השייטת האולימפית שי קקון זכתה בחודש שעבר במדליית הזהב באליפות אירופה עד גיל 21 בדגם לייזר רדיאל. קקון (19), הגיעה לאליפות שנערכה בהורטין שבצרפת, לאחר שייצגה את ישראל באולימפיאדת טוקיו וסיימה במקום ה-30.

"המחשבות שלי היו ממוקדות על מדליה. לא חשבתי על זהב, אבל כן האמנתי שאשיג מדליה או לפחות אסיים בחמישייה הראשונה", היא מספרת בראיון ל'דבר'. "השמחה הייתה אדירה. הצלמים חיכו לי על הקו סיום ואני דפקתי על הסירה בשמחה והתרגשות, זה היה מדהים".

התחלת את התחרות בצורה נהדרת, הרגשת שזה הולך למקום של זכייה בזהב?
"ביום הראשון של התחרות התמקמתי במקום השלישי, זאת הייתה התחלה טובה, אבל התחרות עוד ארוכה, לכן לא התרגשתי. אני רואה שעוד יום ועוד יום ואני עדיין בשלישייה, נפתח פער מאחרות, אז אמרתי טוב עכשיו זה עניין של לחץ מנטלי לא ליפול. ביום הרביעי עליתי למקום הראשון, אמרתי לעצמי שזה עוד לא נגמר, יש עוד יומיים ולהמשיך כך בכל הכוח".

שי קקון. "האמנתי שאשיג מדליה" (צילום: Thom Touw)

קקון גדלה בחדרה והחלה את דרכה בענף השייט בגיל שמונה. "בחנתי הרבה סוגי ספורט. כדורגל, ג'ודו, כדורסל ולא מצאתי את עצמי", מספרת קקון. "אמא שלי עובדת במרכז הימי בקיסריה והיא הציעה לי לנסות קייטנת שייט בחופש של כיתה ב'. הלכתי לקייטנה והיה לי מאוד כיף. ניסינו גלשנים, סירות את כל מה שקשור לים, אחרי הקייטנה הציעו לי להצטרף לחוגים בשדות ים".

הכישרון שלה בלט מתחילת הדרך ותוך שנתיים הפכה לאלופת ישראל לגילה ומשם הדרך המהירה לזכייה חמש שנים ברציפות באליפות הארץ לנערות. בזירה הבינלאומית היא פרצה ב-2017 עם זכייה במדליית הארד לנערות בדגם הקטן יותר לייזר 4.7, המשיכה עם המעבר לדגם האולימפי ומדליית הכסף באליפות אירופה עד גיל 17 ב-2018. שנה מאוחר יותר זכתה במקום השלישי באליפות העולם עד גיל 19. 

בישראל גלשני הרוח זוכים ליותר פרסום, איך הגעת לדגם הסירות יחיד?
"כוונו אותי לסירות ומאוד אהבתי את זה, אז לא הייתה לי בעיה. כשהייתי יותר גדולה שאלו אותי אם אני רוצה להיות בדגם זוגי או דגם שהוא לבד. אני יותר אוהבת לעשות את הדברים לבד, גם ברגעים הטובים וגם בפחות טובים אני אוהבת לקבל את כל הקרדיט".

"בישראל אני בעצם היחידה שטסה לתחרויות ומייצגת את המדינה בדגם הזה. בכל תחרות יש בין 200 ל-250 שייטים ועוד 100 שייטות, זו הכמות הכי גדולה בתחרויות שייט", אומרת קקון. "אני מקווה שעם התוצאות שלי זה יביא עוד הכרה ויתחילו להבין שהים הוא מקום מדהים לספורט, שצריך להשקיע ולטפח אותו". 

"הפתעתי הרבה אנשים בוועד האולימפי"

השגת את הקריטריון האולימפי בגיל יחסית צעיר, זה הפתיע אותך?
"לא דמיינתי שזה יקרה בכלל. זאת הייתה התחרות הראשונה שלי בבוגרות, בעצם באתי לתחרות הזאת בשביל לצבור ניסיון. זה לא היה היעד שלי. לא חשבתי על זה שאני אקבע את הקריטריון. על היום הראשון כבר הייתי במקום שני, אז התחלתי לחשוב על האולימפיאדה. אחרי שלושה ימים של התחרות כבר הבטחתי את הכרטיס. זה היה מאוד מאוד מרגש, הפתעתי הרבה אנשים בוועד האולימפי". 

איך התחושה להשתתף באולימפיאדה בגיל 19 בלבד?
"היו מאוד מיוחדים, התאמנתי עם שייטות שעשו מדליה אולימפית שניה או שלישית שלהם וראיתי שאני נותנת פייט, לא נבהלתי. בתחרות עצמה הלך לי לא כל כך טוב, אבל ביום האחרון כן הצלחתי להביא תוצאות, עשיתי שני שיוטים של מקומות 2 ו-5. זה נתן לי מוטיבציה להמשך, ראיתי שגם כשאני לא טובה הצלחתי לעשות שיוטי חמישייה בתחרות הכי גדולה בעולם". 

שי קקון באולימפיאדת טוקיו. "זה נתן לי מוטיבציה להמשך" (צילום: AP Photo/Bernat Armangue)

איך את מתכוננת לקמפיין האולימפי הבא?
התחלתי להתאמן עם קבוצה שנמצאת באיטליה, אני עושה את התחרויות איתן והמאמן האיטלקי הוא המאמן שלי גם מבחינת האיגוד. בינתיים זה מראה הרבה דברים חיוביים. הספורטאיות שם נלחמות על הכרטיס לאולימפיאדה, אז זה טוב שיש לי יריבות אימון. עכשיו המטרה היא להצליח לעשות תוצאות טובות בגילאים הבוגרים".

יש גם את העניין כלכלי", אומרת קקון. "השייט זה ספורט מאוד יקר, קמפיין של שלוש שנים יכול להגיע לסכומים מאוד גדולים. התמיכה היא חלקית ותמיד מחפשים עוד משהו שיכול לעזור ולתמוך. האיגוד עוזר מאוד בטיסות, בינתיים חוסכים".