דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ו בסיון תשפ"ב 25.06.22
25°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 25°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 23°באר שבע
  • 35°אילת
  • 28°טבריה
  • 21°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יום העצמאות תשפ״ב

הקיבוץ, ההיי-טק, הכסף, המדינה

קובי ריכטר. ״עזבתי את הקיבוץ, אבל הקיבוץ לא יצא ממני״ (צילום: יונתן בלום)

קובי ריכטר בראיון חג ל'דבר': "יש כאלה שסופרים את הארנק שלי ולא אותי | דור ה-8200 שהולך ב-70% לתעשיית הסייבר, זו בעיה. הסייבר לא יוצר שום דבר | היצירה היא ברפואה, בביולוגיה, במזון, באנרגיה | החוכמה היא לכוון את המוטיבציה כך שהאתגר האישי יהיה לשרת את החברה"

גיל פלוטקין
גיל פלוטקין
מנכ״ל אתר החדשות ״דבר״
צרו קשר עם המערכת:

״אני סוציאליסט אמיד״, אומר קובי ריכטר (77), מייסד חברת ההיי-טק הרפואית "מדינול"; מיליארדר ישראלי; ד״ר לחקר המוח; טייס קרב; ובן קיבוץ רמת יוחנן.

בחוות הסוסים שלו, ליד כפר נטר, הוא יודע את שמם של כל העצים והפרחים, ומתמצא בסוגי הציפורים ודרכי קינונן. הוא מטייל בין עצי פרי, קוטף שסק, אוכל בהנאה ומציע לאורחיו.

"אני עדיין קיבוצניק", אומר ריכטר. "עזבתי את הקיבוץ ב-68׳, אבל הקיבוץ לא יצא ממני. אני נוטע עצים. יש לי כאן שני טרקטורים ומחרשה, וכשמגיעים הנכדים הם רוכבים איתי ומעבירים חצץ וזפת ממקום למקום. הנכדות רוכבות על הסוסים".

קובי ריכטר (מימין) עם אחיו ואחותו, בקיבוץ רמת יוחנן. ״הגידול במרחב מגוון שנותן לך לדגום את הכול, והחופש להתפתח לאן שאתה רוצה, אלה הדברים שתרמו למה שאני היום" (צילום: אלבום פרטי)

ריכטר מתחיל כל בוקר ברכיבה על סוס, לפני יציאתו למשרד בקרית עתידים. לצורך בניית מסלול הרכיבה ייבא מהולנד 500 טון חול מיוחד. השטח מורכב מכמה שכבות של חול ואבן, שהופכות אותו, לדבריו, למסלול הרכיבה המקצועי ביותר בישראל.

ריכטר רואה את גורלו קשור בגורל הארץ, ולא אוהב שמקטלגים אותו על פי הונו. ״יש כאלה ששמים אותי יחד עם העשירים וסופרים את הארנק שלי ולא אותי. כששואלים אותי אם אני איש עשיר, אני עונה: 'לא. אני קיבוצניק עם חשבון בנק ראוי'. אני לא מתלבש אחרת, אני לא חי אחרת, הדבר היחיד הוא שאין לי שום תחביב שאני רוצה לעסוק בו, ואני לא יכול".

״כשיצאתי מהקיבוץ הייתה לי שיחה נוקבת עם אפרים רייזנר, דודי. הוא היה מספר 4 במפא״י ומזכיר האיחוד. הוא האשים אותי: ׳איך אתה מעז לא לתת לילדים שלך את החינוך הקיבוצי הנהדר שעשה אותך טייס מפואר׳״

ביום העצמאות ה-74 למדינה, מונה ריכטר 3 מהפכות שהובילו לתקומת ישראל: ״הקיבוצים שחיברו אותנו לאדמה ויצרו את הגבולות; כוחות הביטחון שהביאו אותנו בסוף שנות ה-70 להכרה של הערבים, שבמלחמה הם לא יעקרו אותנו מכאן; והשלב השלישי הוא התעשייה הטכנולוגית.

״לשמחתי ולמזלי״, אומר ריכטר, ״ב-20 השנים הראשונות הייתי קיבוצניק; ב-25 השנים הבאות הייתי חייל (מפקד טייסת מיראז'); ו-30 שנים מאז אני איש היי-טק. בעיני, כל אלה הם המשכיות אחת".

"ילדי החלום"

הפסיכואנליטיקאי היהודי-אמריקאי הנודע ברונו בטלהיים הגיע בשנות ה-60 לקיבוץ רמת יוחנן, קיבוצו של ריכטר. במחקרו, "ילדי החלום", ניסה בטלהיים למצוא שיטה חינוכית טובה, כדי לנסות ולאמץ אותה בפרברי שיקגו. במסגרת המחקר הוא שאל את ילדי הקיבוץ מה ירצו להיות כשיהיו גדולים. ריכטר מספר שענה: "טייס ומדען".

"זו הייתה ההוכחה של בטלהיים לכך שלילדי הקיבוץ יש תפיסת מציאות לקויה", אומר ריכטר, "הוא בא למצוא פנינה, ולדעתו מצא חממה סגורה. הטענה העיקרית שלו הייתה, ויש בה אמת, שהקיבוץ לא חשף את הילדים לפלורליזם של דעות, כי בין המבוגרים שמקיפים אותם יש אחידות דעות גדולה.

קובי ריכטר: ״לימים, הנקודה הבודדת, החזקה ביותר, שגרמה ל׳מדינול׳, חברת הסטנטים, להיות הצלחה מסחרית, היה הניסיון שלי כרתך בקיבוץ, והניסיון שלי עם מעגלים מודפסים ב'אורבוטק', שהקמתי״ (צילום: יונתן בלום)

"כשיצאתי מהקיבוץ הייתה לי שיחה נוקבת עם אפרים רייזנר, דודי. הוא היה מספר 4 במפא״י ומזכיר האיחוד. הוא האשים אותי: 'איך אתה מעז לא לתת לילדים שלך את החינוך הקיבוצי הנהדר שעשה אותך טייס מפואר'.

"הייתי אז צעיר, וחם, ועניתי לא ממש בנימוס. אמרתי: 'אני מאוד לא מבסוט מהחינוך הקיבוצי, הוא השאיר לי שתי ברירות בלבד – או טייס או סיירת מטכ״ל. לא ידעתי שאני יכול להיות רופא, עורך דין, איש עסקים או פיזיקאי. כל זה לא היה לפני. הייתה הסללה צרה יחסית. במובן הזה מסקנת המחקר על ההגבלה הייתה צודקת. אבל, ברונו בטלהיים לא ממש הבין את מה שהוא ראה, והדוגמה הזו שלי מראה את זה".

הייעוד הגדול הזה של הקיבוץ, כוכב הצפון הגבוה שהם סימנו, חינך אתכם להישגיות, למוטיבציות החזקות שמתוכם פעלת?
"אני לא חושב שהחינוך בקיבוץ הצטיין ביותר הישגיות או בכוכב צפון גבוה. מבחינתי, שני דברים הכשירו אותי לכל מה שעשיתי אחר כך בחיים. אחד – העובדה שהחינוך במידה רבה היה חופשי ולא פורמלי. המורה שלי לביולוגיה וכימיה זיהה שאני מספיק טוב ומתעניין בזה, ואמר לי 'צא מהכיתה. אני לא צריך אותך למבחנים. אתה הולך לעשות עבודות מחקר ואני אנחה אותך'. עבודות המחקר האלה שעשיתי הובילו אותי לתשוקה למדעי החיים.

"הדבר השני – בגיל 15 הייתי מסגר, רתך סוג א׳ עם תעודה ממשרד העבודה. הייתי מכונאי שעשה אוברול מנוע לטרקטור בגיל 13. הייתי אינסטלטור וחשמלאי. כתוצאה מזה בחיים אחר כך לא הצטרכתי שום דבר. לימים, הנקודה הבודדת, החזקה ביותר, שגרמה ל׳מדינול׳, חברת הסטנטים, להיות הצלחה מסחרית, היה הניסיון שלי כרתך בקיבוץ, והניסיון שלי עם מעגלים מודפסים ב'אורבוטק', שהקמתי.

שחיין מצטיין. ״אבא לקח אותי למזבלה בגיל 13. היה שם שלד של טרקטור, בלי גלגלים, מנוע מפורק, חלוד לגמרי. אבא אמר לי: ׳אתה רואה את זה, בסוף היום הולדת שלך, אתה נוהג בטרקטור הזה אלי׳״ (צילום: אלבום פרטי)

"בני, שהחליף אותי ומנהל כיום את ׳מדינול׳, יותר טוב ממני באפליקציה הרפואית, אבל בצדדים הרפואיים ובאינטואיציה של טיפול במתכות כאלה או אחרות, הוא לא יוכל להשתוות אלי, כי הוא לא גדל עם הידיים ליד המתכות. הגידול הזה במרחב כל כך מגוון שנותן לך לדגום את הכול, והחופש להתפתח לאן שאתה רוצה, אלה הדברים שמבחינתי תרמו למה שאני היום".

ריכטר מספר על הדרישה הגבוהה ממנו כילד בקיבוץ: ״אצלנו היה נהוג שבשנת הבר מצווה, אבא נותן לך פרויקט, ואם אתה משלים אותו, אתה מקבל שעון. זו עבודת הבר מצווה, במקום עלייה לתורה.

״אותי אבא לקח למזבלה. היה שם שלד של טרקטור, בלי גלגלים, מנוע מפורק, חלוד לגמרי. אבא אמר לי: ׳אתה רואה את זה, בסוף היום הולדת שלך, אתה נוהג בטרקטור הזה אלי׳.

"במשך שנה עשיתי אוברול למנוע. בקיבוצים מסביב מצאתי גלגלים והגה. הרכבתי אותו. צבעתי אותו בצבע כתום המקורי של אליס (חברת טרקטורים), ובגיל 13 נהגתי אל אבא שלי. כשאת זה אתה עושה את זה בגיל 13, אין שום דבר מכני שיהיה אתגר שאתה לא מסוגל לכבוש".

"כן, עשיתי רתכיה היי-טק"

אחרי שירות של 22 שנים בחיל אוויר, ייסד ריכטר עם אחיו הבכור, יוחאי, את חברת 'אורבוט', שהפכה בהמשך, לאחר מיזוג, לחברת 'אורבוטק'. ב-2018 הונפקה החברה ב-3.5 מיליארד דולר. ב-1992 הקים עם אשתו יהודית, את החברות "מדקון" ו"מדינול", שמייצרת סטנטים תומכים, בצורת סליל, המצילים חיים על ידי השתלתם בתאי דם בלב, בכליות ובעיניים.

סטנט של מדינול. ״ה-FDA האמריקאי הודיע לי: 'אדוני הנכבד, אין לך שום סיכוי לקבל אישור לסטנט מרותך, ואני אמרתי: ׳אני אוכיח לכם״ (צילום מתוך אתר מדינול)

"מדינול הפכה להצלחה כלכלית אדירה תוך 5 שנים מהקמתה", אומר ריכטר, ״ואם אני לוקח פרט אחד שאחראי לכך יותר מהאחרים זה הריתוך. ה-FDA האמריקאי הודיע לי: 'אדוני הנכבד, אין לך שום סיכוי לקבל אישור לסטנט מרותך. קופסאות של פועמי לב שהריתוכים שלהם נסדקו הפכו כתוצאה מכך לג׳אנק בתוך מושתלים שלנו. לא נאשר את זה יותר'. ואני אמרתי: ׳חבר׳ה, אני רתך. אוכיח לכם שאני יודע לעשות ריתוך שלא יוצר מאמצים ברתכת, ושמקום הריתוך יהיה הנקודה הכי חזקה בסטנט ולא הכי חלשה. אני לוקח על עצמי את האתגר׳.

״החלטתי שאתעלל בחצי מיליון הסטנטים הראשונים עד שבר, ואם באיזשהו סטנט שנשבר, השבר יופיע ליד הריתוך, כל פס הייצור הזה ייפסל. אחרי שבדקתי חצי מיליון סטנטים, וזה אף פעם לא קרה, הורדנו את הבדיקה הזו מה-FDA״.

אז בסוף זה רתכות.
"כשהייתי כבר מפעל מבוסס, הזמנתי לביקור את מי שהיה המנהל שלי במסגרייה בקיבוץ, נחמן ברבר. הוא הגיע והראיתי לו את המפעל שבניתי עם הריתוך והרובוטים. מפעל שגרם לזה שהסטנט שלי עלה 10 דולר, לעומת 200 דולר של המתחרים. הוא סיים את הסיור, התפעל נורא, ובסוף אמר: 'עשית רתכיה היי-טק'. אמרתי לו: 'כן, עשיתי רתכיה היי-טק'״.

"יש בעיה בתעשייה הטכנולוגית. היא צרה מדי"

לקובי ויהודית 3 בנים. הבן הבכור מנהל כיום את 3 חברות המד-טק שייסדו ההורים; הבן הצעיר הוא קרדיולוג מומחה; והאמצעי עוסק באמנות.

״הילדים שלי לא גדלו עם כפית זהב בפה״, הוא אומר, ״רוב הזמן הם לא גדלו בבית עם רווחה. הם גדלו כשאני הייתי טייס ובקושי הייתי איתם. רק הקטן יותר גדל בתקופה מעט שונה. אבל הילדים שלי הם תחרותיים ובעלי אמביציה לא פחותה משלי״.

תחרותי זה טוב?
״כשאתה מצליח״, הוא צוחק, ״כשאתה תחרותי ולא מצליח זו בעיה כי זה הופך אותך לאיש מריר״.

הישגיות ושאיפה להצלחה הם לא הערכים היחידים שמובילים את ריכטר. הוא רוצה ליצור, לעבוד עם חומרים אמיתיים, לפתח תעשייה בארץ. ריכטר מבדיל בין פיתוח לצורך אקזיט ("להעביר כסף ממקום אחד למקום אחר") לבין פיתוח תעשייה.

״אני הולך בארה״ב, ובכנס רפואי 15%-10% מההמצאות הגדולות הן המצאות ישראליות – החל ממוצרים רפואיים דרך המצאות בצד הגנטי. אנחנו יוצרים משהו עבור העולם ועבור עצמנו שהוא אדיר, הרבה יותר גדול. הראש היהודי זה לא תורשה, זה מורשת. המורשת של החשיבות שבלימוד״

"אני רואה כיום בעיה בתעשייה הטכנולוגית – היא צרה מדי״, הוא אומר. ״דור ה-8200 שהולך ב-70% לתעשיית הסייבר, זו בעיה. הסייבר לא מעניין. סייבר זה אחזקה. סייבר לא יוצר שום דבר. הוא מגן על ארגונים מפני תקיפה. הוא לא יצירה. היצירה היא ברפואה, בביולוגיה, במזון, באנרגיה. היא דורשת דבר הרבה יותר מגוון מאשר רק מחשבים.

״ההיי-טק הממוחשב הוא לא היחידי, והוא לא צריך להוביל. מה שאני עוסק בו זה מד-טק. יש בו הרבה מאוד מחשוב. כשאני מפתח סנסור בגודל של שליש מילימטר להשתלה בלב, או בעין או בכבד, ואני צריך לקרוא אותו מבחוץ ולנתח את הנתונים, יש שם מחשוב ואינטליגנציה מלאכותית ברמה מאוד גבוהה, אבל זה למען ביצוע של משהו. זה לא מחשב לשם מחשב.

קובי ריכטר בחיל האוויר. ״החוכמה היא לכוון את המוטיבציה כך שהאתגר האישי יהיה לשרת את החברה״ (צילום: אלבום פרטי)

(צילום: אלבום פרטי)

"זו הסיבה שעזבתי את אורבוטק שמאוד הצליחה ונמכרה לפני זמן לא רב. היא הייתה חברת מחשבים למען מחשבים. היא סידרה את שיטת הייצור במיקרו אלקטרוניקה, במיקרו צ'יפים. אבל אני רציתי לחבר את הטכנולוגיה עם הביולוגיה, עם רפואה למשל. ואני חושב שזה המקום שישראל יכולה להתבלט בו".

ישראל מתבלטת היום בהיי-טק שלה, אומת ההיי-טק.
״התחרות שמתפתחת לנו מקוריאה, מיפן וגם מסין ל׳מחשבים טהור׳, תהייה קשה מאוד, אבל האינטגרציה של מחשבים עם מכניקה, עם בקרה, עם אפליקציה רפואית, זה המקום שמצריך חשיבה יותר מקיפה, שלדעתי יש בה יתרון למה שקוראים 'הראש היהודי׳. עם זה אנחנו יכולים להוסיף ולהוביל.

״כשאני מדבר עם אנשים כמוני במדינות אחרות אני מוצא שזה הייחוד שלנו – לעשות אינטגרציה של טכנולוגיות שונות. חשיבה אינטר דיסציפלינרית״.

"צריך שהאתגר האישי שלך ישרת צורך חברתי"

מספרים שכשנשיא ארה"ב ג'ון קנדי ביקר ב-1961 בנאס״א, הוא שאל את עובד התפעול שקיבל אותו: 'מה אתה עושה פה, אתה המנקה?', והעובד ענה: 'אני לא מנקה, אני שם אדם על הירח׳. בחוות ההכשרה בקלוסובה, מיליון שנות אור מנאס״א, תבע יצחק טבנקין, אבי הקיבוץ המאוחד, את האימרה: 'חצוב באבן למען חצוב באדם'. מבחינת החלוצים, כמו מבחינת המנקה בנאס״א, לעבודה הפיזית הייתה מטרה נעלה יותר. היא הייתה חלק מאידיאל משותף.

יש לזה מקום היום?
"כשיש אתגר קיומי אמיתי אין לך ברירה אלא לעבוד במשותף, כי לבד אתה לא יכול. אבל ברגע שהאתגר הקיומי 'למות או לחיות' עובר, זה בסדר גמור שהשירים עוברים מ'הגורן בוערת בתל יוסף, ומבית אלפא עולה עשן׳, להיות לשירים אישיים. הספרות נהיית אישית, וגם אנשים מתחילים לשרת את עצמם לעומת החברה, בצורה יותר גדולה. החוכמה היא לכוון את המוטיבציה כך שהאתגר האישי יהיה לשרת את החברה".

זה משנה, לדעתך, אם המוטיבציה מגיעה ממקום אישי, לעשות עבור עצמי, או שהיא למען דבר משותף?
"קיבלתי היום שני ווטסאפים מאנשים שמכירים אותי. אחד היה איתי בטייסת. שניהם דיווחו לי שהנשים שלהן קיבלו סטנטים שלי. אחת קיבלה שניים, ואחת שלושה, והן מרגישות מצוין. צריך שהאתגר האישי שלך ישרת צורך חברתי. אז לא כל כך אכפת לי אם אני אוהב את זה כאגואיסט, כלומר טוב לי שמודים לי המון אנשים, או שאני רוצה בטובתם של המון אנשים. אני אפילו לא יודע איך להבדיל ביניהם".

"רציתי לעשות משהו אחר, הלכתי ולמדתי בישיבה"

ריכטר מוצא ביהדות מקור השראה, ורואה בזהות היהודית את אחת הסיבות להצלחה של ישראל בעולם. "אני הולך בארה״ב ובכנס רפואי 15%-10% מההמצאות הגדולות הן המצאות ישראליות – החל ממוצרים רפואיים דרך המצאות בצד הגנטי. אנחנו יוצרים משהו עבור העולם ועבור עצמנו שהוא אדיר, הרבה יותר גדול״.

זורם בנו די.אן.איי יהודי?
"הראש היהודי זה לא תורשה, זה מורשת. המורשת של החשיבות שבלימוד, החשיבות שבהתגברות על הלימוד. להיות תלמיד טוב. לא להיות פרופ׳ אלא להיות התלמיד הכי טוב. להיות תלמיד חכם זה התואר הכי גדול ביהדות. חתן פרס נובל דניאל כהנמן הוא בן דוד שני של כהנמן שיצר את ישבת פוניבז׳. זה אותו כהנמן".

ריכטר למד 4 חודשים בישיבת פוניבז׳. "בזמן שהייתי ראש ענף בחיל האוויר, עשיתי דוקטורט בלילות, ואז מוניתי למפקד טייסת ברמת דוד. הודיעו לי חצי שנה מראש. היה לי ברור שאם לא אגמור את הדוקטורט לפני שאגיע לרמת דוד, זה יתמסמס. ביקשתי חצי שנה חופש בשביל לגמור את הדוקטורט. סיימתי אותו בחודש וחצי. נשארו לי 4 חודשים זמן שצריך לעשות בו משהו.

קובי ריכטר: ״האתגר הכי גדול של המדינה הזו, הוא להישאר מדינה דמוקרטית וליברלית״ (צילום: יונתן בלום)

"רציתי לעשות משהו אחר. הייתי בחיל אוויר 15 שנים, ידעתי שאהיה עוד 10 שנים. הסתכלתי מסביב, אמרתי: 'יש פה משהו, גוף ידע, שבמשך 2,000 שנה זה מה שעשו היהודים. תלמוד, גמרא, ראשונים, אחרונים, בוא נראה מה זה'.

״הלכתי ולמדתי בישיבה. זה היה ניסיון מאוד חשוב בשבילי, וחשוב להם. כי הבאתי לדיון סוג דברים שלהם אין סיכוי בכלל לחשוב עליהם. הבאתי את המדע לתוך ויכוח על סוגיות בגמרא״.

מה זה תרם לך?
"יש לי כבוד אדיר למחשבה ולפילוסופיה היהודית. היום, למשל, יש במדינול אדם שמגיע פעם בשבוע – בוגר ישיבת חברון אבל גם בוגר מנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים – ומעביר שיעור על התלמוד כשיטה פילוסופית, ומי שרוצה בא.

"זה נתן לי גם הכרה בכך שאני אוהב לדבר עם אנשים שונים ממני. לדבר עם אנשים דומים זה משעמם, אתה יודע מה הם יגידו. יש הרבה קהלים חרדים שאני נפגש איתם. אחד הפרויקטים שאני נמצא בו הוא לייצר בתי אולפנא, כוללים, שמכשירים אותם בקורס של שנה וחצי לעבוד בהיי-טק. מפעל נפלא שמוציא אנשים שחוטפים אותם לעבודה בחברות כמו מובילאי. חוטפים את האנשים.

"יגאל תומרקין, חברי, ביקר אותי כשהתחלתי ללמוד תלמוד. הוא אמר לי: 'התלמוד זה כמו להשחיז סכין על אוויר, עד שהוא חד מספיק לחתוך אוויר'. זה נכון, זה לימוד לשם לימוד, בלי מטרה. זה לא כמו להסתער על גבעה, הדבר הראשון שמלמדים אותך בצבא".

"לפיד יצר ממשלה מכלום, מאפס. הוא הפתיע אותי"

בשנים האחרונות, הפוליטיקה מעסיקה את ריכטר. ב-2016 הקים את תנועת ׳דרכנו׳ שנועדה לקדם מתינות, וב-2019 הקים את מפלגת ׳ישראל דמוקרטית׳ עם אהוד ברק, יאיר גולן ויפעת ביטון. בסופו של דבר, המפלגה קידמה את ריצתן יחד של מרצ והעבודה בבחירות לכנסת.

"האתגר הכי גדול של המדינה הזו", אומר ריכטר, ״זה להישאר מדינה דמוקרטית וליברלית. בשביל לעשות את זה צריך כמעט קסם פוליטי שהמרכיבים שלו נורא פשוטים, אבל צריך להביא את האנשים אליו. זה השלב הרביעי בתקומת ישראל״.

איך אפשר לעשות את זה?
"אם אתה מפלח היום את כל בעלי זכות ההצבעה במדינת ישראל, 45% הם יהודים ימניים, 35% יהודים שמאל מרכז, ו-20% ערבים. מצביעי השמאל מרכז יחד עם הערבים הם רוב, אבל כל אחד מהם בנפרד הוא מיעוט שהצד הימני יכול לרמוס.

"האתגר הוא קודם כל אתגר פוליטי, לגרום לזה שתהייה התלכדות פעולה של השמאל מרכז היהודי עם הערבים, שישמרו יחד על הדמוקרטיה ליברלית".

אולי נדרש שינוי חברתי. השכבות המבוססות בישראל מצביעות כיום לשמאל, והחלשות לימין. ייתכן ששינוי במדיניות הכלכלית של המפלגות יכול לשנות גם את המפה הפוליטית.
"אני לא צריך שהימין יעבור לשמאל. אני צריך שהימין יעבוד יחד עם השמאל על הדברים המשותפים. אם אני לוקח את הקיצונים משני הצדדים ושם אותם בצד, אז יש 65%-70% משני צדי האמצע הפוליטי שיש להם יותר מ-50% אינטרסים משותפים. אפשר להתחיל לעבוד על המשותף, ולשים את המפריד בצד".

ריכטר מעריך את יאיר לפיד על המהלכים הפוליטיים שעשה להקמת הממשלה. ״לפיד הפתיע אותי באיזה פוליטיקאי מקבל ומתון הוא נהייה. האם הוא גם מנהיג, ולא רק פוליטיקאי? הוא עוד לא קיבל את הצ׳אנס להוכיח את זה. יכול להיות שכן. אני מאוד מקווה שהוא יקבל את הצ׳אנס, ויוכיח את עצמו כמנהיג כפי שהוא הוכיח שהוא פוליטיקאי. הוא יצר ממשלה מכלום. מאפס״.

הסוציאליזם והקפיטליזם נמזגו בך כל החיים. איך אתה חי עם שתי תפיסות העולם האלה?
"אני רוצה להנציח את המוטיבציה ליוזמה חופשית, שהיא יותר בולטת בצד הקפיטליסטי, אבל להשאיר את המאבק לשוויון הזדמנויות שבא מהצד הסוציאליסטי. המזיגה הזו היא דרך האמצע שלי. אני סוציאליסט אמיד. אני לא קפיטליסט״.

מה הערך הכי חשוב לדעתך?
ריכטר לוקח כמה שניות למחשבה, ואז משיב: "להיות בן אדם".

מה זה להיות בן אדם?
"אם אתה כופה עלי לבחור בין משפחה, להשכלה, להצלחה, לאהבה, אני לא יודע לבחור ביניהם. מסרב בתוקף. אני רוצה זר של פרחים קטנים ולא פרח אחד בולט״.

בדרך החוצה מהחווה ריכטר אוסף זר פרחים גדול ואדום שהכין להלווייתו של אילן גילאון. "הוא היה חבר שלי", הוא אומר. על הזר, ליד שמו של גילאון, הוסיף כיתוב: "האחד במאי".


הראיון נערך בשיתוף ליאור שמחה, וניתן יהיה להאזין לו בפודקאסט ״הקיבוץ 3.0״

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!