מספר כתבי האישום שהגישה יחידת התביעות בזרוע העבודה של משרד הכלכלה בעקבות תאונות בענף הבניין ירד מ-36 בשנת 2018, ל-7 בלבד בשנת 2021, ירידה של 80% בתוך שלוש שנים. זאת בזמן שמדי שנה נהרגים בענף למעלה מ-30 עובדים, כך מצא מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי).

המבקר מתח גם ביקורת על כך שמאז סוף 2017 לא פועלת במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד יחידת חקירות לתאונות עבודה, למרות הצורך בכך שהעלו גורמי המקצוע.

בשנים 2017-2010 פעלה במינהל יחידת חקירות שכזו, שהורכבה מ-11 חוקרים שעברו קורס ייעודי בנושא. בסוף 2017 פורקה היחידה ועובדיה יצאו לגמלאות או עברו תפקיד. במינהל טענו בפני המבקר שנתקלו במחסור בתקנים על מנת לקלוט חוקרים חדשים, וסמכויות היחידה הועברו למפקחים מהשורה.

מבקר המדינה הביא את דבריה של התובעת הראשית בזרוע העבודה, שציינה במרץ 2018 שהמשרד בחר להסיט משאבים באופן גורף לטובת אכיפה מנהלית, תוך צמצום פעילות האכיפה הפלילית שלו לרמה אפסית. היועצת המשפטית של זרוע העבודה אמרה באותה תקופה: "כל עוד יש עבירות פליליות בפקודת הבטיחות צריך יחידה מומחית בתחום הפלילי שתחקור עבירות פליליות".

בעקבות פירוק היחידה הייעודית, הצטמצמו כאמור מספר כתבי האישום שהוגשו על ידי התובעת הראשית. התובעת אמרה למשרד המבקר שמנהל הבטיחות מעביר ליחידתה תיקים מועטים בלבד לצורך הגשת כתבי אישום. לטענתה, אם המנהל היה מעביר יותר תיקי חקירה שניתן לבסס באמצעותם את העבירה הפלילית, היה אפשר להגיש יותר כתבי אישום, כי יש לתביעה כוח אדם מקצועי מספיק לניהול יותר תיקים.

מספר תיקי החקירה שהועברו על ידי המנהל עמד על 13 בשנת 2018, על אחד בלבד בשנת 2019, שניים ב-2020 ועלה לעשרה ב-2021. במקביל הועברו ליחידת התביעה בשנים אלו גם 52 תיקים שנחקרו על ידי המשטרה.

מקור: דו"ח מבקר המדינה

למרות שביולי 2018 הוסכם עם פרקליט המדינה על הקמת יחידת חקירות עצמאית חדשה בזרוע העבודה, שתתמקד באכיפה פלילית של עבירות בטיחות, ולמרות שב-2020 החליט ראש מנהל הבטיחות על הקמתה ואף גויס מנהל תחום בכיר לטובת העניין, באוגוסט 2021 אמר ראש המנהל למשרד המבקר שהקמת יחידת החקירות לא התאפשרה בגלל מחסור בכוח אדם, בין היתר על רקע היעדר תקציב מדינה.

בינואר 2022 אמרה זרוע העבודה כי היא פועלת להגברת תחום חקירות הבטיחות, שבכוונת המנהל להעביר תיקי חקירות רבים לתובעת, ושהוסמכו כ-50 מפקחים לביצוע חקירות. עם זאת ציינה זרוע העבודה שהיא מתמקדת בהטלת צווי בטיחות וההליכים המינהליים, לשיטתה, הם הכלי המרכזי לאכיפה בנוגע לעבירות בטיחות ולא הכלי הפלילי.

לצד זאת צוין בדו"ח המבקר שב-2019 החלה לפעול יחידת פל"ס במשטרה, בה משולבים שלושה מפקחים של מנהל הבטיחות, לצורך חקירת תיקי תאונות עבודה חמורות שהסתיימו במוות, עם חשד לרשלנות. היחידה הופקדה גם על הגברת האכיפה וההרתעה בתחום ולחקירת פרשיות עברייניות שלהן השפעה על תחום הבטיחות בעבודה, כמו זיופי רישיונות.

מהנתונים שמסרה המשטרה למבקר עלה שמאז הקמתה ועד אוגוסט 2021, חקרה יחידת פל"ס21 תיקים בענף הבנייה. מהם 12 תאונות עבודה שהסתיימו במוות, ו-9 פרשיות חשיפה פליליות שנגעו. שמונה מהתיקים הסתיימו בהגשת כתבי אישום, ארבעה נסגרו ללא כתב אישום.

יותר קנסות, אבל בלי מערכת מעקב

המבקר ציין לטובה שמספר ביקורי הפיקוח באתרי הבנייה עלה באופן הדרגתי מכ-7,000 בשנת 2017 לכ-12,250 בשנת 2021. עוד צוין שהיחס בין מספר אתרי הבנייה הרשומים למספר הביקורים הצטמצם בשנת 2020 ל-0.82, הממוצע בחמש השנים הקודמות עמד על 0.54. עם זאת ציין המבקר שמשרד הכלכלה לא יצר מערכת למעקב אחר ביצוע התיקונים אותם דרשו מפקחי המינהל מהקבלנים במקרים בהם לא הוצא צו בטיחות.

מספר צווי הבטיחות שהוציא המנהל עלה גם הוא בהדרגה, מ-904 בשנת 2017 ל-5,792 בשנת2021. באותה תקופה עלה מספר צווי הפסקת העבודה מ-65 ל-93. העלייה במספר הצווים, הבהיר המבקר, מחדדת דווקא את הצורך בביצוע מעקב מצד אחר הביצוע של הוראותיהם ואחרי תיקון הליקויים שהתגלו באתרי הבניה.

בהיבט האכיפה המינהלית, מצא המבקר המדינה שלמרות שמינהל הבטיחות הטיל במהלך השנים 2018-2020 על קבלנים שהפרו את הוראות הבטיחות עיצומים כספיים מינהליים בסכום כולל של 42.7 מיליון שקלים, בפועל נגבו רק כ-2.1 מיליון שקלים (כ-5% מהסכום).

נכון ליולי 2021, הועברו למרכז לגביית קנסות עיצומים בסך כ-10.7 מיליון שקלים. רוב העיצומים שלא שולמו עד סוף 2020 ולא היו בהליכי ערר, בסך כ-26.5 מיליוני ש"ח (71% מהעיצומים שהוטלו), היו עדיין בטיפול מינהל הבטיחות. המינהל, כך לפי דו"ח המבקר, מנהל את מערך העיצומים על בסיס קובץ אקסל שמוזן ידנית, וללא מערכת ממוחשבת ייעודית.

מינהל הבטיחות טען בתשובתו למשרד המבקר בפברואר 2022 שראש המינהל הורה בשנתיים האחרונות על הקמת מערך עיצומים ועל על גיוס חמישה בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ויעסקו רק בתחום העיצומים.

לפי הדו"ח, מספר המשרות המאוישות במינהל הבטיחות גדל מ-95 בתחילת 2019 ל-148 בתחילת 2021. עם זאת, הוסיף שנותרו עדיין 28 תקנים לא מאוישים ולא נוספו עוד שבעה תקנים עליהם סוכם עם משרד האוצר בעקבות מאבק ההסתדרות בשנת 2018.

המבקר ציין שכיום מינהל הבטיחות מרכז אמנם את נתוני התאונות הקטלניות שמתרחשות בישרא,  והסיבות להן, ומפרסם אותן בדו"ח השנתי שלו. עם זאת, הוא לא מרכז כיום נתונים לגבי יתר התאונות בהן נפצעו עובדים או על אירועי 'כמעט ונפגע'. המבקר הוסיף שהמינהל גם לא מנתח אותם לצורך הפקת לקחים. מנהל הבטיחות אמר בתגובה שאין לו כוח האדם הנדרש לכך.

משרד השיכון פועל נגד קבלנים, החשב הכללי לא

מבקר המדינה ציין לחיוב שמאז ספטמבר 2018 ועד יוני 2021, העביר מינהל הבטיחות לרשם הקבלנים שבמשרד השיכון 41 תיקים של הפרת הוראות הבטיחות לטובת נקיטת סנקציה מצידו. מתוך 32 תיקים בהם קיבל הרשם החלטה, ב-30 מקרים הוחלט על הטלת אמצעי משמעת: 66% שלילת רישיון על תנאי, 16% שלילת רישיון בפועל לשלוש שנים, 3% שלילת רישיון לשלוש שנים וקנס, 3% שלילת רישיון לשנה ו-6% שלילת רישיון.

בנובמבר 2018 התחייבו משרדי האוצר, הבינוי והשיכון והעבודה כלפי ההסתדרות לקבוע נהלים להוצאת קבלנים מפירי חוק מרשימת הקבלנים שיכולים להתמודד במכרזים ממשלתיים. עם זאת, המבקר מצא שבפועל, אחרי השעייתם של ארבעה קבלנים מבין 20 שהועברו לחשב הכללי, הוקפאה בהמשך ההשעיה של שלושה מהם בעקבות בחינה מחדש של הנוהל. כלומר, בפועל הושעה קבלן אחד בלבד מתוך כ-770 קבלנים מוכרים מהאפשרות להתמודד במרכזים ממשלתיים.

מבקר המדינה קרא לחשב הכללי לפעול להשלמת בחינת נוהל ההשעיה, כדי ליישם אותו שוב, וקרא גם לבחון אפשרות לגיבוש הסדר דומה למניעת התמודדות של קבלנים רשלניים גם למכרזים בחברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים.