מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מציע לממשלה לשקול סבסוד למעונות יום פרטיים לפעוטות, עקב היעדר נגישות של המעונות המסובסדים על ידי המדינה לפעוטות ביישובים עניים. עוד קורא אנגלמן למשרדי החינוך והאוצר לבחון דרכים לשיפור תנאי העבודה של המטפלות.

לפי הדו"ח שפרסם אנגלמן היום (שלישי), 20% מהמקומות במעונות ניתנו לפעוטות שלא היו זכאים לסבסוד, וקיים מחסור חמור במעונות ביישובים במצב כלכלי חברתי נמוך. כך לדוגמה, למרות שבמחוז הצפון אוכלוסיית התושבים באשכולות החברתיים הנמוכים (4-1) גדולה פי 2.2 מאשר במחוז המרכז, בשני המחוזות יש מספר זהה של מעונות מסובסדים. ביישובים ערביים, המחסור במעונות מסובסדים בולט במיוחד ורק 17% מהפעוטות בהם מטופלים במעונות.

החינוך מגיל לידה עד 3 אינו ממומן על ידי המדינה, והעלויות מושתות על ההורים. גם העברת המעונות לגיל הרך לאחריות משרד החינוך בינואר האחרון כללה בעיקר את הגברת הפיקוח והפיתוח הפדגוגי של המעונות, ולא מימון ציבורי שלהם. זאת למרות ששיעור ההוצאה הציבורית על חינוך מגיל לידה עד 3 בישראל נמוך פי 2 מממוצע המדינות המפותחות: 18% לעומת 37%.

מימון של המדינה ניתן רק להורים שזכאים לכך, במסגרת המעונות המסובסדים, המכונים גם 'מעונות מפוקחים' או 'מעונות סמל'. במעונות אלו, שמופעלים בעיקר על ידי ארגונים חברתיים כמו ויצו, נעמת ואמונה,  עלות שכר הלימוד נקבעת על ידי המדינה וכך גם תקני ההפעלה שלהם. הקבלה למעונות נקבעת לפי קריטריונים שנועדו לעודד יציאת נשים לעבודה, והורים הזכאים לכך מקבלים סבסוד של שכר הלימוד בהתאם להכנסה ולהיקף המשרה של ההורים.

20% מהפעוטות במעונות המסובסדים אינם זכאים לסבסוד

לפי המבקר, בשנת 2020 חיו בישראל 548,200 פעוטות בגילי לידה עד 3. מתוכם, כ-27% טופלו במעונות המסובסדים (כ-147,400), 35% שהו במסגרות פרטיות, שבהם אין סבסוד ועלותם גבוהה יותר (כ-190,800), ו-38% שהו בבית (כ-210,000).

מדו"ח המבקר עולה כי למרות שמספר המקומות במעונות המסובסדים הוא מוגבל (כ-30% מהפעוטות בגיל לידה עד 3), בפועל כ-20% מהמקומות בהם אינם מופנים לפעוטות שמקבלים סבסוד, וככל הנראה משרתים אוכלוסייה במצב חברתי-כלכלי גבוה. ביישובים המשתייכים לאשכולות חברתיים-כלכליים החזקים (10-9), 70% מהפעוטות במעונות הסמל לא קיבלו סבסוד, וביישובים באשכולות 8-7 יותר ממחצית מהפעוטות לא קיבלו סבסוד. אוכלוסייה זו,  שאינה זכאית לסבסוד, זוכה בפועל להטבה בדמות מחיר מפוקח שלרוב נמוך ממחיר השוק. לעומת זאת, ביישובים באשכולות הנמוכים (2-1) כ-91% מהפעוטות זכו לסבסוד.

ההסברים המוצעים למספר הנמוך של מעונות הסמל ביישובים עניים נעוצים בחוסר במבנים שעומדים בתקנים לפי חוק הפיקוח על המעונות, ובהיעדר היתרי בנייה למבנים חדשים. בזרוע העבודה במשרד העבודה, שהייתה אחראית עד לאחרונה על מעונות היום עד להעברתם לאחריות משרד החינוך, נאמר ש"מוקצים לרשויות המקומיות תקציבים בהיקפים משמעותיים ביותר לבניית מעונות יום חדשים; התקציב מוקצה במסגרת נוהל שמיועד להיות נגיש ומהיר, המאפשר מימון ממשלתי בשיעור שבין 90%-100% מעלות הבינוי לרבות הכרה בעלויות בנייה גבוהות, הסרת חסמים בירוקרטיים ועוד. בנוהל זה ניתנת עדיפות לאוכלוסיות מסוימות, ובכלל זה לישובים ערביים."

ההצעה: סבסוד למעונות פרטיים

אחד האופנים שהוצעו בדו"ח על מנת להתמודד עם המחסור במעונות הסמל הוא החלת הסבסוד על המעונות הפרטיים, בעקבות הכנסתם לחוק הפיקוח על מעונות שדורשת מהם לעמוד בסטנדרטים של טיפול נאות בילדים. המבקר מציין שהחלטת ממשלה בנושא התקבלה כבר בשנת 2007, לפיה יקודם מתן שוברי סבסוד למעונות יום עבור אמהות שעומדות במבחני הכנסה, בתנאי שהמעון עומד בתנאי סף שיוגדרו. עם זאת, רק כעבור עשור הוחל חוק הפיקוח על מעונות שהחיל הלכה למעשה תנאי סף מינימליים למעון יום לפעוטות ומערך פיקוח ממשלתי עליהם.

הצעת המבקר משמעותית לנוכח העובדה ששרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, שהובילה את מעבר מעונות היום למשרד החינוך, לא התייחסה כלל במהלך לעלות המעונות אלא לסוגיות חשובות אחרות כמו שיפור הפיקוח והסטנדרטים שהכלל המעונות יהיו מחויבים אליהם.

בדו"ח המבקר נאמר ש"מומלץ כי זרוע העבודה ומשרד האוצר, בהיוועצות עם הביטוח הלאומי, יבחנו אפשרויות למודל הסבסוד, באופן שיפתור את העיוותים הקיימים בו וישפר את האפקטיביות שלו, על מנת לתעדף משפחות במצב חברתי-כלכלי נמוך. כך שאותן משפחות שיפיקו את המרב מחינוך איכותי לפעוטות יוכלו לקבלו, ובכך ישתפרו סיכויי הצלחת הפעוטות בעתיד ותעסוקת הוריהם בהווה."

עוד ממליץ המבקר אנגלמן ש"מומלץ שבמצב שנוצר עם חוק הפיקוח החדש, שבו גם מסגרות פרטיות יפוקחו על ידי המדינה ויחויבו לעמוד בתנאי הבסיס, אך היצע המסגרות שבהן ניתן סבסוד (מסגרות סמל) משרת כ-27% מהפעוטות בישראל כאמור, תבחן זרוע העבודה עם משרד האוצר תוכנית סבסוד, באמצעות שוברים או בדרך אחרת, לאותן המשפחות שעומדות בתבחינים שיוחלט עליהם – מבחינת הכנסה ותעסוקה – ללא קשר למסגרת שבה הם נמצאים (כל עוד היא מסגרת מפוקחת – סמל או פרטית), ותקבע מדרגות סבסוד מתאימות למי שעומדים בתבחינים אלו."

אנגלמן מציין שהבעיה הנעוצה בפתרון זה היא שמסגרות פרטיות רבות עדיין לא נרשמו מאז החלת החוק ב-2018. לפי הדו"ח, רק 3,000 מסגרות הגישו בקשה לרישיון, למרות שלפי רישומי הביטוח הלאומי ישנן כ-1,000 מסגרות לגיל הרך שכלל לא הגישו את הבקשה.

מיעוט המעונות ביישובים ערביים מקשה על נשים לצאת לעבוד

המבקר מצביע על פערים בהשתתפות פעוטות במעונות היום בין החברה החרדית לחברה הערבית, שלהם השפעה דרמטית על השתתפות נשים בשוק העבודה: ככל ששיעור הפעוטות במעונות מסובסדים גבוה יותר, גם יציאת הנשים לעבודה גבוהה יותר. ביישובים הערביים, שיעור הפעוטות המשתתפים במעונות סמל עומד על 13%, ושיעור הנשים המשתתף בשוק העבודה עומד על 37%. לעומת זאת, ביישובים החרדיים שיעור הפעוטות המשתתפים במעונות הסמל עומד על 38% ושיעור הנשים שמשתתפות בשוק העבודה עומד על 77%. למרות שישנם גורמים נוספים לשיעור הנמוך של יציאת נשים לעבודה בחברה הערבית, אין ספק שקיומה של מסגרת מסובסדת לילדים היא אחד התנאים הבסיסיים לשינוי המצב.

קשיים בירוקרטיים מונעים סבסוד מהזכאים

קושי נוסף עליו מצביע המבקר הוא ההליך הבירוקרטי לקבלת הזכאות והסבסוד של פעוטות למעונות. לפי הדו"ח לאחר הגשת הבקשה הראשונית לסבסוד, ההורים נדרשו לבצע 3.4 פעולות נוספות (כניסה למערכת, עדכון מסמכים וכדומה) בממוצע. ב-80% מהבקשות, ההורים נדרשו להגיש חמישה מסמכים או יותר. נכון להיום על ההורים להגיש בכל שנה את טפסי הזכאות ובמשך הבדיקה היא כארבעה חודשים בממוצע. עם זאת המבקר מציין מגמת שיפור מסוימת במספר ההורים שנדרשו לבצע 1-4 פעולות משלימות להגשת הבקשה, שירד מ-64,530 בתשע"ט ל-59,430 בתשפ"א.

המבקר מתריע שריבוי הפעולות עדיין מקשה על ההורים, ובמיוחד על ההורים העניים יותר, ועלול למנוע מהם את זכותם לסבסוד. כך למשל, מבדיקה של עיריית תל אביב-יפו עלה כי נשים ערביות ביפו נמנעות מרישום למסגרות סמל בשל קשיים בירוקרטיים וטכניים, ובכך מוותרות על זכאותן, ולעיתים גם על האפשרות לצאת לעבוד. אם ערבייה לשישה ילדים ביפו אמרה ש״בגלל שגיליתי שאני צריכה להגיש טפסים גם הפעם, ויתרתי על הזכאות״. אחרים מסרו שלא הצליחו לממש את זכאותם מכיוון שהמידע אינו נגיש, והם התקשו בהמצאת הטפסים ובהתמודדות עם הבירוקרטיה. קושי נוסף קיים אצל הורים שיכולים להיות זכאים למעון מכוח חוק פעוטות בסיכון, אך נרתעים מתיוג ה"רווחה" וחוששים מההשלכות בעקבות התיוג.

50% מהעובדות עוזבות בשנה הראשונה

בעיה נוספת במעונות היא קושי בהכשרה ובשימור של כוח אדם איכותי במעונות. לפי מסמך מטעם שמונת הארגונים המפעילים הגדולים מ-2019, מעל 50% מהעובדות במעונות סמל עוזבות במהלך שנת עבודתן הראשונה, והדבר גורם לתחלופת צוות משמעותית. מצב זה קשור לתנאי העבודה ולשכר הנמוך, שאינו יכול להשתנות מכיוון שהמעונות מחויבים למחיר המפוקח שנקבע ב-2012.

השכר ההתחלתי במעונות עומד על שכר המינימום, כ-5,300 שקלים, ונכון לשנת 2021 שכר המטפלות במעונות תומחר לפי 8,419 שקלים לחודש. בעקבות מחאה של מפעילי המעונות באוקטובר האחרון סוכם שוועדת המחירים תתכנס מחדש ותקבע עדכון לתעריף עד שנת הלימודים הבאה, אך עד כה לא פורסם על תחילת עבודה. המבקר קורא למשרד החינוך ולמשרד האוצר לבחון כלים "לשיפור מצבן של מחנכות-מטפלות, באופן שיביא להפחתת התחלופה שלהן וליציבות הצוות במסגרות".