דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ב באייר תשפ"ב 23.05.22
22°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 22°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 21°באר שבע
  • 24°אילת
  • 26°טבריה
  • 16°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

לא עומדת בפוטנציאל: הכלכלה הפלסטינית מתקשה להתאושש ממשבר הקורונה

הבנק העולמי עקב אחרי מצבה של הכלכלה בשטחי עזה ובגדה המערבית, ומצא כי כ-110 אלף פלסטינים נוספים הצטרפו למעגל העוני במהלך המגיפה, ו-20% איבדו לחלוטין את מקור פרנסתם | שיתוף הפעולה עם ישראל מתואר כקריטי להגדלת ההכנסות

עובדים פלסטינים בדרך לעבודתם בישראל (צילום: וויסאם חשלמון/פלאש90)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

דו"ח הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית קובע כי למרות סימני התאוששות לאחר ההקלה בהגבלות הקורונה, מצבה של הכלכלה נותר מאתגר בשל הצטברות פיגורים משמעותיים בתשלומים וסיוע בינלאומי נמוך. למגיפת הקורונה הייתה השפעה חמורה על רווחתם של פלסטינים רבים והובילה להופעת קבוצות חדשות של פלסטינים עניים, כמו גם לעלייה בסיכון לחוסר ביטחון תזונתי.

בשיא הסגר וההגבלות הכלכליות, כ-110 אלף פלסטינים נוספים הצטרפו למעגל העוני. העניים החדשים התרכזו באזורים הכפריים של הגדה המערבית, והיו בעלי סיכוי גבוה יותר לחיות במשקי בית בראשות נשים. בעקבות אובדן מקום העבודה בקרב כ-20% מבעלי ההכנסה העיקרית, רמת ההכנסה ירדה ביותר מ-60% ממשקי הבית הפלסטינים בשיא המגיפה.

דוח המעקב הכלכלי פלסטיני לוועדת האד-הוק (AHLC) יוצג בבריסל מחר, ה-10 במאי, במהלך פגישה שתדון בסיוע במדיניות פיתוח הכלכלה הפלסטינית. “למרות מאמצי האיחוד הפיסקאלי המרשימים לאורך השנים, הגירעון נותר גבוה״, אמר קנתן שנקר, המנהל האזורי של הבנק העולמי בגדה המערבית ועזה.

״כתוצאה מירידה חדה בסיוע מ-27% מהתמ"ג ב-2008 ל-1.8% ב-2021, הרשות הפלסטינית צברה פיגורים בתשלומים למגזר הפרטי, לקרן הפנסיה והלוואות מקומיות. מכיוון שאפשרויות מימון מקומיות אינן אפשריות יותר, יש חשיבות מכרעת לקדם רפורמות להגדלת ההכנסות והגברת הקיימות הכלכלית״.

לאחר אחד המיתונים הגדולים ביותר שנרשמו כאשר הכלכלה הפלסטינית התכווצה ב-11.3% בשנת 2020, קצב הצמיחה זינק ל-7.1% בשנת 2021. עלייה זו נבעה בעיקר מהצריכה הגבוהה בגדה המערבית לאחר הסרת הגבלות הקורונה, והעלייה במספר הפלסטינים העובדים בישראל ובהתנחלויות. ההתאוששות של עזה הייתה איטית יותר בשל העימות שפרץ במאי 2021.

הגבלת התנועה לשטחי C ממשיכה להוות פגיעה משמעותית בהכנסות

למרות ההתאוששות הכלכלית, ניהול המדיניות הכלכלית נותר מאתגר נוכח גודל הגירעון שהגיע ל-1.26 מיליארד דולר לפני הסיוע, כשבמקביל, הסיוע בשנת 2021 עמד על רמתו הנמוכה ביותר עם 317 מיליון דולר בלבד. כתוצאה מכך, הרשות הפלסטינית נאלצה להסתמך על משאבים מקומיים למימון שוטף וגם משלמת משכורות חלקיות מאז נובמבר 2021.

הצמיחה הכלכלית וההכנסות של הרשות נותרו נמוכות מהפוטנציאל עקב הגבלות תנועה וגישה, לרבות בשטח C. הסחר הפלסטיני החיצוני נשלט על ידי ישראל ונתון לחסמי סחר לא מכסיים, כגון רישוי ומכסות, אשר הפחיתו את התחרותיות. מעבר לכך, הסגר הישראלי על עזה הביאה לכלכלה כמעט סגורה. הגירעון הפיסקאלי (לפני סיוע חיצוני) צפוי להישאר גבוה ב-2022 ועומד על כ-5.1% מהתמ"ג.

הדו״ח קובע כי שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל חיוני להגדלת ההכנסות הפלסטיניות. מתן גישה לעסקים פלסטינים לאזור C עשויה להגדיל את הכנסות הרשות ב-6% מהתמ"ג. ישראל נקראת להסדיר ולהעביר באופן שיטתי את חלקה החודשי של הרשות בדמי המעבר מגשר אלנבי. כמו כן, מערכת המע״מ האלקטרונית שמאפשרת לסוחרים להנפיק קבלות עסקה דיגיטלית, מתוארת כ״צעד חשוב לכלכלה לקישור שני הממשקים בזמן אמת״.

שנקר הוסיף כי “בכלכלה המוחלשת ממילא שלאחר המגיפה, ההשפעה על הפרנסה והרווחה של הפלסטינים הוחמרה השנה. הקורונה לא רק חיזקה את הפגיעות הקודמת אלא אף הובילה להופעת מספר ניכר של פלסטינים עניים חדשים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!