דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ט בסיון תשפ"ב 28.06.22
27°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 36°אילת
  • 29°טבריה
  • 23°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך

המועצה לגיל הרך יובשה, רוב הפעילות תעבור לחברה פרטית

המועצה תוקצבה בחסר ולא ביצעה את משימותיה. לאחרונה פרסם משרד החינוך מכרז לפעילות המחקר וגיבוש האסטרטגיה | מומחים לחינוך: "הגוף הפרטי יצבור ידע ונתונים. ראוי שיהיה באחריות המדינה"

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
מיכל מרנץ
מיכל מרנץ
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

הממשלה ייבשה את הגוף שנועד להוביל את מדיניות החינוך לגיל הרך בישראל, ועכשיו היא עומדת להפריט אותו – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע, וממכרז שפרסם משרד החינוך בחודש שעבר. למרות שהוקמה מכוח חוק שאושר ב-2017, המועצה לחינוך לגיל הרך קיימה ישיבות ספורות, התקצוב שלה היה מצומצם וכך גם פעולתה להובלת מדיניות החינוך לגיל הרך.

לפי חוק המועצה לגיל הרך, תפקידה של המועצה היא גיבוש מדיניות לאומית לקידום הטיפול והחינוך בילדים מגיל לידה עד 6. גיבוש המדיניות כולל הצבעה על פערים ודרכים לצמצומם, זיהוי בעיות בממשקי העבודה השונים ומתן המלצות לשיפור שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. מלבד זאת על המועצה לקדם את הידע המחקרי והנגישות אליו ולהוביל מהלכי הסברה בנוגע לחשיבות ההשקעה בילדים בגיל הרך בישראל. 22 חברי המועצה הם נציגים של משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, נציגי ארגונים הפועלים בתחום ונציגי ציבור. לפי החוק, בראש המועצה עומד שר החינוך.

סגנית ראש המועצה, שמנהלת בפועל את עבודתה, היא מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, סימה חדד. עד היום, היא העובדת היחידה במועצה. לפי דו"ח המבקר, המועצה קיימה ארבעה מפגשים במהלך שנת 2019 ו-2020 והתייעצויות שוטפות, וגיבשה טיוטה לתכנית אסטרטגית לתחום החינוך לגיל הרך. עם זאת, דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנה שעברה הצביע על כך שמעורבותה בהתרחשויות המשמעותיות בשנים אלו בתחום החינוך לגיל הרך היתה מינורית בלבד. המועצה לא היתה גוף משמעותי בקביעת המדיניות בנושא הגיל הרך במהלך משבר הקורונה ותיקון תקנות חוק הפיקוח על מעונות היום.

חלק מהקושי בפעילות המועצה היה אי ביצוע של הוראה אחרת של החוק: הקמת ועדת שרים לענייני הגיל הרך. הוועדה היתה אמורה להיות הגוף שמיישם בפועל את המלצות המועצה, אך היא לא הוקמה עד היום, והמועצה קיבלה 'גב' פוליטי מצומצם לעבודתה.

גם תקצוב המועצה היה מצומצם בהרבה ביחס למשימות שלה. למרות סיכום בין משרדי החינוך והאוצר שהיא תתוקצב ב-6 מיליון שקלים בשנה, בפועל במהלך שלוש שנים (2020-2018) היא תוקצב ב-5.7 מיליון שקלים בלבד, ומתוך הסכום הזה, היא הוציאה רק 3 מיליון שקלים. כאמור, למועצה לא גויסו עובדים מלבד סגנית היו"ר חדד. המשימות החשובות – הקמת מרכז מחקר, פעילויות הסברה ועוד – עדיין לא החלו להתבצע.

אחרי ארבע שנים של ייבוש, לאחרונה חלה תפנית: משרד החינוך פרסם מכרז להקמת 'מנהלת' למועצה. למרות שהמונח רומז על היבטים מנהליים וארגוניים, המכרז למעשה מגדיר את המנהלת כגוף שמבצע כמעט את כל פעולות המועצה, מלבד הישיבות של חבריה וקביעת המדיניות העקרונית. הוא כולל את בניית תוכנית הפעולה הרב שנתית למועצה ולוועדות המשנה, מעקב אחר יישומן, שירותי מחקר וייעוץ לוועדות המשנה, ארגון הישיבות של המועצה וועדות המשנה, כתיבת ניירות עמדה וסיכום שנתי של פעילות המועצה ותפעול אתר האינטרנט שלה. כלומר, כל הפעילות שלא בוצעה עד כה בתחום עיצוב וחקר מדיניות החינוך לגיל הרך בישראל תתקיים במסגרת פעילות של חברה פרטית שתזכה במכרז.

"זו הפרטה של קביעת המדיניות"

מומחים לחינוך אומרים ל'דבר' שלהוצאת פעילויות ליבתיות של המועצה לגוף פרטי עלולות להיות השלכות קשות לטווח הארוך, ושקביעת ועיצוב המדיניות צריכות להיות בידי המדינה.

"מדובר למעשה בהפרטה של מדיניות", אומרת יערה מן ראש תחום חברה וכלכלה מקרן ברל כצנלסון. "זה נכון שההחלטה על המדיניות היא בידי חברי המועצה, אבל לכל שאר הדברים שהמנהלת עושה יש השפעה. לדוגמה, אחד מתפקידה של המנהלת הוא לכתוב את התוכנית הפעולה הרב שנתית של המועצה, כלומר על מה ידונו בוועדות המשנה ובמועצה בשנים הקרובות. האם זה ראוי שזה יהיה פרטי? כמובן שהאישור הסופי נעשה ע" סגנית יו"ר המועצה, ועדיין יש כאן בעיה משמעותית".

להפרטת המדיניות יש השלכות נוספות. "הגוף הפרטי הזה שינהל את המנהלת יצבור ידע ונתונים על הגיל הרך. למה שנרצה שהוא ייקח את זה לשוק הפרטי ושזה לא יהיה בבעלות המדינה? בנוסף על מי מוטלת האחריות על החלטת המועצה? הרי הגוף הפרטי אינו נושא באחריות ציבורית".

"משרד האוצר רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי", אומר רקטור מכללת אורנים, ד"ר ניר מיכאלי. "העובדים הללו, שיצברו ידע יקר ערך למדינת ישראל, ראויים להיות עובדי מדינה ולקבל את כל הזכויות הנלוות לכך".

מיכאלי ומן מסבירים כי אין הצדקה הגיונית מעבר לשיקולים תקציביים שהמנהלת תהיה פרטית.  דרישות המכרז הן בין היתר להעסיק מומחים בתחומים נקודתיים בגיל הרך, להיות מפיקי אירועים ובעלי יכולת מחקר, "ואין גוף כזה בישראל", אומרת מן. לדבריה, "ארגון שירצה לגשת למכרז יצטרך להקים את המנהלת. האבסורד גדול עוד יותר כאשר יש מחלקות אסטרטגיה במשרד החינוך שאפשר לקחת אותן כמודל".

מיכאלי מוסיף נקודות תורפה נוספות הקשורות למכרז עצמו. על הארגון שיפעיל את המנהלת נאסר להיות ארגון שפועל בתחום הגיל הרך. "על פניו זו החלטה הגיונית בשביל למנוע ניגוד אינטרסים, אבל למעשה נותן פתח לשרלטנות."

מיכאלי מצביע על הקריטריונים לקבלת המכרז כבעייתיים בפני עצמם. "הקריטריונים הם 50% מחיר ו50% איכות. כלומר ארגון שירצה לזכות בהכרח ישלם פחות לעובדיו וישקיע פחות משאבים בעבודה עצמה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!