מִי-יִתֶּן-לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה. הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה. אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר. בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם כִּי-רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר (תהלים נה, ז-י)

כִּי רָאִיתִי גַּם בַּעֲלֵי שְׂרָרָה וָהוֹן, שֶׁכָּל מַאֲוַיֵּיהֶם – מָמוֹן

וּמִשֶּׁנָּחָה דַּעְתָּם, תִּשָּׁלַח גַּם יָדָם…

וְרָאִיתִי גַּם בּוֹחֲנֵי כְּלָיוֹת וָלֵב שֶׁל חַיָּלִים

שֶׁלְּרֶגַע שָׁכְחוּ שֶׁבְּמִלְחָמָה כְּמוֹ בְּמִלְחָמָה –

קוֹרִים דְּבָרִים…

אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁטּוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ – מְיֻסָּרִים-מוּסָרִיִּים!

 

עַם לְבָדָד בַּמִּשְׁכָּנוֹת,

וּמַאֲרָב לו כַּטֶּרֶף – בַּמִּנְהָרוֹת.

הַלָּזֶה יִקָּרֵא: "אֵם כָּל הַמִּלְחָמוֹת?"

 

וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים יֵחָתֵם –

עַם הַסֵּפֶר חָדַל מִלִּקְרֹא מִלִּים

הוּא כְּבָר מְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים,

וּלְעֵת מְצֹא מְחַפֵּשׂ פּוֹקִימוֹנִים…

אָח! לוּ הָיִיתִי צִפּוֹר, הָיָה לִי הַכּוֹחַ לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם לִפְעָמִים.