יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ח"כ גלעד קריב (העבודה) הודיע כי בכוונתו להגיש יחד עם חברי סיעתו הצעה לתיקון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שתגדיר את זכות ההתאגדות כזכות יסוד.

"בדומה לזכויות יסוד חשובות אחרות, הזכות להתאגדות במקום עבודה אינה מוכרת כזכות יסוד בישראל, והיא חייבת להיכלל במהלך הגדול של השלמת עיגון הזכויות החוקתיות", אמר קריב בדיון שהתקיים אמש (שלישי) במסגרת יום זכויות העובד והעובדת בכנסת, שיזמה ח"כ נעמה לזימי (העבודה). "אני גאה להיות חלק מסיעה בקואליציה המחויבת לזכויות האדם העובד, ומכירה בתרומה הדרמטית וההכרחית של התאגדות עובדים לזכויות העובד, וככל שמפלגת העבודה תפעל במסגרת הקואליציה והממשלה, נגן על זכות ההתאגדות ומקומה של העבודה המאורגנת במדינת ישראל".

מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, עמיחי סטינגר, אמר שהתאגדות עובדים מתחילה בכך ששליש מעובדי מקום העבודה מצטרפים לארגון עובדים ההופך יציג במקום העבודה, ויכול לחייב את המעסיק לנהל משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי. הוא הזכיר שב-2012 התקבלה פסיקה תקדימית פורצת דרך בבית הדין לעבודה בעקבות מאבק עובדי פלאפון, בה נקבע שלמעסיקים אין זכות להתערב בהתאגדות עובדיהם ושניתן להטיל עליהם עיצומים כספיים אם הם מביעים התנגדות למהלך ההתארגנות. עם זאת, אמר סטינגר כי התאגדויות העובדים אינן מוכרעות בבתי הדין, אלא בשטח. "אנחנו כחברה צריכים לדעת שזכות ההתאגדות חשובה לקיומה של מדינה דמוקרטית".

ח"כ גבי לסקי (מרצ) אמרה שהתאגדות עובדים היא הדרך היחידה לקידום זכויות עובדים. "הזכות לשביתה ולכבוד מעוגנות בחקיקה, אך לא כזכויות יסוד. הגיע הזמן לחוקק את חוק יסוד זכות ההתאגדות, שיכלול בתוכו גם את זכות השביתה. אנחנו רואים לא רק ניסיון לפגוע בזכויות עובדים, אלא גם בסולידריות שבלעדיה אין זכויות עובדים. החוק יהפוך אותנו לחברה טובה וצודקת יותר, ויסייע בצמצום פערים שהפגיעה בעבודה מאורגנת מייצרת".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) טען שכיום, במציאות של אבטלה חיכוכית ומחסור בעובדים בענפים רבים במשק, כבר אין צורך בארגוני עובדים. גם ארגון הימין הכלכלי קהלת הביע עמדה המתנגדת לרעיון היציגות של ארגוני עובדים, שמאפשרת להם לחייב את המעסיק לשאת ולתת עימם.

ד"ר אסף בונדי, מומחה ליחסי עבודה וחוקר בכיר בפורום ארלוזורוב מבית ההסתדרות, הדגיש שזכות ההתארגנות היא אבן יסוד במשטר דמוקרטי, המאפשרת לבני אדם לפעול באופן קולקטיבי להשגת האינטרסים שלהם: צמצום אי שוויון, הרחבת זכויות וצדק חברתי. הוא הדגיש ש"שיעור קטן מהעובדים בישראל מממש את זכותו להתאגד ביחס למדינות מפותחות אחרות".

נועה חסידוב, יו"ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, אמרה שבאמצעות העסקה קבלנית נפגעת זכותם של עובדים רבים להתאגדות. חסידוב, שהייתה ממובילות המאבק להעסקה ישירה של עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון, סיפרה שהתארגנות העובדות פורקה בעבר כשההתקשרות עם הקבלן הסתיימה והנהלת האוניברסיטה פיצלה את העובדות לשלושה קבלנים, דבר שהקשה על ארגונן מחדש.

יו"ר הוועדה קריב מחה על היעדרות נציגי הממשלה מהדיון. "צר לי על שתיקת הרשות המבצעת בדיון הזה. זה די תמוה, לא זכור לי דיון שבו הרשות המבצעת לא ביקשה להביע עמדתה. הדבר מביא אותי לשקול דיון מעקב בו משרדי הממשלה יקבלו מראש שאלות ויתבקשו להציג את הניתוח של המשרדים המופקדים על שוק העבודה הישראלי. הייתי מצפה לשמוע עמדה על חשיבות העבודה המאורגנת והאם הדבר מוכר כזכות מוגנת. תפקיד הממשלה אינו רק לא לפגוע בזכות אלא להנגיש אותה."

לדברי קריב, "יש מקום לבצע התאמות חקיקה לשוק העבודה המשתנה, אך תמיד ברפורמות יש את שאלת המוטיבציה ונקודת המוצא להתאמה – האם אתה מבקש לשפר או להחליש את מעמד העובדים במשק הישראלי. לצערי חלק גדול מההצעות מגיעות מהצד שפחות אוהד את העבודה המאורגנת, והתמריץ אינו חיזוק העובדים והעובדות, בוודאי לא החלשים ביניהם". יו"ר הוועדה ח"כ קריב הביע צער על כך שגם בין כתלי הכנסת מועסקים עובדים בהעסקה לא ישירה.