התוצר המקומי הגולמי ירד ב-1.6% ברבעון הראשון של השנה, כך לפי נתונים שמפרסמת היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הירידה אמנם מגיעה אחרי זינוק ברבעון האחרון של 2021, אבל היא שונה מתחזיות קודמות לפיהן תהיה עלייה מתונה בתוצר.
ירידה בתוצר מעידה על האטה בפעילות הכלכלית, ושני רבעונים רצופים של ירידה משמעותם כניסה למיתון. עם זאת, בלמ"ס מציינים שהירידה בתוצר מגיעה אחרי "עלייה חדה ויוצאת דופן" ברבעון האחרון של 2021, בה עלה התוצר ב-17.8%.
בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה, גדל התוצר ברבעון הראשון ב-9%, שעדיין מאפיין את ההתאוששות ממשבר הקורונה. לפני המשבר, לא הייתה עלייה בשיעור בגובה כזה ב-20 השנים האחרונות.
סימנים אלה יכולים להעיד שהירידה בתוצר מסמנת חזרה למתווה הצמיחה שהיה לפני הזינוק החריג ברבעון האחרון של 2021. אם ההאטה תמשיך גם ברבעון הבא, ייתכן שהדבר מעיד על בעיה. לפי בנק ישראל, תחזית הצמיחה לשנה הקרובה עומדת על 5.5%.
הירידה בפעילות הכלכלית ניכרת כמעט בכל המרכיבים של הפעילות הכלכלית. התוצר העסקי ירד ב-1.6% ברבעון, הצריכה הפרטית ירדה ב-0.7%, הצריכה הציבורית ירדה ב-7%, וייצוא הסחורות (ללא סטרטאפים ויהלומים) ירד ב-6.1%. מנגד, יבוא הסחורות והשירותים זינק ב-17.3%, וההשקעה בנכסים קבועים ב-3.3%.
עם זאת, התמונה שמתקבלת מהשוואת הרבעון הראשון למקביל שלו ב-2021 מציירת תמונה אחרת: התמ"ג העסקי עלה ב-10.5%, הייצוא ב-10%, היבוא ב-18.6% והצריכה הפרטית ב-13.3%.
הירידה בצריכה הפרטית לנפש (2.3%) הושפעה בעיקר מירידה בהוצאה על מוצרים בני קיימה למחצה, כמו הלבשה, טקסטיל, כלי עבודה ומוצרי פנאי, שירדה ב-5.3%. ההוצאה לצריכה שוטפת לנפש (מזון, דיור וכו') עלתה ב-5.9%, וההוצאה למוצרים בני קיימא עלתה ב-15.9%.
בהשוואה בינלאומית ביחס לרבעון הקודם בשנה שעברה, ישראל היא עדיין אחת הכלכלות עם הצמיחה המהירה ביותר. בהשוואה לרבעון האחרון, ישראל נמצאת יחד עם ארה"ב, שוודיה, נורבגיה ואיטליה שכלכלתן התכווצה ברבעון האחרון. יש לציין שבין מדינות אלה, שיעור הצמיחה של ישראל ברבעון הקודם היה הגבוה ביותר.
התוצר המקומי הגולמי הוא מדד שמטרתו לשקף את מכלול הפעילות הכלכלית במשק, והוא מהווה מדד מקובל לגודל הכלכלה. זהו אומדן ראשון שמפרסם הלמ"ס לנתוני הצמיחה ל-2022 ברבעון הראשון, המתבסס על מגוון רחב של נתונים. הנתונים מתעדכנים במהלך השנה עד להגעה לאומדן סופי.