עובדים מאוגדים בישראל מרוויחים כ-13% בממוצע יותר מעובדים לא מאוגדים, כך עולה ממחקר שפרסם השבוע פורום ארלוזורוב. לפי נתוני המחקר, מספר העובדים שמכוסים על ידי הסכמים קיבוציים בישראל עומד על 1.3 מיליון איש, כ-30% מכוח העבודה. מספר העובדים שחברים בארגוני עובדים עומד על כ-870 אלף, כ-21% מכוח העבודה הישראלי.
המחקר, אותו ערך הדוקטורנט מתן קולרמן על בסיס נתוני הסקר החברתי האירופי, בחן גם את הפרמייה (תוספת השכר הממוצעת) לעובדים מאוגדים בישראל, בהשוואה למצב ב-26 מדינות נוספות. קולרמן מצא שהפרמייה בישראל לחברות בארגון עובדים הייתה השנייה בגובהה מבין המדינות שנבדקו, הפרמייה הגבוהה ביותר נרשמה באירלנד. כמעט בכל המדינות שנבחנו הפרמייה לחברות בארגון עובדים עמדה על 5%-14%.
"פרמיית השכר היא תוצאה של מיקוח בין המעסיקים לעובדים", הסביר קולרמן במחקר, והוסיף שככל שהפרמיה גבוהה יותר ומספר העובדים המאוגדים גדול יותר, כך גדל גם חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית. לדבריו, "זהו בעצם הכלי העיקרי שדרכו יכולים ארגוני העובדים להוביל לצמצום אי השוויון בחברה".
קולרמן ציין שמחקרים בנושא מראים שיש קורלציה בין שיעורי התאגדות גבוהים לשיעורי אי שיוויון נמוכים. עם זאת, ציין קולרמן שבין המדינות שנבחנו, ישראל מתאפיינת כיום באי שוויון גבוה גם בהשוואה למדינות עם שיעור התאגדות דומה.
לפי נתוני המחקר, ארגון העובדים הגדול בישראל הוא ההסתדרות הכללית, בה מיוצגים כ-725 אלף איש מהם 550 אלף חברים. אחריה הארגון השני בגודלו הוא הסתדרות המורים שמונה כ-160 אלף חברים. ההסתדרות הלאומית, שמייצגת כ-150 אלף עובדים (אך לא מפרסמת את מספר חבריה) היא הארגון השלישי בגודלו, אחריה ניצבים ארגון המורים בו חברים כ-85 אלף עובדים, ההסתדרות הרפואית שמייצגת כ-30 אלף עובדים, ארגון כוח לעובדים שמייצג כ-30 אלף עובדים (מהם כ-17 אלף חברים) וארגוני הסגלים האקדמיים השונים שמייצגים ביחד כ-28 אלף עובדים.
סוגייה נוספת שבחן המחקר הוא השפעתם של ארגוני עובדים על התעסוקה, תוך התמקדות בהשפעה על גמישות שוק העבודה, כלומר כיצד שוק העבודה מגיב למשברים וזעזועים חיצוניים. המשק הישראלי, כך נמצא, מתאפיין בגמישות גבוהה, בו היציאה ממשברים כלכליים והחזרה לשיעורי אבטלה נמוכים היא מהירה במיוחד.
על פי קולרמן, סביר להניח שחלק מהסיבות לגמישות גבוהה זו היא הנכונות של ארגוני העובדים לגלות אחריות לאומית ומשקית בתקופות משבר, כפי שניתן לראות בנטייה של ההסתדרות לחתום על הסכמים ריכוזיים מול המדינה וארגוני המעסיקים עם התפרצותו של משבר כלכלי במו משבר הקורונה, המיתון של תחילת שנות האלפיים והמשבר הפיננסי ב-2008.
עמית בן-צור, מנכ״ל פורום ארלוזורוב: "המחקר מצביע על כך שאיגודי העובדים משפרים את השכר ובכך מצמצמים את אי השוויון. בישראל, אפילו יותר ממקומות אחרים בעולם, העובדים המאוגדים נהנים משכר גבוה בהרבה מאלו שלא מאוגדים. להתאגדות העובדים תרומות רבות נוספות והם אף מסייעים למשק לצלוח משברים בזכות האחריות שהם מגלים".