דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ב באייר תשפ"ב 23.05.22
22°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 22°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 21°באר שבע
  • 24°אילת
  • 26°טבריה
  • 16°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יום הניצחון 2022

יו"ר ברית הווטרנים: "לא נלחמתי עבור סטלין, אלא עבור משפחתי"

אברהם גרינזייד שומר על יחסים טובים עם מנהיגי רוסיה ואוקראינה, אבל קורא להם להפסיק את המלחמה | הוא מתנגד לקריאות להחרים את ה-9 במאי, יום הניצחון: "אם נבטל את היום, נמחק מזיכרון העם שלנו, היהודי, את ההישג העצום הזה, שבזכותו יש לנו כאן מדינה"

אברהם גרינזייד. "כל עוד נמשכת המלחמה, לא אענוד את האותות" (צילום ארכיון: עיריית ראשון לציון)
דוד טברסקי

אברהם גרינזייד, יו"ר ברית הווטרנים בישראל, בחר להגיע למסיבת יום ההולדת ה-96 שלו בקיסריה, בפברואר השנה, בלי אותות הגבורה שלו. "הגעתי עם חליפה חגיגית ומטפחת, בלי האותות", הוא מספר ל'דבר'. "שאלו אותי למה, ועניתי: כל עוד נמשכת המלחמה, לא אענוד את האותות".

אירועי 9 במאי, יום הניצחון, ייחגגו בארץ ובעולם בצל המלחמה המתמשכת באוקראינה. לאחר מאבק ממושך של גרינזייד וחבריו, חוקקה ישראל ב-2017 את יום הניצחון הרשמי ב-9 במאי. בשבועות האחרונים התמלאו הרשתות החברתיות בקריאות באוקראינית וברוסית להפסיק את ציון היום, שמזוהה עם הקרמלין.

"לנסות למחוק את העבר זה פשע", אומר גרינזייד נחרצות. "לי זה לא משנה אם יציינו את היום הזה ב-8, 9 או 10 במאי. אי אפשר לעוות את הדברים. אם נבטל את היום, נמחק מזיכרון העם שלנו, היהודי, את ההישג העצום הזה, שבזכותו יש לנו כאן מדינה.

"כשיצאתי להילחם לא קראתי קריאות אהדה לסטלין ולא חשבתי על ישראל. לא הייתה אז ישראל. כל מה שחשבתי היה לשרוד ולנצח את האויב. חשבתי על קרוביי שעוד לא נרצחו בשואה, חשבתי על אימי שעדיין הייתה בחיים. אלו הדברים שראוי לזכור. לא צריך לבטל שום דבר בהיסטוריה. הזיכרון מאפשר לעם לחיות. ללא הזיכרון היינו נעלמים מהעולם. כתשובה לכל מה שקורה, יונחו זרי פרחים באנדרטאות. אני מתנגד בתוקף לכל קריאה לביטול".

השגרירות הרוסית מתכוונת לציין את האירוע באנדרטה בירושלים ובנתניה מחר, וצפויים להיות נוכחים בה פעילים פרו-רוסים, שניתן היה לראות בחודשים האחרונים בכמה הפגנות פרו-רוסיות ברחבי הארץ, אף שמספרם לא רב.

הצעדה הממלכתית במרכז ירושלים לא תקרה השנה, אבל הפעם מסיבות ביטחוניות. הטקס הממלכתי ייערך מול האנדרטה לזכר 200 אלף החיילים היהודים שנפלו בשורות הצבא האדום, לראשונה בלי השתתפות השגרירים, על פי הוראת משרד החוץ.

בכל הערים המרכזיות שבהן התקיימו עד היום מצעדים, ובהן כרמיאל, פתח תקווה, אשדוד, בת ים, רחובות, חיפה ונתניה, יתקיימו מצעדים צנועים במתכונת מצומצמת והנחת זרים באנדרטאות.

גרינזייד מדגיש ש"הגדוד האלמותי", ארגון פטריוטי בינלאומי שנוסד ברוסיה ומזוהה עם השלטון ונציגיו, לא ישתתף באירועים הרשמיים של הברית. בימים האחרונים הודיעו ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ואירלנד על איסור גורף לארגון לקיים צעדות בארצם, בתגובה לפלישה הרוסית.

רוסיה מארגנת מצעדים צבאיים ענקיים כל שנה, והשנה האירועים צפויים להיות גדולים במיוחד כדי לשדר את תמונות הניצחון הראשונות מזירות הקרב באוקראינה.

באוקראינה יותר ויותר מקומות התחילו לציין בשנים האחרונות את היום ב-8 במאי, כמו באירופה, כדי להתרחק ממוסקבה.

בפולין החליטה השגרירות הרוסית לא לציין את האירוע, לאחר שלטענתה התקבלו איומים על המשתתפים.

"אנחנו, הלוחמים היהודים שניצחו את הנאצים, קוראים למנהיגים לעשות שלום"

בקיץ הקרוב תציין ברית הווטרנים את יום הולדתה ה-40. בדירתו הצנועה של גרינזייד ברחובות, עשרות תעודות ותמונות מאינספור אירועים. הברית ומפעליה הפכו למפעל חייו, ביתו השני, והאירועים של החודשיים האחרונים גרמו לו לאירוע לבבי: "לא יכולתי להפסיק לדאוג מכל מה שקורה".

גרינזייד, יליד רומניה, ברח בזמן השואה לברית המועצות, התגייס לחזית בגיל 16 ושירת כלוחם, קשר וצנחן. את המלחמה סיים בפאתי פראג עם אותות גבורה רבים. רוב חייו בברית המועצות – בקישנייב, במוסקבה ובפטרבורג – עסק רבות במורשת הווטרנים לצד עבודתו כמחנך. עם עלייתו לארץ הצטרף לשורות הארגון, וכעבור זמן קצר נעמד בראשו.

בין אינספור תעודות ההוקרה בסלון ביתו, אחת תופסת את העין: תמונה מטקס החנוכה של אנדרטת הזיכרון לנספים במצור על לנינגרד, שבו השתתפו גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ראש הממשלה לשעבר בנינמין נתניהו, נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, וראש עיריית ירושלים משה ליאון.

"היוזמה להקמת האנדרטה הגיעה מאתנו", מספר גרינזייד. "תכננו אותה וגייסנו כסף שנים דרך בעלי הון יהודים ברוסיה ובדחיפת נתניהו ופוטין. אני לא אוהב את המיקום שלה, אבל היא יפה. אמרתי בנאום לפוטין: חצי מיליון חיילים יהודים לחמו בשורות הצבא האדום, מעל ל-200 אלף נהרגו. אנחנו חיילי מלחמת העולם השנייה, שביחד עם חיילים מאומות אחרות הבאנו את הניצחון, והדרישה שלנו מכם המנהיגים היא להילחם למען השלום".

מתנגד למלחמה, אבל לא תוקף את פוטין

"פוטין ואני מכירים, ולכן קשה לי עכשיו", אומר גרינזייד. מאבקיו להקמת הברית הובילו להישגים רבים, שבהם נדרש שיתוף פעולה רחב בין גורמים רבים, החל מגיוס תקציבים, הקמת מוזיאונים, יצירת מרכזי מורשת ועד קידום חקיקה בישראל, ברוסיה, באוקראינה ובבלרוס, כדי שווטרנים בישראל יקבלו את הכספים שמגיעים להם. "כשהתחילה המלחמה פנו אליי עשרות אנשים", הוא אומר. "הצהרתי באופן ברור שאני, וטרן מלחמת העולם השנייה, נגד המלחמה. אנחנו יודעים מהו מחיר המלחמה. אנחנו יודעים מהו דם. ידיי שלי מלאות בדם. מעולם לא הסתרתי את זה".

עם זאת, גרינזייד לא תוקף, לפחות לא באופן ישיר, את פוטין. לדבריו, המאמץ לשמור לאורך כל השנים על יחסים תקינים עם כל השגרירויות, שתרומתן לאירועים, לטקסים ולמימון לא נופלת לעתים מזו הישראלית, היא לא כלי לקידום אינטרסים. "יש כאן אידיאולוגיה", הוא מסביר, "להעצים את זיכרון הגבורה היהודית, הקשר עם הנוער והדאגה למצבם החומרי של הווטרנים. השגנו את כל זה, וחשוב לי שזה יישמר".

ביום ההולדת שלו, שאליו לא הגיע שגריר אוקראינה, אמר גרינזייד: "בימי המלחמה, בכוח שלי לקחו חלק קורינוי מקריבוי רוג (עיר במרכז אוקראינה), בארישב מארינבורג (עיר ברוסיה), מדבדב ממוסקבה, ניוואייב ממולדובה וקוקושין מבלרוסיה. אני, היהודי, מעולם לאורך כל השירות שלי לא שמעתי מילת גנאי בגלל מוצאי. באחד הקרבות קורינוי הציל את חיי, והצלחנו לחסל ביחד כוח גרמני".

"הדור הצעיר לא מבין מהי מלחמה עם מיליוני הרוגים"

מ-1990 הגיעו לישראל כ-50 אלף וטרנים. העלייה הגדולה שינתה את הכף. וטרנים החלו לצאת לרחובות, להביא איתם את ילדיהם, ומורשת 9 במאי שהביאו מברית המועצות נטמעה בלוח השנה הישראלי. "עד אז, מעטים ידעו על ההשתתפות של היהודים בלחימה", אומר גרינזייד. "הדור הצעיר כאן לא תמיד מבין על מה אנחנו מדברים כשאנחנו אומרים 'מלחמה'. המלחמות בישראל קצרות ותכופות. עבורנו המלחמה הייתה מיליוני הרוגים על פני כמה שנים.

בעשור האחרון הברית יצרה קשר עמוק עם תנועות הנוער בישראל, וגרינזייד הפך לאורח קבוע במכינות, בתי ספר וארגונים. מבחינתו, דור ההמשך הוא העיקר, והוא מספר שנכדיו וניניו תומכים בו וימשיכו לחגוג את היום. הוא בטוח שצעירים רבים נוספים יצטרפו. "בשנות ה-90 אני זוכר שהיו מורים ששאלו אותי מדוע כל כך הרבה יהודים מתו במלחמה? זה כי הם לחמו רע?", הוא אומר. "הראש שלי התפוצץ. 155 יהודים היו גיבורי ברית המועצות. 300 גנרלים. רוב ראשי התעשייה הצבאית. אף אחד לא הכיר את זה".

לדברי גרינזייד, מטרת המפעל שהקים היא להפוך את יום הניצחון לאירוע יהודי, ישראלי וציוני. "מטרתה של ברית הווטרנים היא להוקיר ולהנציח את גבורתם של הלוחמים היהודים במלחמה. זה יום ניצחון עם דמעות בעיניים. אני רואה בווטרנים שצועדים ברחובות דוגמה לנוער כיצד להגן על המולדת ולהילחם עבור החופש שלנו, של העם היהודי".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!