דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
20°תל אביב
  • 20°ירושלים
  • 20°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 17°באר שבע
  • 27°אילת
  • 21°טבריה
  • 19°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

הצד הפוליטי של האירוויזיון

קאלוש אורקסטרה, נציגי אוקראינה באירוויזיון בטורינו. "כדי להיות חלק מהאירוויזיון, צריך להיות מערבי" (צילום: EBU / CORINNE CUMMING)

איך הפכה תחרות השירים שנועדה לאחד את אירופה לזירת מאבקים תרבותית, פוליטית וחברתית בין מזרח למערב | פרופ' גד יאיר מהאוניברסיטה העברית: "האירוויזיון הוא סוס טרויאני קולוניאלי... הלוחמים הקטנים יוצאים מבטנו ומתחילים לדבר: דמוקרטיה, קהילות גאות, שינוי מין"

מאור הוימן

גמר אירוויזיון 2022, במוצאי שבת, צפוי להיות מתוח במיוחד: לא רק שרוסיה גורשה מהתחרות והחליטה להחרים אותה, אוקראינה מוליכה את טבלאות ההימורים בהפרש עצום; ויותר מאי פעם, במת המוזיקה הגדולה באירופה היא זירה פוליטית רוחשת.

"השיר שלנו הוא לא שיר שמח ועכשיו הוא אפילו יותר רלוונטי מתמיד", הודו חברי הלהקה האוקראינית קאלוש אורקסטרה, בביקורם בחודש שעבר בישראל. "בשבילנו זו ההזדמנות לזעוק את הזעקה של אוקראינה למען השלום ולמען האומה שלנו".

"האירוויזיון הוא סוס טרויאני קולוניאלי, שמפיץ את הערכים הליברליים של המערב", אומר פרופ' גד יאיר מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. "הסוס נכנס אליך לטריטוריה, והלוחמים הקטנים יוצאים מבטנו ומתחילים לדבר: דמוקרטיה, קהילות גאות, שינוי מין. חלק מהמדינות רואות את הסוס הטרויאני הזה ולא רוצות אותו אצלן. כדי להיות חלק מהאירוויזיון, צריך להיות מערבי".

פרופ' גד יאיר. "האירוויזיון הוא סיסמוגרף שכדאי מאוד להיות רגיש אליו" (צילום: MIT)

פרופ' יאיר, מה פתאום התחלת לחקור אירוויזיון?
"כשהייתי סטודנט במעונות, עוד בשנות ה-80, היו ויכוחי סטודנטים אם יש או אין אנטישמיות באירוויזיון. הייתי הראשון אי פעם שהכניס את נתוני ההצבעות למחשב ועשה ניתוח של מה שאנחנו מכנים 'סושיאל נטוורקס', מי נותן למי את הנקודות".

ומה גילית?
"גיליתי גושים פוליטיים, או גושים תרבותיים. עשיתי את הניתוח ויצאו שני המאמרים הראשונים בהיסטוריה על האירוויזיון כתופעה פוליטית".

מה קרה מאז באקדמיה?
"זה הפך לתחום מחקר לגיטימי, ולא רק לגיטימי, במקומות מסוימים יש ממש תוכניות לימודי אירוויזיון – תוכניות באקדמיה. אני לימדתי קורס בחירה באוניברסיטה העברית, בשיתוף אגודות החובבים ואנשים מתעשיית המוזיקה. הקורס היה מסתיים בשידור האירוויזיון בפאב ירושלמי. צריך להחזיר את הקורס הזה".

מי חוקר את האירוויזיון? מה שאלות המחקר?
"מדעני מחשב וסטטיסטיקאים עם יכולות של אינטליגנציה מלאכותית ומפצחי מספרים; אנשים שחוקרים את ההיבטים המגדריים בתחרות; אנשים שעוסקים בכלכלה פוליטית, ומנתחים את היחסים הכלכליים בין מדינות ובודקים אם ההצבעות באירוויזיון קשורות לשינויים כלכליים. בתחום המאבקים הבין-גושיים, שבו אני עוסק, התפתח בשנים האחרונות הנושא של אירוויזיון כדיפלומטיה ציבורית: איך מדינות מדבררות את עצמן כדי לשפר את תדמיתן הציבורית".

אתה עוקב אחרי המחקרים?
"כן, אחד החוקרים המרכזיים קרא לי 'הסנדק של מחקרי האירוויזיון, ראש השבט'. בהיותי הראשון, אני מקבל הרבה בקשות לשפוט מאמרים מדעיים על האירוויזיון, ואני תמיד מסכים כי משעשע אותי לראות לאן זה מתפתח".

לדבריו, אפילו בשיטת הניקוד וההצבעה יש מסר מכוון מצד אירופה. "הצבעת הקהל החלה בסוף שנות ה-90. דרך המכשיר הטכני הזה, נכנסת דמוקרטיה. הנתונים גלויים, ורואים מה הציבור חושב. זה נכנס עם דמוקרטיה גם למדינות שאולי לא היו רוצות את הדבר הזה".

 האירוויזיון יכול לנבא תהליכים?
"האירוויזיון הוא סיסמוגרף שכדאי מאוד להיות רגיש אליו, כי הוא עשוי לספר לנו סיפור. האירוויזיון היה רגיש לקונפליקט רוסיה-אוקראינה שנים".

אילנית, נציגת ישראל באירוויזיון 1973 ו-1977. "ישראל משתמשת באירוויזיון ככלי של התקבלות ונורמליזציה" (צילום מסך מיוטיוב)

חן עוזרי, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, חוקר גם הוא את האירוויזיון. לדבריו, הצטרפותה של ישראל לתחרות ב-1973 הייתה פוליטית. "ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ למרחב האירופי שהצטרפה לתחרות", הוא מסביר. "המדינה הקטנה, הצעירה, המסוגרת, פתאום נמצאת שם עם כל תעשיית מוזיקת הפופ. הממשלות בישראל באותן שנים היו עם אוריינטציה סוציאליסטית והיו מאוד חשדניות כלפי מוזיקה פופולרית. הרבה שנים הרדיו לא שידר מוזיקת פופ מערבית, ואנשים היו מאזינים לרדיו רמאללה כדי לשמוע מוזיקה מהעולם".

לפני כן, ישראל הייתה שייכת לאסיה. "בתחרויות הספורט ישראל השתתפה באליפויות אסיה", אומר יאיר. "היו יחסים עם איראן, היינו משחקים כדורגל באיראן, אבל גורשנו מאסיה. הכניסה חזרה לאירופה, אחרי שברחנו ממנה בשואה, הייתה מאוד חשדנית. פרס כנשיא אמר: 'האנגלים תמיד היו נגדנו', ובנט הזכיר השנה ש'גירשו אותנו מספרד, גירשו אותנו מאנגליה'. בישראל יש מבט אמביוולנטי כלפי אירופה, אבל ישראל משתמשת באירוויזיון ככלי של התקבלות ונורמליזציה. 'פה זה לא אירופה', אבל אנחנו מנצחים אתכם בתחרות שלכם לא מעט".

הפעם הראשונה הייתה ב-1978, עם "אבניבי". "לנצח באירוויזיון זה כמו לשגר טיל לירח", אומר עוזרי. "זאת משימה מורכבת שדורשת צוות שלם כדי שזה יעבור חלק ולא תהיה תקלה בדרך.

"במשלחת הישראלית אז הייתה נורית הירש, שהלחינה את השיר וניצחה על התזמורת; אהוד מנור שכתב אותו; יזהר כהן, מבצע מזרחי מבית תימני עם תלבושת דיסקו; דורין פרנקפורט שעיצבה את התלבושות בהשראת הקיבוץ. זה שילוב מיוחד שרק מדינה כמו ישראל יכלה לעשות. האירוויזיון איחד בין מזרחים לאשכנזים, והשיר הפך ללהיט עולמי".

"במובנים רבים רוסיה היא האחר המפחיד"

חמש שנים השתתפה ישראל בתחרות עד שניצחה בפעם הראשונה. לאוקראינה הספיקה שנה אחת, עד שב-2004 היא זכתה בניצחון ראשון. "עשור אחרי הניצחון של רוסלנה ב-2004, כשהתחילה המהפכה, היא הפכה לפנים של המהפכה. היא נסעה לבית הלבן וקיבלה מדליה ממישל אובמה. היה מאוד ברור שהיא אומרת: 'אנחנו המערב, אנחנו אירופה', והמערב מחבק אותה".

רוסלנה (במרכז), זוכת אירוויזיון 2004, עם מישל אובמה בבית הלבן ב-2014. "היא אמרה: 'אנחנו המערב', והמערב חיבק אותה" (צילום: State Department photo/ ויקימדיה)

יאיר אומר שאירופה תפסה את האירוויזיון כדרך לדחוף לרוסיה אצבע בעין. "בתיאוריה הפוליטית של פוטין והאליטה הרוסית, המלחמה היא על איפה יעבור הגבול בין מזרח למערב. כשפוטין אומר 'נאצים', הוא מתכוון למערביים. הוא לא מדבר על הנאצים הגרמנים, הם רק דוגמה היסטורית. אבל הנאצים זה כל מה שממערב, ומסוכן לנו".

עוזרי מוסיף שהמאבק התרבותי נתן ביטוי לאג'נדות נוספות. "ב-2014 קרה דבר מאוד מיוחד, כי הקואליציה האנטי-רוסית הובילה לניצחון של קונצ'יטה וורסט, בהתלכדות מעניינת של אלה שצעקו בוז לרוסיה בגלל אוקראינה – האירוויזיון נערך בזמן שהיו קרבות קשים בחבל דונבאס – לבין להט"ב שהתנגדו למדיניות הרוסית.

קונצ'יטה וורסט, זוכת אירוויזיון 2014. "איחוד אירופה מאיים על רוסיה" (צילום: AP Photo/Frank Augstein)

"במובנים רבים רוסיה היא האחר המפחיד. זה לא רק העניין הלהט"בי, זה לא רק הליברליות והערכים המערביים, אלא גם האיחוד של אירופה שמאיים על רוסיה. אם אירופה מתאחדת ומנצחת בתחרות שלה דראג קווין אוסטרית עם זקן, זה האויב. הנאציזם זה קונצ'יטה. ככה הם דיברו. קונצ'יטה הוזמנה לאוקראינה להופיע בתוכנית שזלנסקי השתתף בה".

אוקראינה יודעת היטב מה מצופה ממנה כחלק ממשפחת האומות המערביות. "חודשיים אחרי הניצחון של ג'מאלה ב-2016, התקיים בקייב מצעד הגאווה", אומר עוזרי. "מפכ"ל המשטרה התראיין ואמר שהפעם חשוב במיוחד שהמצעד יעבור חלק, כי 'אנחנו יודעים איזה סוג של אנשים הולכים לבקר פה'. הם הבינו שהעולם יסתכל עליהם, והם צריכים להראות שהם בצד הנכון".

"ב-2012 חצי האי קרים הזכיר את נהריה"

עוזרי מזכיר את השיר "כאן" של אורנה ומשה דץ ב-1991 כנקודת החיבור הראשונה שלו לתחרות. "כל מי שהיה ילד במלחמת המפרץ זוכר את האימה ואת הכאוס, כמה היה מוזר להסתגר בחדר האטום ולעטות מסכות אב"כ", הוא מספר. "אני זוכר את המילים 'כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי', בזמן שכולם מפחדים מהסקאדים וחושבים לאן לברוח. זה סיפור מאוד ישראלי".

חן עוזרי. "כאן נולדתי" ברקע הסקאדים (צילום: דוד טברסקי)

איך התחברת לתחרות גם מהזווית האוקראינית?
"גדלתי בארמון הנציב בירושלים, שני ההורים שלי הם מזרחים צברים. לשכונה שלנו הייתה עלייה גדולה ממדינות ברית המועצות. אני זוכר את השכנים שלי. חלק בחרו להתחבר אליהם, חלק בחרו להחרים אותם. לי היו שני שכנים, ילד וילדה בגילי, שלמדו עברית. עם ההורים שלהם הם דיברו רוסית, ואני לא הבנתי, וזה עורר אצלי סקרנות.

"לימים התחלתי את התואר הראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, וזה תואר דו-חוגי, אז בחרתי לשלב את החוג ללימודים רוסיים. למדתי שם תרבות רוסית, ספרות, פולקלור, אבל בעיקר רציתי ללמוד את השפה".

ביקרת באוקראינה?
"כשסיימתי את התואר הראשון נסעתי לטייל באוקראינה, פגשתי חברים ונשאבתי לעולם הזה. הייתי בחצי האי קרים ב-2012, היה שם מנומנם, הזכיר לי את נהריה. עם חוף ים קרוב, ואנשים שבאים לנוח".

העתיד: בלי רוסיה, אולי עם מרוקו ולבנון

40 שנה אחרי הזכייה הראשונה של ישראל, היא שוב השכילה, לדברי יאיר, לנצל את רוח התקופה כדי להעביר את המסר הפוליטי הנכון ולקחת את כל הקופה: "הפוליטיקה שיחקה טוב מאוד לטובת המסר עם טוי. זה בדיוק התלבש על התנועה של מי טו".

נטע ברזילי, זוכת אירוויזיון 2018. ניצלה היטב את רוח התקופה (צילום: AP Photo/Armando Franca)

גם חוקרי מגדר מתעניינים באירוויזיון. "יש המון תשומת לב לעניין שזה סוחף קהלים ומסרים להט"ב", מסביר יאיר. "דנה אינטרנשיונל פרצה את הדרך ושמה על הבמה את העובדה שמגדר הוא משחק ונתון לשינוי, ופתחה סדרה של הופעות נוספות אחריה, עם ורקה סרדוצ'קה, קונצ'יטה וורסט ועוד. זה מאמץ לשנות את השיח החברתי ולעשות לגיטימציה לאירופה ליברלית יותר ופתוחה יותר. חלק מהמופעים האלה מוכוונים כלפי רוסיה, כאחר אירופי שנאבקים מולו ברמה הסימבולית, עם שנאת הגאים שיש בה".

דנה אינטרנשיונל באירוויזיון 1998. "פרצה את הדרך" (Photo by Peter Bischoff/Getty Images)

אילו אג'נדות נוספות קיבלו ביטוי בתחרות?
יאיר: "רוסיה שלחה את הנשים הקשישות ב-2012 כדי לעסוק בגילנות, הונגריה שלחה ב-2014 שיר שעסק באלימות נגד ילדים".

עוזרי: "בולגריה בהופעת הבכורה שלה ב-2007, כמה חודשים אחרי הצטרפותה לאיחוד האירופי, שלחה שיר מאוד אתני בבולגרית. היה חשוב לזמר לצעוק בסוף באנגלית 'אירופה, אנחנו אוהבים אתכם'. גם ג'מאלה אמרה אחרי הניצחון 'תודה אירופה, ברוכים הבאים לאוקראינה'".

"גם השנה, השיר של מולדובה מדבר על קו רכבת שנחנך בין קישינב לבוקרשט. 'אנחנו נוסעים ממזרח למערב'. ברור שהשיר מדבר על מולדובה שרוצה להצטרף לאיחוד האירופי".

איך צפוי להיראות האירוויזיון השנה מבחינה פוליטית?
עוזרי: "השנה תהיה הצבעת סימפטיה של הקהל לאוקראינה. בשיר יש אלמנט של ערגה למשפחה, לביטחון. מצד אחד רוצים להביע את ההזדהות עם אוקראינה, ומצד שני זאת תחרות שירים, והשיר הטוב ביותר צריך לנצח".

יאיר: "כן, אבל העובדה שזאת לא רק מוזיקה, אלא גם פוליטיקה, עושה את התחרות ליותר מעניינת ומסקרנת. אנשים מחפשים את הסימבוליקות הפוליטיות".

אילו שינויים צפויה התחרות לעבור בשנים הקרובות?
עוזרי: "די ברור שרוסיה לא חוזרת, והיא מדינה ענקית עם המון רייטינג. איגוד השידור האירופי הוא ארגון עם מטרות רווח, ולא עמותת צדקה. אני חושב שהחיזור אחרי מדינות ערביות יגבר, אולי ינסו לשכנע את מרוקו להשתתף שוב, אולי את לבנון. יהיו ניסיונות התרחבות, כי ברור שאם האירוויזיון יגיע למדינה כמו לבנון, זה יכניס את הערכים האירופיים לשם".

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!