דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ח בניסן תשפ"ד 26.04.24
20.1°תל אביב
  • 19.0°ירושלים
  • 20.1°תל אביב
  • 20.8°חיפה
  • 21.9°אשדוד
  • 18.6°באר שבע
  • 25.8°אילת
  • 21.4°טבריה
  • 21.3°צפת
  • 19.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

ארגון הבריאות העולמי: 15 מיליון מתו מהקורונה והשפעותיה, יותר מפי 2 מהנתונים הרשמיים

הערכת הארגון כוללת את מספר המתים מהמחלה, וגם מהשפעות עקיפות, כמו עומס בבתי החולים | מומחה לבריאות הציבור בארה"ב: "הנתונים קריטיים להבנה איך צריך להיאבק במגפות עתידיות"

עם אלפי מתים ביום, הודו מאבדת שליטה על המגיפה (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)
שריפת גופות של נפטרי קורונה בהודו, אפריל 2021 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-15 מיליון בני אדם נפטרו כתוצאה מנגיף הקורונה או מהעומס שיצר הנגיף על מערכות הבריאות במהלך השנתיים הראשונות של המגפה, יותר מכפליים ממספר המתים הרשמי שכבר חצה את ה-6 מיליון.

רוב מקרי המוות אירעו בדרום מזרח אסיה, אירופה ויבשת אמריקה, לפי דו"ח שפרסם הארגון אתמול (חמישי).

מנכ"ל הארגון, ד"ר תדרוס אדהנום-יסוס, תיאר את הנתון שחושב מחדש כ"מוביל להתפכחות", והוסיף שהוא צריך להניע מדינות להשקיע יותר בתשתיות שיאפשרו להתמודד עם משברי בריאות עתידיים.

ארגון הבריאות העולמי הטיל על צוות חוקרים להעריך את מספר מקרי המוות מקורונה בפועל בין ינואר 2020 עד לסוף 2021. הם העריכו שבין 13.3 מיליון ל-16.6 מיליון בני אדם מתו בעקבות מחלת הקורונה באופן ישיר או עקב גורמים שמקושרים בדרכים שונות להשפעת המגפה על מערכות הבריאות, כמו למשל חולי סרטן שלא היו יכולים לקבל טיפול בזמן שבתי החולים היו מלאים בחולי קורונה.

בהתבססות על הטווח הזה, צוות החוקרים הגיע למספר משוער של סך המתים כ-14.9 מיליון.

ההערכה מבוססת על מידע שמדווח על ידי המדינות ומודלים סטטיסטיים, אך רק מחצית מהמדינות סיפקו מידע. ארגון הבריאות העולמי הודיע שבשלב זה אינו יכול לפצל את המידע כדי להפריד בין מקרי מוות ישירים מנגיף הקורונה ואלו שמיוחסים להשפעה עקיפה של המגפה, אך הוא מתכנן פרויקט עתידי של בחינת תעודות פטירה שיסייע לכך.

"זה יכול להיראות כמו תרגיל בחשבונאות, אך קיום הנתונים האלה הוא קריטי להבנה איך אנחנו צריכים להיאבק במגפות עתידיות ולהמשיך להגיב למגפה הנוכחית", אמר ד"ר אלברט קו, מומחה למחלות זיהומיות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ייל, שלא היה מעורב במחקר של ארגון הבריאות העולמי.

לדוגמה, אומר קו, ההחלטה של דרום קוריאה להשקיע בצורה משמעותית בבריאות הציבור אחרי שסבלה מהתפרצות חמורה של נגיף ה-MERS (נגיף הצטננות רגיל שעבר מוטציה ומופץ על ידי גמלים) ב-2015, אפשרה לה לצאת מהקורונה עם שיעור תמותה לנפש שנמוך פי 20 מזה של ארצות הברית.

ספירה מדויקת של מקרי המוות מקורונה הייתה סוגיה בעייתית לאורך המגפה, מכיוון שהדיווחים על מקרים מאומתים מייצגים רק חלק ממקרי המוות שנגרמים על ידי הנגיף, בעיקר בגלל ביצוע מספר מוגבל של בדיקות. הנתונים הממשלתיים שדווחו לארגון הבריאות העולמי, ומעקב נפרד שמנהלת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, מראים מעל 6.2 מיליון מקרי מוות מדווחים נכון להיום.

חוקרים במכון למדידה והערכה של בריאות באוניברסיטת וושינגטון חישבו במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי לנסט, שהיו מעל 18 מיליון מקרי מוות מקורונה מינואר 2020 עד דצמבר 2021.

סוגיה נוספת בחישוב מקרי המוות מקורונה נוגעת לחישוב מקרי המוות בהודו. צוות שהובל על ידי חוקרים קנדים העריך שהיו מעל 3 מיליון מקרי מוות מקורונה שלא נספרו בהודו בלבד. הניתוח החדש של ארגון הבריאות העולמי העריך את מספר מקרי המוות הלא מדווחים בהודו בין 3.3 מיליון ל-6.5 מיליון.

בהצהרת תגובה לפרסום הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, הודו הודיעה שהיא חולקת על המתודולוגיה של ארגון הבריאות העולמי. השר לענייני בריאות ורווחת המשפחה אמר שאופני איסוף הנתונים וניתוחם בדו"ח "מפוקפק" והתלונן על כך שהערכות חדשות על מספר מקרי המוות פורסמו "ללא התייחסות ראויה לדאגות של הודו".

סמירה אסמה, מנהלת בכירה בארגון הבריאות העולמי, הודיעה ש"מספרים הם לעיתים שנויים במחלוקת" ושכל ההערכות הן רק אומדן של ההשפעות הקשות של הנגיף.

"זה נהיה מובן מאליו לאורך מהלך המגפה שיש מידע חסר", אמרה אסמה בתדריך עיתונאים בחמישי, "בעיקרון, כולנו נתפסנו לא מוכנים".

קו אומר שההערכות החדשות של ארגון הבריאות העולמי יוכלו אולי להסביר כמה תעלומות  שנוצרו לאורך המגפה, למשל מדוע נראה שאפריקה הושפעה בצורה הנמוכה ביותר מהנגיף, למרות מערכות הבריאות החלשות שלה ושיעורי ההתחסנות הנמוכים. "האם שיעורי התמותה היו נמוכים כל כך מכיוון שלא יכולנו לספור את מקרי המוות, או שהיה גורם אחר שיכול להסביר זאת?", הוא שואל ומזכיר את שיעורי התמותה הגבוהים בהרבה בארצות הברית ובאירופה.

ד"ר בהראט פנחניה, מומחה לבריאות הציבור באוניברסיטת אקסטר בבריטניה, אומר שייתכן שהחוקרים לעולם לא יתקרבו לחישוב שיעור המוות האמיתי מקורונה, בייחוד במדינות עניות. "כשיש לך התפרצות משמעותית שבה אנשים מתים ברחובות מחוסר בחמצן, וכשגופות ננטשות או שנדרש לשרוף אותן במהרה עקב מסורות תרבותיות, לא נוכל לדעת לעולם כמה אנשים מתו".

פנחניה אומר שלמרות ששיעור התמותה המוערך מקורונה עדיין מחוויר בהשוואה למגפת השפעת הספרדית ב-1918, שמומחים מעריכים שגרמה למותם של 100 מיליון בני אדם, העובדה שאנשים רבים כל כך מתו למרות קיומה של רפואה מתקדמת, שכוללת חיסונים, היא מבישה.

הוא הוסיף שהשפעות מגפת הקורונה עלולות להיות מזיקות עוד יותר בטווח הארוך, לנוכח הצורך הגובר בטיפול באנשים עם 'קורונה מתמשכת' (לונג קוביד). "עם השפעת הספרדית, היתה שפעת ולאחר מכן היו כמה מחלות ריאה שאנשים סבלו מהן, אבל זהו. לא היה מצב של סבל מתמשך כמו שאנחנו רואים כרגע עם הקורונה. אנחנו לא יודעים באיזה היקף אנשים עם לונג קוביד יחיו חיים קצרים יותר, והאם יהיו להם הידבקויות חוזרות בקורונה שיגרמו להם לבעיות נוספות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!