דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ב באייר תשפ"ב 23.05.22
22°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 22°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 21°באר שבע
  • 24°אילת
  • 26°טבריה
  • 16°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דו"ח מבקר המדינה

76% מתלונות המשמעת נגד עובדי מדינה מסתיימות ללא נקיטת אמצעים

מספר תיקי המשמעת שנפתחו לעובדים גדל בחמש השנים האחרונות ב-126% | משך הטיפול הממוצע בתלונה בשירות המדינה עמד על 20.6 חודשים, גבוה ב-11% מהנתון בביקורת הקודמת שבוצעה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

משך הטיפול הממוצע בתלונה בדבר עבירת משמעת בשירות המדינה עומד על 20.6 חודשים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). 76% מהליכי הבירור מסתיימים ללא נקיטת אמצעי משמעת משרדי או הגשת תובענה בבית הדין למשמעת כנגד העובד. מבקר המדינה קרא לנציבת שירות המדינה לקבוע תקן שיגביל את התמשכות הליכי המשמעת באופן שישמור על זכויות העובדים.חוק המשמעת חל על כ-250 אלף עובדים במשרדי הממשלה. החוק מסמיך את אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבדוק תלונות שהוגשו כנגד עובדים בגין עבירת משמעת ולהגיש תובענות בבית הדין למשמעת, או להמליץ על נקיטת סנקציה ברמה המשרדית (נזיפה, התראה או הערה מינהלית). בתי הדין למשמעת מוסמכים להורות על הפקעת משכורת, הורדה בדרגה, העברת משרה, פיטורין אם או ללא פיצויים ואף על פסילה למילוי כל תפקיד במגזר הציבורי ועוד.מבקר המדינה ציין כי בשנים 2020-2015 גדל מספר תיקי המשמעת שנפתחו ב-126%, ועם זאת, שיעור המקרים בהם מצא אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה כי יש חשדות של ממש, פחת מ-31% ל-20% בלבד. 

ב-53% ממקרי התלונה שהתקבלו מאז שנת 2017 ועד למאי 2021 – נסגרו התיקים מחוסר אשמה או ראיות. 19% נוספים נסגרו ללא ציון סיבה ספציפית ו-4% נסגרו כיוון שהעובדים עזבו את שירות המדינה או סיבות אחרות (נמצא שאינם עובדי מדינה, זוכו בבית משפט ועוד). 16% מהתיקים נסתיימו בנקיטת אמצעי משמעת משרדיים הנחשבים לאמצעי משמעת 'רכים', ורק 8% נסתיימו בהגשת תובענה לבית הדין למשמעת.

העבירות השכיחות ביותר לגביהן הוגשו תלונות משמעת בשנת 2020 היו התנהגות בלתי הולמת, אלימות במשפחה, הטרדות מיניות ועבירות מין, תקיפת תלמיד, תקיפה חבלנית, דיווחי נוכחות כוזבים, התבטאות לא הולמת וגניבה.

למרות הנחיית היועמ״ש: משך הטיפול בתלונות התארך בכ-11%

מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שבכרבע מהתלונות שנסתיימו בלא נקיטת אמצעי משמעתי, לא צויינה בדוחות נציבות שירות המדינה סיבת הסגירה והוסיף כי הנתונים יכולים להעיד שתלונות רבות המוגשות באפיק המשמעתי הן חסרות בסיס או שבדיקת התלונות באגף המשמעת ובמשרדים אינה ממצה. בהקשר זה ציין המבקר כי בין שנת 2015 לשנת 2020 חלה ירידה של כ-18% במספר חקירות המשמעת שנפתחו.

באשר למשך הטיפול בתלונות, ציין המבקר כי בביקורת הקודמת שנערכה בשנים 2012-2015 עמד משך הטיפול בתלונה על כ-18 וחצי חודשים בממוצע – כלומר משך הטיפול הממוצע בתלונות לא התקצר בתקופה שבין הביקורות, כי אם התארך בכ-11%. זאת, כאשר גם בתיקים שנמשכו שנה עד שנתיים ב-75% מהמקרים הוחלט לבסוף שלא לנקוט סנקציה כנגד העובד, ובתיקים שנמשכו למעלה משנתיים – ב-65% לא ננקטה לבסוף סנקציה כנגד העובד.

המבקר הזכיר את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שתחם את משך הטיפול בתיקים פליליים להגשת כתב האישום לתקופה של שישה חודשים עד שנתיים בהתאם לחומרת העבירה, וזאת בין היתר על מנת למנוע מהנאשם ״עינוי הדין״ – וקרא גם לנציבות שירות המדינה לקבוע תקן למשך ההליכים המשמעתיים ולשלביהם.

המבקר הצביע על כך שב-74% מהמקרים בהם כן הוחלט לנקוט סנקציה כנגד העובד, ההחלטה התקבלה בתוך פחות משנה. עוד הדגיש כי הימשכות ההליכים פוגעת פעמים רבות בסופו של דבר בתוצאות ההליך בבתי הדין למשמעת, שהקלו בעונשם של עובדים במספר מקרים על רקע ההגשה המאוחרת של התובענות נגדם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!