נערות ונערים רבים מחפשים מקומות עבודה לקראת חופשת הקיץ, אבל יש כאלו שעובדים כל השנה. "אני עובדת מכיתה ח’, מגיל 13", מספרת פ', בת 19, שעובדת בחנות בגדים באזור המשולש. "הלימודים חשובים לי, אבל היה צורך לעזור כלכלית בבית, אז יצאתי לעבודה".

במקום העבודה הראשון שלה, פ' עבדה צמוד לאמא שלה. "דרך העבודה אני מצליחה לעזור למצב הכלכלי בבית, למשפחה. חשוב לי שיהיה לאחים שלי את מה שהם רוצים". לגבי הלימודים, פ' מספרת שקשה לה גם לעבוד וגם וללמוד, אבל היא מתכננת להתקבל ללימודים גבוהים. "בעזרת העבודה אני מצליחה לחסוך כסף ללימודים במכללה".

"העבודה היא הישרדותית, כדי לסייע למשפחה ביומיום"

ד"ר סינאל עתמאנה, יועצת חינוכית לחיי קריירה, טוענת שמדובר בתופעה שכיחה בחברה הערבית, ומספר הנערות והנערים העובדים גבוהים בהרבה מהנתונים שמוכרים למערכת. "מדובר בתופעה נרחבת, בעיקר אצל נערות שמגיעות מרקע של מצוקה כלכלית", אומרת עתמאנה. "הן עובדות במהלך שנת הלימודים מחוץ לבית. בעיקר בעבודות עם הכנסה נמוכה: קטיף, מלצרות, ניקיונות. העבודה היא הישרדותית, כדי לסייע למשפחה בחיי היומיום".

ד"ר סינאל עתמאנה. "יש כאן דאגה כפולה: הישרדות כלכלית ודאגה לעתיד על ידי פיקוח ומעקב בבית הספר" (צילום: אלבום פרטי)

לדבריה, רוב המעסיקים לא מדווחים על העובדות לרשויות המס ולא מספקים תלושי שכר לנערות. לפי נתוני משרד הכלכלה, כ-12% מבני הנוער עובדים במהלך השנה, ולפי נתוני הסתדרות הנוער העובד והלומד  מדובר בכ-36%. הפער מיוחס לעבודות מזדמנות.

מה היחס של המשפחה בחברה הערבית ליציאת הנערות לעבודה?
"האימהות בחברה הערבית תומכות בעבודת הבנות, אבל מנסות גם לשמר את דמות האם הטובה. האם היא האישיות הדומיננטית עבור הנערה בבית הספר, בעבודה, בזוגיות ובתהליך ההתבגרות בכלל. היציאה לעבודה מערערת את התפיסה המסורתית של האימהות. יש כאן דאגה כפולה; הישרדות כלכלית ודאגה לעתיד על ידי פיקוח ומעקב בבית הספר. האם מפקחת על האווירה במקום העבודה. היא מגוננת על ידי פיקוח על זמני העבודה, קרבה למקום העבודה, עבודה בקרב קבוצת בנות והיכרות עם בעלי העסק".

האם לא נוצר מתח בין היציאה לעבודה ללימודים בבית הספר?
"במסגרת עבודת הדוקטורט שלי, ראיינתי נערות עובדות מהחברה הערבית וכולן הדגישו את חשיבות ההשכלה שהפכה אמצעי להתמקמות מכובדת בחברה ומסייעת להפסקה של שעתוק חיי העוני. ההשכלה יכולה גם לדחות את גיל הנישואין ולאפשר עמדה של התמקחות עם החברה המסורתית.

"ההשכלה חשובה, אבל העוני והצורך לצאת לעבודה מציבים חסם בפני חלום ההשכלה הגבוהה. לכן העבודה חשובה והיא מקבלת ערך חלופי חיובי. במסגרת העבודה הנערות יוצרות רשתות חברתיות ורוכשות מיומנויות בעולם העבודה וגם חסכונות לעתיד, ללימודים".

לדברי ד"ר עתמאנה, העבודה משמשת גם לשיקום הערך עצמי של הנערה. "העצמאות הכלכלית חשובה מאוד. זוהי תפיסה ניאו-ליברלית, לא להיות תלויה באף אחד, זה מסר שעובר מהאימהות לבנותיהן".

האם הצורך הגדול בהכנסה נוסף והעוני לא גורמים לניצול בני הנוער?
"יש בורות גדולה בחברה הערבית לגבי העסקה הוגנת וזכויות בני הנוער בעבודה. גם בקרב המעסיקים וגם אצל בני הנוער והמשפחות. חייבים לספק מידע על מקומות עבודה הוגנים, על זכויות עובדים. זה הצעד הראשון והבסיסי".

"אני דובר את השפה וזה בונה את האמון"

אמיר טייב, מזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, עבד במשך שנים עם נערות ונערים עובדים מהחברה הבדואית. לדבריו, בשנים האחרונות יותר ויותר נערות מהחברה הבדואית יוצאות לעבוד. "עד לאחרונה שמרו עליהן בתוך הבית, אבל הלחץ הכלכלי גורם לשינוי.

אמיר טייב. "הלחץ הכלכלי גורם לשינוי" (צילום: הנוער העובד והלומד)

"הן לרוב עובדות בעבודה חקלאית, קרוב לבית ולמשפחה. אבל בשנים האחרונות הן יוצאות לעבוד גם בחנויות, באולמות אירועים ובמפעלים". אבל לדבריו, בגיל התיכון, הנערות הבדואיות עובדות פחות. "הן מבינות שההשכלה חשובה מאוד.

"העבודה מחזקת את הנערות מול המשפחה ומול החברה. הן עוזרת בפרנסה ואפשר לסמוך עליהן. אבל המשפחות מאוד מגוננות. יש עוד מקום להתפתח. אני מבקר במקומות העבודה ומברר מהם תנאי העבודה שלהן ומספר להן על הזכויות שלהן".

איך הן מגיעות אליך?
"אני נפגש איתן במקום העבודה. זה עובר מפה לאוזן בין חברות. הן פונות לקבל מידע, לשאול שאלות. אני כמובן מדבר איתן בערבית. זה שאני דובר את השפה ומגיע עם חולצת תנועה, בונה אמון ומאפשר להן ללמוד מהן הזכויות שאפשר לדרוש מהמעסיקים".