דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ח' בתמוז תשפ"א 18.06.21
23°תל אביב
  • 15°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 22°חיפה
  • 20°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 25°אילת
  • 22°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מפרץ חיפה

מפרץ חיפה / האוויר שאנו נושמים

ד"ר צור גלין מהמשרד להגנת הסביבה מסמן את כלי הרכב כסכנה המרכזית בתחום זיהום האוויר, ומדגיש כי המפעלים במפרץ חיפה עומדים בתקנות המחמירות ביותר. אבל הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה מקשה עליו לשמור על הריאות שלנו

מפעל במפרץ חיפה.ׁ ׁצילום: פלאש 90ׂ
ארז רביב

ד"ר צור גלין הוא הרגולטור שאחראי על האוויר שאנחנו נושמים. הוא מנהל האגף לאיכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, האחראי על צמצום ומניעת זיהום האוויר ופליטת גזי החממה בישראל. גלין ער לביקורת בנושא מדיניות האכיפה של המשרד באיזור מפרץ חיפה, אך טוען שלסגור את התעשיות המזהמות עלול לקחת 20 שנה שבהן הזיהום רק יגבר. לשיטתו חלק מהמאבקים הציבוריים מציבים יעדים מרחיקי לכת, שמובילים במבחן התוצאה לוויתור על מה שניתן להשיג באופן מיידי. מדיניות המשרד מורכבת מניהול משטר של פיקוח ואכיפה נקודתי נגד הזיהום התעשייתי ובהשקעת כספים בהפחתת הזיהום מתחבורה, שנפלט הרבה יותר קרוב לריאות של כולנו. כל זאת לצד אימוץ התקנים המחמירים ביותר מאירופה או מארה"ב.

כשאנחנו חושבים על איכות האוויר, האסוציאציה הראשונה היא ארובות המפעלים והאגזוזים של כלי הרכב, אך לא כל הזיהום בישראל הוא בכלל מעשה ידי אדם. ד"ר צור גלין מסביר: "יש מדדים באיכות האוויר בישראל שלעולם נהיה בערכים גבוהים יותר מאירופה כי אנחנו חיים בצל המדבר. למשל חלקיקים נשימים (מוכחים כמקצרי תוחלת החיים, א.ר.) סופת חול ממלאת את האוויר בחלקיקים וגם כשאין סופות אבק, ריכוז החלקיקים מהטבע גבוה לעומת אירופה, כי יש לחות וים.

"הציוויליזציה משלמת מחיר בעצם זה שאנחנו נוסעים ברכב. אין מה לעשות. בתוך חוק אוויר נקי יש תקנות ערכי יעד וערכי סביבה. ערכי יעד הם ערכים מדידים שאנחנו שואפים אליהם, שמבטיחים אי היחשפות כמעט מוחלטת למחלות. אנחנו יכולים לשנות מזהמים שהם מעשה ידי אדם." לדבריו, הזיהום שנגרם מכלי תחבורה הוא הבעיה המרכזית של העיר חיפה וסביבתה. ואכן, המשרד להגנת הסביבה מוציא לדרך מכרזים לשנים הקרובות במאות מליוני שקלים בעבור מיזמים להפחתת הזיהום מתחבורה.

"בדיוק מהסיבה הזו התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה. שמנו המון כסף שם, לסבסד מערכי תחבורה על גז וחשמל, מסנני חלקיקים, ליצור בחיפה איזור מופחת זיהום. עושים שם מאמצים אדירים. מול התעשיה אנחנו עושים מאמצים, אבל ללא עלות למדינה מעבר לעלות הפיקוח. אנחנו לא מסבסדים אותם כדי להשתפר, אבל כן מסבסדים בתחום התחבורה, כי זו הבעיה מספר אחת שלנו – זו פליטה שנמצאת קרוב אלינו, לעומת הארובה של מפעל שנפלט רחוק בגובה, לעומת אגזוז שפולט 2-3 מטר מהנושם. בייחוד במרכזי ערים – אנחנו רואים בתחנות הניטור – החריגות הגבוהות ברחוב בחיפה הן ברחוב העצמאות ובבית הקרנות.

"בנזן, תחמוצות חנקן, תחמוצות חנקן (NOX), דווקא בקריית בנימין (הסמוכה יותר למפעלי התעשייה, א.ר.) רואים תוצאות יותר נמוכות. מוקדי זיהום קיימים גם בירושלים ברחוב בר אילן וברחוב אלנבי בתל אביב. תחנת ניטור תחבורתית תהיה יותר מזוהמת מתחנה תעשייתית."

לדבריו, פעילות המניעה כבר החלה, דבר שניתן להרגיש במהלך היום בצירי תחבורה מרכזיים בעיר. "סגרנו את רחובות המגינים והעצמאות לתחבורה בשעות השיא. יש תמרור שלא מאפשר נסיעת רכבים כבדים בין שש לתשע בבוקר ובין ארבע לשבע אחר הצהריים. סבסדנו את הנסיעה במנהרות הכרמל, כדי להסיט רכבים בינוניים עד 12 טון. מעל 12 טון, חסמנו יחד עם המשטרה את דרך העצמאות להובלת מטענים כבדים בשעות ספציפיות, שהן השעות הדרמטיות, ביציאה ובחזרה לעבודה."

מועצת העיר חיפה אישרה את תכנית המשרד. עם זאת, חברת מועצת העיר מן האופוזיציה, ד"ר עינת קאליש רותם, וד"ר לתכנון ערים, פרסמה פוסט לפיו היא סבורה כי התכנית מטפלת רק בשוליים של הבעיה. מבחינת המשרד להגנת הסביבה, התכנית הזו היא רק ההתחלה. גלין מדגיש את הפרויקטים של המשרד לעידוד השימוש ברכב חשמלי, אפילו שבמצבו הנוכחי של משק החשמל, הוא עדיין אינו מפחית זיהום אוויר. "זה נכון. רכב חשמלי, זה לקחת את הזיהום, במקום שייפלט אצלנו, שיפלט במקום רחוק ופחות מסוכן. יש לנו קולות קוראים שהוצאנו לשיתוף רכב חשמלי ולהחלפת מסננים ברכבים. אנחנו מנסים לקדם את הנושא גם בתוך תל אביב בצירי תנועה מרכזיים. ישבנו עם המשנה למנכ"ל העירייה ודנו באלנבי לגבי תחבורה כבדה בשעות מסויימות. אנחנו בהחלט רוצים להתמודד עם זה".

ד"ר צור גלין (צילום: דבר ראשון)

ד"ר צור גלין (צילום: דבר ראשון)

מה דעתך על גודל התקציב של המשרד?

"במקום שבו אנחנו נמצאים יש כל כך הרבה משימות, שהן נושאות עלות. אם רוצים לעשות שינוי דרמטי בתחבורה – קידום תחבורה ציבורית ל-EURO 5 ו-EURO 6, זה מהלך בעל עלויות עתק – אוטובוסים ומשאיות עם רמות זיהום מאוד מופחתות. זה יכול לכלול ירידה של עשרות אחוזים במזהמים מסויימים. יש היום תחנות דלק ובהן מערכת מילוי אוריאה – שנכנס למערכת נפרדת ברכב שפוגשת את הפליטות ומפרקת את תחמוצת החנקן לחנקן גזי רגיל – מסנן שמיועד למשאיות. דבר כזה מפחית פליטות בכמה סדרי גודל, אבל יש לזה עלויות אדירות. לצערנו אגד ודן מחזיקות ציים שחלקם מאוד מאוד ישן".

לאחרונה זכתה חברת אגד במכרז של 25 אוטובוסים חשמליים במימון מלא של המשרד במסגרת פרויקט של קק"ל שיתחיל ב-2017. לחברת דן יש כבר פיילוט של מספר קטן של אוטובוסים חשמליים שאינם מזהמים ונוסעים באופן כמעט חרישי בהשוואה לאוטובוס מונע בדלק.

אחד ההבדלים בין תחבורה לתעשייה בנושא הזיהום הוא ריכוז או פיזור של פליטות. כלי הרכב מונים מאות אלפים, כאשר בכל שנה נוספים רכבים רבים ואחרים יורדים מן הכביש. מספר המפעלים והארובות קטן יותר, יציב יותר ועלות ההחלפה שלו גדולה בהרבה לעומת החמרות תקנים לתחבורה שמותאמת לתחלופה השוטפת. השיטה לפיה המשרד קובע תקנים נקראת BAT – BEST AVAILIABLE TECHNIQUE, או ה'טכנולוגיה המיטבית הזמינה', ועל בסיסה נקבעים התקנים בהם נדרשת התעשיה לעמוד, כאשר התקנים מוחמרים בהתאם לקצב ההתפתחות הטכנולוגית של טכניקות נקיות יותר של ייצור ואחסון מוצרים תעשייתיים. הביקורת על מודל ה-BAT היא שהוא מצמיד את התקינה לשיפורים טקטיים, ועוקף את הדיון האסטרטגי לגבי אלו תעשיות יש למקם בקרבה לריכוזי אוכלוסייה ואילו צריכות להיות אסורות.

ד"ר גלין דוחה את הביקורת: "אם הייתי שומע את הטיעון לגבי ה-BAT בתעשיות בים המלח, יכולתי לקבל אותו. אבל אנחנו מדברים על תשתית כל כך מקובלת באירופה – זיקוק דלקים וכל התעשיות הפטרוכימיות הנלוות אליה. עושים את זה כבר 100 שנה באירופה. אנחנו עוקבים אחרי ה-BAT שם, אירופה הרבה יותר מחמירה, לעומת ארה"ב שבה יש כיוון תעשייתי ברור. לקחנו ואימצנו את הדירקטיבה האירופית כי היא הכי מחמירה. כשבקליפורניה יהיו יותר מחמירים, נאמץ את הכללים של קליפורניה. על זה כועסים במשרד ראש הממשלה ובמשרד הכלכלה, על זה שאנחנו הולכים להחמרות. מפעל שרוצה לקום לוקח את ה-BAT הרלוונטי בחצי השנה האחרונה."

מה לגבי הדיון האסטרטגי?

"יש פה אמירה בעייתית. נניח שהיינו מקבלים את זה ועושים חשיבה אסטרטגית ומעיפים את כל המפעלים מחיפה. זה ייקח 15-20 שנה, שלא לדבר על העלות שלא היית מוכן לשלם. תאר לך שכל פז הייתה עוברת למישור רותם בגובה של 400-500 מטר מעל פני הים. לעלות לשם נפט זו עלות מטורפת. ריקי כהן מחדרה הייתה משתוללת – היינו מעמיסים עלות של 4-5 שקל לליטר הובלה למישור רותם, זה לא היה קביל. צריך למקם את המשאבות לכל אורך הדרך. הנפט שלנו הוא בגובה אפס ללא עלויות דחיפה כמעט בכלל, חוץ מירושלים שאליה צריך לדחוף את התזקיקים למעלה. תחשוב מה תושבי ערד יעשו, יתנגדו יותר, ראה את מקרה שדה בריר. אתה לא יכול לבוא למפעל ולהגיד לו עוד 7-8 שנים תתפנה ותשקיע כעת מיליארד וחצי ש"ח לפני שאתה עוזב. חיפה הייתה נתקעת עם בתי הזיקוק וועדת תכנון במחוז דרום שלא רוצה לקבל שם בתי זיקוק. דפקנו להם בהיתר עלויות אסטרונומיות מבחינתם – זה לא אפשרי מול מפעל שהולך לעזוב.

"עצם העובדה שבית זיקוק ממוקם באיזור סמוך לאוכלוסיה זה לא דבר נדיר. זה חלק מהמרקם התעשייתי עירוני. המשרד לא מתנגד להעברה – אם מישהו יחליט. אנחנו נעשה תסקיר ונראה מה הההשפעה של זה שם. אין לנו העדפה לפלח ארץ מסוים, אבל אם מסתכלים מבחינה מקצועית, הסיכוי להעביר בתי זיקוק הוא לא גדול במיוחד וכעת נוצר הדיון הטקטי. להתעסק עם המפעלים זו טקטיקה. יש לנו מדיניות רוחבית, אבל בסופו של דבר אנחנו מוציאים היתר לכא"ול, או לבז"ן מול מפעל ספציפי, עם ההחמרות שקבענו. משרד הבריאות הרים דגל וטען שלפי רשם הסרטן יש עודף תחלואה בחיפה של 13-16%. ברגע שהם אמרו את זה, אני לא אלך להתווכח איתם, אנחנו מקבלים את זה בלי להתייחס לאמירות של אפידמיולוגים אחרים. תמיד נעדיף לעשות יותר מאשר להיתפס על זה שעשינו פחות. אין לנו חרטה על הקפדה יתרה בחיפה לעומת מקומות אחרים, אם יש חשש שהפליטות גורמות לתחלואה עודפת".

בקרב התושבים בחיפה ובארגוני הסביבה עולות טענות שהמשרד אוכף ברכות את הכללים המחמירים שהוא עצמו קובע. שלומי בסון, סמנכ"ל איכות הסביבה קבוצת בז"ן, המפעילה חלק גדול מהתעשייה במפרץ חיפה, טוען שחלק מהמגבלות שהמשרד מטיל הן חמורות באופן בלתי ריאלי, אך לא היה מוכן לפרט מהן הדרישות המחמירות מדי לכאורה. גלין מסביר מה היא פרספקטיבה ריאלית. לשיטתו "לבז"ן לא אמורות להיות יותר תקלות מבתי זיקוק מקבילים בעולם. ההיתר סוגר את מה שניתן לסגור. מגביל זמני תקלה והזרמות ללפידים. יצרנו היתר חדש, שהחליף צו מ-2009, כל העולם החכים וגם אנחנו ואנחנו יודעים לתת דרישות יותר מחמירות לעומת הצו הקודם. במצב שגרתי – יש תקלות שקורות ויש קטסטרופות – טילים של חיזבאללה, רעידת אדמה וההיתר לא מטפל בתרחישים כאלה. אני לא יכול לדרוש מהם להחזיק כיפת ברזל בחצר, או כיפה כללית. בנושא של רעידות אדמה – יש לזה משרד ממשלתי שמחובתו להיערך לכך. זה לא אני ואני לא יודע לעשות דבר כזה."

תשומת לב ציבורית רבה נושאת עיניים למתקני הלפידים, שלהבתם נראית למרחוק. במשרד מסבירים כי הלפידים אמורים לשרוף חומר גזי עודף בעת תקלה. היעוד שלהם הוא לצמצם, ולא למנוע, פליטות במצב חירום. אלו מתקנים להפחתת פליטות של חומרים מסוכנים במקרי חירום, כאשר כל הגזים העודפים הולכים ללפיד. המשרד לא מאשר למפעלים להזרים גזים ללפידים מתי שהם רוצים, מה גם שכל הזרמה כזו היא שריפה של חומרי גלם, שהמפעל היה יכול למכור אלמלא הוזרמו ללפיד. חובת ההוכחה כי האירוע היה בלתי נמנע היא על המפעלים, שעליהם גם להסביר מה הם יכולים לעשות כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד, אלא שהדיווח על התחקיר של כל תקלה צריך להתקבל לאחר 14 יום, ואילו שיטת האכיפה המנהלית, מורכבת מאזהרות ומהטלת קנסות על המפעלים, ולא מאחריות פלילית על המנהלים האחראיים.

ברמה האסטרטגית, האם יש מתקנים שאסור להקים בישראל?

"מפעלים כאלו יוקמו בישראל, ישראל צריכה תשתית פטרוכימית. אנחנו לא מחליפים את ראש הממשלה בלקבוע את הפרופיל הבטחוני כלכלי של המדינה. התפקיד שלנו הוא ליצר את בית הזיקוק הכי בטוח לעם ישראל בשגרה וגם בתקלות. אין לנו דיון איתם לגבי עצם גורם האירוע, אלא לגבי ההתמודדות שלהם מרגע שקרה האירוע. מועד הדיווח זה חלק מזה. אם היו מדווחים בזמן אמת שהם חוששים שזה מה שיקרה, אז את כל הדרישות שדרשנו מהם היינו מציבים בצורה מסודרת יותר ומוקדם יותר. לא היינו מחכים שנה שלמה. זמן אמת לרגולטור זה הזמן שהוא יודע על האירועים. אני צריך לקצר את הזמן בין האירוע לזמן שאני יודע. אנחנו דורשים דיווח מיידי ועל מקרים יוצאי דופן וזו חובתם. אם הוא לא עשה את זה, אז אנחנו נברר את זה".

האם לא ניתן לחכות כמה שנים לתוצאות מחקרים כדי למנוע שינויים במפרץ בינתיים?

"התעשייה הזו מאוד מאוד מסורתית. כדי לשנות שם תהליך ייצור – זה כמו לקבוע דלק חדש למכוניות. אתה מבין מה זה לשנות תהליך קטן בבז"ן. בנושא ההרחבה של המפעלים זה דבר אחר. כל שינוי מהותי בתהליכי ייצור הוא חייב להודיע לנו. ייצור הדלק בישראל יגדל בכל שנה ב-2-3%, כי אנחנו מתרבים ומתעשרים יותר. אם מתקבלת החלטת ממשלה אחרת בתחום ההתיעלות האנרגטית 17% מהאנרגיה תיוצר על ידי אנרגיה חלופית ולא דלק פוסילי. זה היעד שלנו ב-2030. אנחנו רוצים להתייעל גם בסביבות 10-12%. הממשלה קיבלה את זה וכעת מכינים לזה תכנית.

מה עם היצוא של הדלקים והאחסון?

"היות שזיקוק הדלק נותן תזקיקים שונים – סולר ובנזין. למזלנו המדינה צורכת פחות סולר ויותר בנזין. גם באירופה מבינים שהם עשו טעות בהגדלת צריכת הסולר. אנחנו מייצאים לאירופה סולר וצורכים בנזין. תראה ששם חלק גדול מהמכוניות הפרטיות מונעות בסולר, ואצלנו זה יורד. זה האיזון ההגיוני. אם מפעל מייצר כמה תזקיקים שונים אז עושים איזון אוף כזה".

גלין לא מסכים עם הביקורת לגבי תכנית 'קרקעות הצפון' לאחסון דלקים. "לגבי 'קרקעות הצפון' – אנחנו יורים לעצמנו, הלוואי שרק ברגל. החווה הגדולה ביותר כיום היא בקריית חיים, 10 מטר ליד רחוב דגניה שצועקים שאנשים שם חולים בסרטן והוא מאוד קרוב למיכלים הישנים. הם עומדים בטכנולוגיות BAT – אטם כפול וגג צף, אבל יש טכנולוגיות טובות יותר שהיינו רוצים. החלופה של 'קרקעות הצפון' – היא הרחקה ל-900 מטר בלבד מבתי מגורים. לגבי נפח האחסון – כמות הדלק לא תגדל בגלל נפח האחסון הפוטנציאלי. לא נמלא בכוונה מיכלים, אבל במיכלים יותר גדולים יש יותר שינויי מפלס ודחיסות אוויר שיגבירו את הפליטות. אפשר גם להגביל אותם בהיתר – לא להכיל יותר מ-X טון בנקודת זמן, אבל מבחינה תפעולית, יותר מיכלים לא אומר יותר פליטות, זה גם יכול לצמצם את כמות הפליטות, אבל זה תלוי בתפעול – יותר מילויים וריקונים זה אומר יותר זיהום. בגלל כל ההתנגדויות, שלדעתי הן שגויות, וכל המזמוזים – במקום להעיף את המיכל מקריית חיים מהר, זה יישאר לעוד הרבה שנים. אנחנו מוותרים על ביטול פגיעה מיידית תמורת ספוקלציות של פגיעה חמורה בעתיד."

האם אתה חושב שהארגונים הירוקים מבקרים את המשרד באופן שמקשה על תפקודו?

"זה התפקיד של הארגון הירוק, לשבת על הווריד ולקחת אותי לבית משפט אם אני לא בסדר. הם צריכים לנטר אותי וזה בסדר. יש לנו דיאלוג פורה או לפעמים כואב עם ארגונים ירוקים. הם לקחו אותנו לבית המשפט ולא פעם אחת. אבל הדיאלוג צריך להיות על בסיס מקצועי. יש פעילים שמראים לי שיא של גרף עם עליה בפליטות שמגיעה ל-3 מיקרוגרם, כשהרף של התקן הוא 35 מיקרוגרם, אז מה הם רוצים שאני רוצה שאגיד – שזו תעודת כבוד לבתי הזיקוק? במקרה הנ"ל זה בעצם לומר כל הכבוד לבז"ן – גם בפליטה המקסימלית זה 20 אחוז אחד מהתקן. אני עובר על זה לסדר היום. מתי שהוא יעבור את התקן – אז אני אתערב. יש לי הרבה התמודדויות מהסוג הזה.

"אנחנו מייצרים בהחלט שיח, שאני חושב שהוא מכובד, עם לא מעט ארגונים ירוקים. אני לא יכול לאמץ אותו לליבי, כי זה לאמץ לליבי קקטוס. אני לא מתבכיין על זה, אני רק מבקש שהביקורת תהיה עניינית ומקצועית ולא דיונים לא מקצועיים."

אילו דברים צריכים בעיניך לקרות והיום לא קורים?

"פיקוח, פיקוח, פיקוח – יותר מפקחים ויותר הכשרות. אנחנו חייבים שהמשרד יהיה בתחנות דלק, בצידי הדרך, במפעלים, במכבסות, בדודי קיטור בתוך בתי חולים – המקומות שאנחנו לא מגיעים אליהם. יש בניינים חולים – בניין משרדים רגיל שלכולם יש כאבי ראש ומתברר שמערכת המיזוג לוקחת אוויר מהכביש ולא מהגג. באשכול פיקוח במשרד יש היום עד 3 מפקחים בכל מחוז, ב-6 מחוזות. בסך הכל יש 12 רכזי איכות אוויר שזה תפקידם העיקרי. ישנם רכזי איכות אוויר במחוזות שעוסקים בכתיבת תנאים ועושים הרבה פיקוח בשטח. רצינו להקים יחידות פיקוח מחוזיות ועשינו הסטת תקנים בתוך המשרד. אנחנו ביקשנו 100 תקנים ומשהו, וחטפנו קיצוץ רוחבי שקרה לכל המשרדים."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על מפרץ חיפה:
משרד האנרגיה: "סגירת בזן תגרום יותר נזק מתועלת"
העתיד התעסוקתי של חיפה לא נראה טוב: 3 הערות על דו״ח בז"ן
הבראת מפרץ חיפה עוברת דרך הדאגה לעובדים
תגובות