טקס הענקת פרסי ישראל יתקיים הערב (חמישי) ויחתום את אירועי יום העצמאות תשפ"ב. הטקס יעמוד בסימן "האדם – הווייתו, יצירותיו והישגיו, לצד אותה שאיפה בלתי מתפשרת להצטיין ולהוביל". בין הזוכים בטקס מייסדת בית השנטי מריומה קליין, המלחין אביהו מדינה והמזרחן פרופ' שמעון שמיר, ושורת חוקרים ומדענים עם הישגים יוצאי דופן בתחומיהם. זוכי הפרס בכל תחום נבחרים על ידי ועדה מיוחדת שממנה שרת החינוך.
בטקס שיתקיים בבנייני האומה ישתתפו נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט, יו"ר הכנסת מיקי לוי, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון וראש עיריית ירושלים משה ליאון. הטקס יחל ב-18:30 יועבר בשידור ישיר בכאן 11 ובערוץ 13.
השנה לראשונה, אולם אוסישקין בבנייני האומה יהפוך לאולם גאלה, בו הקהל ישב סביב שולחנות בגובה הבמה ויהיה חלק בלתי נפרד מהמתרחש. כמו כן, את הטקס כולו תלווה להקת ביג בנד מתיכון תלמה ילין הכוללת 20 נגנים. בטקס, בהנחיית אליאנה תדהר וניב רסקין, יופיעו השנה אליעד נחום, נרקיס, איתי לוי במחרוזת הצדעה לאביהו מדינה, רוני דלומי ולהקת חייל החינוך והנוער במחרוזת הצדעה ליורם טהר לב ז"ל, שהלך השנה לעולמו. את "התקווה" תשיר שרי זק לוי , קרובת משפחתו של פרופ' יהושוע זק, אחד מחתני פרס ישראל.
אלו הזוכים בפרסי ישראל לשנת תשפ"ב:
מפעל חיים: מריומה קליין
מריומה קליין היא מייסדת בית השנטי – מסגרת ייחודית לבני נוער בסיכון. בנימוקי הוועדה נכתב: "הדיבר 'ואהבת לרעך כמוך' מהווה נר לרגליה. בעשורים האחרונים היא יזמה, הקימה ומפעילה את בית השנטי בפריסה ארצית רחבה המיועד לאוכלוסיות בשוליים החברתיים של מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין. מריומה מנחילה עקרונות חינוך, הכלה וטיפוח של אוכלוסיות בסיכון להשתלבותן מחדש בליבת החברה הישראלית".
מפעל חיים: איזי שרצקי
איזי שרצקי הוא איש עסקים, מבעלי חברת איתוראן וקבוצת הכדורגל עירוני קריית שמונה, ותורם למפעלים חברתיים שונים בפריפריה הצפונית של ישראל. הוועדה העניקה לשרצקי את הפרס בזכות "תרומתו ארוכת השנים למערכות החיים בפריפריה הצפונית בתחומי: החינוך, התרבות, הרווחה, הפנאי, הספורט והקהילה. קשר של שותפות, בראיית טובתם של ילדי הצפון וקו העימות.
"הקמת ושיפוץ מתנ"סים, גנים ובתי ספר, מרפאות, טיפוח התיאטרון, הספורט, משלחות של בני נוער לתחרויות של שירה, ריקוד וספורט והפיכת קבצת הכדורגל 'עירוני קריית שמונה' עוגן לפעילות ספורט מעצימה לגאוות הצפון. הקמת ספרייה ועוגן משמעותי לגליל העליון ולתושבי הצפון בעיתות מצוקה שחוו בסוף שנות התשעים ועד עצם היום הזה".
תיאטרון: עודד קוטלר
עודד קוטלר הוא שחקן תיאטרון וקולנוע, במאי, מחזאי וסופר ישראלי. מנהל אמנותי ומייסד תיאטראות שונים בישראל. בנימוקי הוועדה נכתב: "קוטלר ייסד וניהל ויצר מסגרות חלוציות, שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית. קוטלר שמופיע, בהצלחה ובכישרון מרובים, על הבימות שלנו כבר יותר מששים שנה ממשיך לחדש, לרענן ולהעשיר עד היום את הסיפור הישראלי".
זמר עברי: אביהו מדינה
אביהו מדינה הוא יוצר, משורר, מלחין וזמר. בנימוקי הוועדה נכתב: "אביהו מדינה הביא לפריצת דרך משמעותית במוסיקה הישראלית, על יצירתו המשובחת והאיכותית ומאבקו העיקש ורב השנים. אביהו האמין כי חופש הביטוי, חופש היצירה וחופש העיסוק הן מסוג הזכויות והחירויות שחובה להילחם עליהן על מנת לבסס תחושת שייכות ושותפות לכל זרם תרבותי בחברה הישראלית הדמוקרטית המתהווה. את מרבית זמנו הקדיש אביהו למען פיתוחו וביסוסו של סגנון המוסיקה הישראלית הנובע מתוך שורשים יהודיים מסורתיים ותרבותיים".
חקר מדעי החיים: פרופ' מוסא יודעים
מוסא יודעים הוא פרופ' למדעי המוח בטכניון, מפתח התרופה "אזילקט" שמסייעת לחולי פרקינסון. בנימוקי הוועדה נכתב שפרופ' יודעים קיבל את הפרס בזכות "הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פארמקולוגיה. פרופ' יודעים הינו מחלוצי חקר תפקוד הברזל במוח במצבי עקה ובתהליכי ניוון מוחי".
לדברי חברי הוועדה, "פרופ' יודעים, יליד טהרן, העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים אשר רבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים."
חקר הפילוסופיה: פרופ' ימימה בן מנחם
פרופ' ימימה בן מנחם היא פרופסור (אמריטוס) לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום ההתמחות העיקרי שלה הוא פילוסופיה של המדע, ובמיוחד פילוסופיה של הפיזיקה המודרנית. בנימוקי הוועדה נכתב: "פרופ' ימימה בן-מנחם מהאוניברסיטה העברית היא מההוגות המובילות בארץ ובעולם בפילוסופיה של המדע. מחקריה השונים מגלים פרויקט רחב-היקף שתכליתו להראות כיצד חופש הוא אפשרי בתוך עולם מדעי ובמסגרת השיטה המדעית. ספריה ומאמריה התפרסמו בבמות החשובות ביותר, והיא התארחה במוסדות אקדמיים מובילים בחו"ל.
לדברי חברי הוועדה, "פרופ' בן-מנחם הרימה תרומה מרכזית לפיתוח התחום בארץ, בין השאר באמצעות מרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע שאותו ניהלה במשך שנים. מחקריה ופעילותה סייעו לביסוס מעמדה של ישראל כמרכז חשוב בפילוסופיה של המדע. היא העמידה תלמידים ותלמידות הרבה ומשמשת מודל לחוקרות ולחוקרים".
חקר מדעי המזרח הקרוב: פרופ' שמעון שמיר
שמעון שמיר הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, וכיהן כשגריר ישראל במצרים ובירדן. בנימוקיה הוועדה נכתב: "פרופ' שמעון שמיר הניח את היסודות האקדמיים לחקר ולימוד ההיסטוריה של המזרח התיכון בן זמננו בישראל. פרסומיו הרבים, ספרים ומאמרים, פרוסים על פני נושאים מגוונים ביותר, החל מההיסטוריה של סוריה העות'מנית במאה ה- 18 וגמור במחקרים על מצרים המודרנית והמחשבה הערבית בת דורנו.
לפרופ' שמיר תרומה ייחודית בקידום יחסי ישראל-ערב. הוא הקים את המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ומכוני מחקר נוספים. כיהן כשגריר ישראל במצרים ובירדן וקידם את יחסי ישראל עם שכנותיה. תלמידיו של פרופ' שמיר מכהנים בדרגות בכירות במוסדות אקדמיים וממלכתיים".
חקר הבלשנות העברית והכללית: פרופ' רות ברמן
ברמן היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב, שבה הייתה מופקדת הקתדרה "הלשון לאורך החיים". מחקריה עסקו במורפולוגיה, תחביר ולקסיקון של העברית החדשה, רכישת שפת אם במבט בין-לשוני, התפתחות שפה מאוחרת בשנות בית הספר, התפתחות יכולת השיח הנרטיבי, וכישורי הפקת טקסטים מן הילדות לאורך ההתבגרות.
בנימוקי הוועדה נכתב: "היא בלשנית בעלת מוניטין בין־לאומיים שהישגיה הבלתי רגילים זכו להכרה גם בארץ וגם מחוצה לה. היא כלת פרס א.מ.ת, בעלת תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת חיפה, וחברת כבוד של האגודה האמריקנית לבלשנות ושל האגודה לרכישת השפה הספרדית".
לדברי חברי הוועדה, "פרופ' ברמן היא מומחית בחקר התחביר והמורפולוגיה של העברית החדשה ומחקריה בתחום זה הציגו בפני בלשנים בעולם את העברית החדשה, ובמיוחד את מערכת הצורות שלה, בהקשר טיפולוגי. בהמשך דרכה היא הפנתה את עיקר מרצה וכישרונה לשאלות של התפתחות השפה במהלך חיי האדם, לרכישת שפת אם וללשון הילדים. בשדה מחקר זה קנתה לה פרופ' ברמן שם עולם, במיוחד בהבנת האיזון בין האוניברסלי לבין הייחודי לכל שפה בהתפתחות יכולת ההפקה של טקסטים נרטיביים. היא העמידה דור של חוקרים ומחקריה, תובנותיה ושיטות העבודה שפיתחה משמשים כיום תשתית למחקרי התפתחות שפה בכל העולם."
חקר הפיזיקה: פרופ' יהושע זק
יהושע זק הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לפיזיקה בטכניון. הוא פיתח כלים מתמטיים כגון "התמרת זק" ו"מופע זק" המשמשים לפיענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים. הוא חתן מדליית וינגר, פרס בינלאומי יוקרתי לחקר הפיזיקה לשנת 2014. בנימוקי הוועדה נכתב: "תרומותיו המדעיות של פרופ' זק משמשות וישמשו להבנת הכימיה והפיזיקה של החומר".
יזמות וחדשנות טכנולוגית: פרופ' יורם פלטי
יורם פלטי הוא פרופסור אמריטוס לפיזיולוגיה ולביופיזיקה בטכניון, ויזם ומייסד חברות מכשור רפואי, בהן חברת נובוקיור לאלקטרוניקה רפואית. במסגרת פעילותו בנובוקיור הוא פיתח טיפול חדשני במחלת הסרטן, באמצעי פיזיקלי המחליף כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים, או ניתן ביחד איתם. אמצעי זה הוא שדות חשמליים בעלי תכונות מיוחדות, שמאפשרות להם לפגוע בתאים סרטניים בגידולים סולידיים מסוגים רבים, מבלי לפגוע בתאים הנורמליים בסביבת הגידול. הטיפול הוכח כמפחית משמעותית את תופעות הלוואי.
בנימוקי הוועדה נכתב: "פרופ' יורם פלטי פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן, הטיפול אינו פולשני ובעל רמת סלקטיביות גבוהה. סיפורו האישי מעורר השראה, פריצת דרך זו חייבה חשיבה מחוץ לקופסה, אמונה בדרך וחייבה את פרופ' פלטי להתמודד ולשנות אמונות ותפיסות קיימות בתחום. בימים אלו פועל פרופ' פלטי להרחיב את השימוש בטכנולוגיה לטיפול בסוגים נוספים של מחלת הסרטן."
פרופ' עודד גולדרייך קיבל את הפרס שבו זכה בשנה שעברה
באפריל השנה קיבל את פרס ישראל פרופ' עודד גולדרייך, שזכה בפרס בחקר מדעי המחשב על הישגיו בחקר הקריפטוגרפיה והסיבוכיות החישובית. גולדרייך לא קיבל את הפרס בטקס הקודם עקב התנגדות שר החינוך דאז יואב גלנט להעניק לו אותו, עקב פעילות שביקרה את ישראל בזירה הבינלאומית. זאת על אף שחברי הוועדה, וגם שופטי בג"ץ שנדרשו לעניין, קבעו שלא מדובר בפעילות חריגה ששוללת את הזכאות לפרס. לאחר חילופי הממשלה גם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון סירבה להעניק לגולדרייך את הפרס, אך בהוראת בג"ץ הוא קיבל אותו מראש גף פרסי ישראל במשרד החינוך.
