענף ההטלה חיים במושבי הגליל, על גבול לבנון. לדברי ועדי המושבים ונציגי המועצות האזוריות קיים חשש גדול להמשך ההתיישבות בגליל, שכן לא קיימות באזור חלופות לתעסוקה. הנפגעים העיקריים, לדברי ראשי הישובים, הם המגדלים הוותיקים שכספי הפנסיה שלהם מושקעים בלולים ויישארו בזקנתם ללא הכנסה ראויה, על אף השנים הרבות שהשקיעו בענף.
"נעשתה התקדמות גדולה בעניין בניית הלולים החדשים באזורי גידול מחוץ לישובים", אומר כהן. "הכל נעשה לפי מתווה של השירותים הווטרינריים, למרות הקושי ובהשקעה של המגדלים בלבד. עכשיו בגלל גחמה חדשה של השר דורשים שיעברו ללולים בלי כלובים במיידי. אנשים לא יוכלו להתפרנס. מה אמורה לעשות אלמנה בת למעלה מ-80 שזו הפרנסה שלה? איך אני אמור להאכיל את ילדיי? אם לא תהיה לי דרך להתפרנס אני אצטרך לעזוב את המקום. מתחילת מרץ אני לא יכול לגדל״.
כהן הוסיף כי בכל יום הוא מקבל יותר ויותר טלפונים ״מאנשים מבוגרים בישוב שלי ובמושבים אחרים, בני למעלה מ-70 שבוכים בחוסר אונים כי הם לא יודעים איך יתפרנסו לעת זיקנה. אנשים שעלו לארץ מתוך ציונות, לחמו בכל מלחמות ישראל ושומרים על הגבול הצפוני של ישראל מתוך ציונות ואחריות. למה הם צריכים להתחנן ולהגיע לפת לחם? למה להביא אנשים למצב כזה? יש פה ישובים שלמים שהופכים לנתמכי רווחה. מה הרעיון? לחוס על חיי בעלי חיים ולהתאכזר לבני אדם?".
