תוצאות בדיקות הסקר השנתיות של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות פורסמו היום (ראשון), והן מעלות ש-92.4% מהגידולים הישראליים שנבדקו עמדו בתקן, ולא מכילים חריגות של חומרי הדברה. 51.1% מכלל הדגימות נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל.
ב-8% מהדגימות נמצאו שאריות חומרי הדברה ברמה גבוהה מהתקן הישראלי. משרד החקלאות מבקש להדגיש שב-3.4% מהדגימות נמצאו חריגות קלות, ברמות נמוכות מאוד שנבעו, ככל הנראה, מרחף של חומרי הדברה שנישאים באוויר משדות סמוכים, וכן בשל רמות סף של רגישות המכשור האנליטי המזהה חריגות אפסיות, או סטייה נמוכה מאוד מערכי השארית המרבית המותרת .
הבדיקה שכללה כ-1,500 דגימות של 70 גידולים שונים משדות חקלאיים ומבתי אריזה מתוצרת מקומית, העלתה גם ש-3.2% מהחריגות נבעו משימוש בתכשירים מאושרים בארץ, אך לא מורשים לסוג הגידול שנדגם. אלה נדגמו בעיקר בגידולים בהיקפים מזעריים כמו דובדבן, סלק אדום, קולרבי, ליצ'י, משמש וצנון. החריגות בשיעורים מעל הממוצע נמצאו באגס, דובדבן, פטרוזיליה, מלפפון, מנטה, ענבים, משמש ועגבנייה.
משרד החקלאות הודיע כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות, ומשמעות החריגות נובעת משימוש בחומרי הדברה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה". גורמי מקצוע במשרד החקלאות הוסיפו שחלק ניכר מהחריגות שעלו בסקרים בשנים האחרונות נבע מעצם התקנים המחמירים הנוגעים לשאריות חומרי הדברה (MRL), הקיימים בארץ בהשוואה לתקן האירופי והבין-לאומי. בהשוואה שנערכה בשירותים להגנת הצומח בין התקינה הישראלית להתקינה האירופית נמצא שמרבית התקנים הישראליים הנוגעים לשאריות חומרי הדברה (72%) מחמירים מהתקנים האירופיים.
מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, אמר 'לדבר': "שוב הוכח שהחקלאות והחקלאים בישראל טובים לאין ערוך מכל שר שיגיע למשרד החקלאות, ותוך שבועיים מכניסתו לתפקיד יבצע רפורמה, וינסה לבזות את החקלאים הישראלים. 92% מהבדיקות של שאריות חומרי הדברה נמצא מעל התקן המקובל. זו ההוכחה שאנו שומרים על בריאות הציבור וכל יבוא יהיה בספק לעומת התוצרת החקלאית המבוקרת והמפוקחת שאנחנו מגדלים״.
משרד החקלאות עצמו הזהיר שהייבוא עלול להגביר סיכון למזיקים במזון
דו"ח הערכת השפעות רגולציה (RIA) שפרסם משרד החקלאות מצא כי קיים סיכון גבוה לחדירת מזיקים (סיכון פיטוסניטרי), אם תיושם הרפורמה לייבוא בתחום. מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מציינים בדו"ח את הצורך בתגבור בדיקות מעבדה, והרחבת מנעד שיטות האבחון העומדות לרשותם, לשורה ארוכה של נגעים חדשים.
מהדו״ח עולה נדרשת תכנית ניטור ובקרה ותוכניות מגירה למקרה של חדירת נגע. ככל שהסיכון הפיטוסניטרי גבוה והסיכון לחדירה והתבססות של נגעים עולה, כך יש לעבות את תכנית הבקרה והניטור לנגעים שונים בכל רחבי הארץ. מדובר בהתאמות מבחינת כוח אדם וציוד והכנת תכניות מגירה הכוללת פיצויים עבור מגדלים שיחויבו בהשמדת צמחים נגועים לצורך הכחדת הנגע.
בשירותי להגנת הצומח וביקורת צופים גידול בכמות ובמגוון תכשירי ההדברה בחקלאות, כתוצאה ישירה מגידול בכמות הנגעים הפוטנציאליים. כניסת מזיקים תביא לשימוש נרחב יותר בחומרי הדברה בישראל ומכך גם השפעה על בריאות הציבור. מבחינת השפעות סביבתיות, הדו"ח מזהיר מפני פוטנציאל גבוה לכניסת מינים פולשים בעלי סיכון חקלאי וסביבתי.
"הסיכון לחדירת נגעים חדשים עלול להוות חסם יצוא", נכתב בדו"ח. דרישות היצוא שנקבעות על ידי מדינות היעד בכפוף למצב הפיטוסניטרי במדינת ישראל עלולות להשתנות עקב חדירת נגעים שעלולים להתבסס במדינת ישראל. כך למשל לאחר התבססות עש התפוח המדומה בישראל, ייצוא אפרסקים ונקטרינות לאיחוד האירופי פסק.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל בכל המישורים על מנת לספק מזון בטוח ובריא לתושבי מדינת ישראל. המשרד ימשיך להפעיל מנגנונים רבים של בקרה על התוצרת החקלאית, למען שמירה על תוצרת ישראלית איכותית".
