דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ג' בתמוז תשפ"ב 02.07.22
23°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 30°אילת
  • 23°טבריה
  • 19°צפת
  • 22°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

ראיון / ״לעובדות הסוציאליות אין שאלטר? זה לא מקובל עלי. הבאנו הישגים״ 

יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות, ענבל חרמוני: ״לצערנו אנחנו יודעים שמי שמנהל בסוף את הרווחה בישראל זה משרד האוצר, שמנהל את כל המדינה״ (צילום: דבר)

ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, הובילה מאבק ארוך עד לרפורמת השכר שנחתמה בשבוע שעבר | בראיון ל׳דבר׳ היא מספרת על האמונה באיגוד: ״המורשת שאפשר להיאבק יחד״; על תמיכת ההסתדרות: ״בר-דוד הודיע על שביתה כללית״; ומסמנת יעדים להמשך: ״חייבים לפתור את בעיית העומסים״

ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

 

בכניסה למשרדה של ענבל חרמוני, יו״ר איגוד העובדים הסוציאליים, תלוי שלט שעליו נכתב 'נשים המתנהגות יפה, עושות היסטוריה רק לעיתים רחוקות', ולצידו תמונות של כמה נשים שלאו דווקא 'התנהגו יפה': מייסדת עליית הנוער הנרייטה סאלד, לוחמת זכויות האדם והמאבק בעבדות האפרו-אמריקנית הארייט טאבמן, הציירת פרידה קאלו – וגם סבתא אחת, שאוחזת פשוט בשלט "אני לא מאמינה שאני עדיין צריכה להפגין על החרא הזה".

העובדות הסוציאליות, בהנהגתה של חרמוני, יצאו לפני שנתיים למאבק שחולל שינוי היסטורי. ביום חמישי חתמה חרמוני, יחד עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, על הסכם לרפורמה כוללת במבנה השכר במקצוע. הדרך לחתימה היתה ארוכה ומאתגרת, וכללה בין היתר שביתה בת כשבועיים וחצי של שירותי הרווחה בעיצומו של משבר הקורונה, הפגנות בהשתתפות עשרות אלפי עובדות, איום של בר-דוד להשבתת המשק, ומשא ומתן ממושך עם אנשי משרד האוצר.

מנקודת מבטה של חרמוני, העלאת השכר היא רק הישג אחד בהסכם הזה, והשינוי החשוב ביותר שבו הוא תודעתי – האמונה של העובדות שניתן להיאבק, וגם להצליח לשנות. "ברפורמה הנוכחית הגענו לשורה של הישגים שנדרשו בשטח כבר שנים ארוכות", היא אומרת בשיחה עם 'דבר', "אבל ההישג המשמעותי מבחינתי הוא חיזוק האיגוד עצמו, והכוח הארגוני והפוליטי שלו, הכוח שנובע מהביחד של העובדות והעובדים, אותו הן מביאות עמן לכל מאבק ולכל דרישה".

חתימה על רפורמת השכר של העובדים הסוציאליים. מימין: ראש מינהל שכר והסכמי עבודה מרכז השלטון המקומי, חגית מגן; הממונה על השכר, קובי בר-נתן; יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני; יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד; שר הרווחה מאיר כהן; ובועז גור, מזכיר ארצי באיגוד העובדים הסוציאליים וראש צוות המשא ומתן (צילום: דוברות ההסתדרות)

״תמיד אמרו שאין לנו כל כך שאלטר״, אומרת חרמוני, ״ולכן אנחנו מתקשים להביא הישגים. זה לא היה מקובל עלי. השאלטר שלנו הוא שונה. לנו יש אהדה ציבורית, גם מצד הציבור שאנחנו מטפלות בו, שבזכותו אפשר לרתום למאבק שלנו גם את הפוליטיקאים. לעובדות שלי אני אומרת – איתי או בלעדי, המורשת שחשוב לי שתישאר זו האמונה שאפשר להיאבק ביחד ולהביא הישגים, ושאיגוד מקצועי צריך תמיד לסמן לעצמו את היעד הבא״.

"אמרנו שצריך מודל שמתגמל את העובדת על המקצועיות שלה"

גולת הכותרת של ההסכם, אומרת חרמוני, הוא קביעת שכר הבסיס לעובדים ולעובדות שנכנסים למקצוע, לצד יצירת מודל התפתחות שכר פרופסיונלי חדשני, המאפשר לעובדות ולעובדים אופק התקדמות ברור בהתאם לרמתן המקצועית והכשרתן.

המודל החדש מחליף את לוח הדרגות המסורבל והמיושן ששימש עד היום, ואשר הותיר רבים מהתפקידים בתחום העבודה הסוציאלית בתוך מתח דרגות צר ברמות התגמול הנמוכות. "בהרבה מקרים, עובדות סוציאליות שלא התקדמו לתפקידי ניהול היו נשארות באותה רמת שכר לכל אורך חייהן המקצועיים. מעבר לכך, עובדות שהחליפו תפקיד או מעסיק פעמים היו חוזרות לדרגת השכר התחילית, ולא היה שום מנגנון לשימור ותק".

"אנחנו אמרנו שצריך מודל פרופסיונלי, שמתגמל עובדת על המקצועיות שלה, ולא משנה איזה תפקיד היא עושה בתחום עבודה הסוציאלית", אומרת חרמוני, "לעובדות צריך להיות אופק תעסוקתי. לא יכול להיות שעובדת אחרי חמש-שש שנים ממצה את יכולת ההתקדמות שלה אם היא לא עוברת לניהול, ותקועה בשכר. זה דבר ששבר רבות מהעובדות הצעירות, ושחק מאוד את העובדות הוותיקות".

עובדות סוציאליות בהפגנה בצומת כברי. "הרפורמה משחררת את התקיעות שנוצרה במקצוע" (צילום ארכיון: איגוד העובדים הסוציאלים)

המודל החדש כולל שש רמות מקצועיות שפתוחות בפני כל עובדת סוציאלית שעובדת במקצוע, בלי קשר לתפקידה הספציפי, וללא תלות בשאלה האם היא בתפקיד ניהולי או לא. ההתקדמות ביניהן היא בהתאם ללימודים והכשרות שהעובדות צוברות לאורך שנותיהן התעסוקתיות, ובהתאם לוותק המקצועי שלהן. זאת, בנוסף לתוספות שכר ספציפיות לעובדות בתפקידי ניהול, ותוספות שכר לעובדות סוציאליות המועסקות במינוי רישמי על פי חוק (חוק הנוער, חוק ההגנה על חוסים וחוקים נוספים).

סוף להשלמה לשכר מינימום

שכר הבסיס שנקבע לעובדת מתחילה, על סך 8,240-8,600 שקלים לעומת 7,500-7,800 טרם ההסכם, מטפל לראשונה גם ברעה החולה המכונה 'השלמה לשכר מינימום'. רכיב שכר זה נכלל בתלוש של 71% מהעובדות הסוציאליות עד היום ו'בלע' תוספות שכר אחרות שהיו מגיעות להן כמו תוספות בגין מעברי דרגה והשכלה. "עובדות היו רואות בראש התלוש שמגיע להן גמול השתלמות, תוספת של 7% על תואר שני, דרגה נוספת – אבל בסוף הברוטו לא זז, כי זה היה מתקזז עם ההשלמה לשכר מינימום. לא עוד. הסעיף הזה ייעלם מהתלושים שיהפכו קריאים יותר, ללא רכיבי שכר ש'נבלעים'".

המשמעות היא שבנקודת המעבר ממודל השכר הישן למודל השכר החדש, שנקבעה למשכורת ספטמבר הקרוב (ולכל המאוחר אוקטובר) יראו העובדים הצעירים עליה  בשכרם, והעובדים הוותיקים  ובתפקידי ניהול זוטר יראו עליה אפילו משמעותית יותר. זאת לצד מענק רטרואקטיבי בגין השכר מחודש יולי 2021 ואילך. "הרפורמה משחררת את התקיעות שנוצרה במקצוע" אומרת חרמוני.

משא ומתן עם עובדים ועובדות מהשטח

חרמוני מדגישה שצוות המשא ומתן אשר גיבש את ההסכם, בראשות מנהל החטיבה הארצית באיגוד בועז גור, הורכב בין היתר בקבוצת עובדים ועובדות סוציאליים פעילים, שהתנדבו לקחת בו חלק. "היה לי חשוב שבשולחן המשא ומתן ישבו עובדים ועובדות מהשטח ולא רק אנשי איגוד מקצועי, משפטנים וכלכלנים".

זו היתה בחירה מאתגרת: העובדים, שהיו מחויבים גם למקומות עבודתם, לא יכלו לקחת חלק בכל הישיבות. כדי להתמודד עם זה, מספרת חרמוני ש"בסוף כל יום נערך סיכום והעברת מקל מסודרת לצוות שאמור היה לשבת עם האוצר והרווחה ביום שאחרי כן". העובדים מהשטח שלקחו חלק במשא ומתן עברו הכשרה שכללה היכרות עם אסטרטגיות מו"מ, הסכמים קיבוציים, הדינמיקה והפסיכולוגיה של חדרי משא ומתן.

"מהיום הראשון עבדנו על הכשרה פנימית לצירים באיגוד"

חרמוני, עובדת סוציאלית מזה כעשרים שנה, עבדה במשך שנים ארוכות עם נערות ונערים בסיכון, נשים נפגעות אלימות ואוכלוסיות פגיעות נוספות היא נבחרה לראשות הארגון לפני כארבע שנים, לאחר מספר שנים של פעילות במוסדות הארגון מטעם תנועת עתידנו.

לדבריה, כבר בסמוך לכניסתה לתפקיד החל האיגוד להיערך למאבק, באמצעות הכשרה והשקעה בצירי האיגוד במקומות העבודה השונים. "האיגוד שלנו ייחודי בכך שאין לו ועדים משלו. העובדים שלנו מפוזרים בין מקומות העבודה וחלקם חברים בוועדים המקומיים בהם, אבל הקשר לאיגוד נעשה באמצעות הצירים והצירות. מהיום הראשון עבדנו על להכשיר אותן, ללמד אותן".

מרכז איגוד העובדים הסוציאליים מאשר פה אחד את הסכם השכר של רפורמת 'הישג', 10 במאי. "הבאנו לצירים סדנאות והרצאות על איך מכינים עובדים למאבק, איך מנהלים שיחות איגוד מקצועי" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של ענבל חרמוני)

הלמידה כללה תורות של התארגנות ובניית כוח, גם מארגונים בחו"ל. "שלחתי שתי חברות צוות להכשרה אצל ארגוני עובדים בארצות הברית, כמו ארגון המורים שם, ללמוד מהם. הבאנו לצירים סדנאות והרצאות על איך מכינים עובדים למאבק, איך מנהלים שיחות איגוד מקצועי. יש למשל עקרון שבשיחת איגוד מקצועי צריך 25% לדבר, ו-75% להקשיב".

בסוף אוקטובר 2018 פתח הארגון בשביתה בת ימים ספורים, בעקבות שורה של אירועי אלימות כלפי עובדות ועובדים. "נושא הביטחון האישי והאלימות לא היה נושא שבאתי איתו מראש בתחילת הקדנציה, אבל הצורך הזה עלה מהשטח", אומרת חרמוני, "בשביתה הזו ירינו את יריית הפתיחה למאבק שלנו, ופרשנו גם את כל יתר הדרישות שלנו – תכנית מוגנות, תיקון מבנה השכר, והתמודדות עם העומסים באמצעות קביעת תקנים ברורים".

"אמרנו כל הזמן לשטח, אף פעם אין זמן מתאים למאבק"

המשבר הפוליטי המתמשך, עם שלושת מערכות הבחירות, ממשלות המעבר והתקציב ההמשכי, הקשו מאוד על המאבק של האיגוד. לכך נוסף גם משבר הקורונה, שהגביר באופן דרמטי את העומסים על כתפיהם. למרות המצב המאתגר, חרמוני בחרה לצאת למאבק בכל הכוח. "ברגע שקמה ממשלה בסגר הראשון, הבנתי שזה הזמן שלנו, כי לא ברור כמה זמן היא תחזיק מעמד, ואין לדעת מה יקרה עם הקורונה".

המשבר המתמשך העלה גם בקרב חברות באיגוד את השאלה האם נכון להוביל מאבק במהלך משבר לאומי, כשרבים מהמטופלים חווים קושי כפול ומכופל. לחרמוני לא היה ספק שזה הזמן. "אנחנו אמרנו כל הזמן לשטח, אף פעם אין זמן מתאים למאבק. אנחנו לא יכולים להחזיק לבד בידינו את הקירות המתפוררים של מדינת הרווחה הישראלית. גם המטופלים שלנו ברובם הביעו תמיכה רחבה מאוד במאבק שלנו, מתוך הבנה שזה מאבק על עצם היכולת לתת להם שירות וטיפול. בדיעבד אני מאמינה שאם היינו מחכים אפילו חודש, היינו באמת מפספסים את המומנטום".

צעדת מחאה של העובדים הסוציאליים. "כשהעובדות ראו שהממשלה לא זזה מעמדתה, העובדות עצמן הבינו שאין ברירה ולחצו לצאת לשביתה" (צילום: איגוד העובדים הסוציאליים)

יריית הפתיחה של המאבק הייתה הודעתה של חרמוני שבכוונתה לצעוד מתל אביב לירושלים ביוני. "המסר שלי לעובדים היה שאני צועדת, והם מוזמנים להצטרף. בשיא החום, מוכנה גם לשכב על הכביש ולהיעצר אם צריך. היה לי חשוב שהעובדים יבינו שאני לא דורשת מהם הקרבה שאיני מוכנה לדרוש גם מעצמי, ולהעביר גם מסר ציבורי לעובדות, למדינה ולציבור, שאנחנו באמת עושות כל מה שאנחנו יכולות כדי להימנע ממצב של השבתת שירותי הרווחה."

הצעדה הובילה לכך שהלחץ לשביתה הגיע גם מהשטח. "כשהעובדות ראו שזה לא עזר, שהממשלה לא זזה מעמדתה, העובדות עצמן הבינו שאין ברירה ולחצו לצאת לשביתה. עובדים סוציאליים הם אנשים מעורבים, שמבינים תהליכים פוליטיים וחברתיים".

"ארנון בר-דוד נתן רוח גבית משמעותית מאוד לשביתה"

העובדים הסוציאליים יצאו לשביתה, שנמשכה שבועיים וחצי. "זו לא הייתה שביתה שבה יושבים בבית רגל על רגל", היא מדגישה, "90% מהעובדות הסוציאליות שבתו, ורובן גם לקחו חלק בהפגנות ובמחאות. כל יום במקום אחר". לדבריה, ההסתדרות נתנה רוח גבית למאבק וסיפקה סיוע לוגיסטי לארגון ההפגנות, מערך אוטובוסים והיסעים, הקמת מאהל מחאה בכפר אחים מול ביתו של שר האוצר דאז ישראל כץ, שלטים, ציוד ועוד.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני. "התמיכה שלו היתה רוח גבית משמעותית מאוד, שנתנה עידוד ואוויר לנשימה, וזה חיזק את התודעה שאם צריך יהיה להמשיך ולשבות, נוכל להחזיק את זה" (צילום ארכיון: אגף הדוברות בהסתדרות)

"כשארנון ראה שהשביתה מתארכת, הוא איים בשביתה כללית במידה ולא יושגו הבנות בזריזות, ולצד זאת הודיע שכל עובדת שובתת תקבל 1,000 שקלים מקרן השביתה של ההסתדרות, סכום כולל של כ-10 מיליון שקלים. זו הייתה רוח גבית משמעותית מאוד שנתנה עידוד ואוויר לנשימה, וזה חיזק את התודעה שאם צריך יהיה להמשיך ולשבות, נוכל להחזיק את זה. הייתה לזה השפעה מכרעת על תוצאות השביתה, שנסתיימו בחתימת ההסכמות על כניסה למשא ומתן לרפורמה בשכר, ותוכנית מוגנות בסך 70 מיליון שקלים שכבר מיושמת כיום בשטח".

המאבקים הבאים: הפעימה השנייה וצמצום העומס

ההסכם שנחתם מביא שיפורים משמעותיים בשכר העו"ס, אבל לדברי חרמוני, הוא לבדו לא יצליח לבלום בטווח הארוך את מגמת הנטישה של העובדים את המקצוע. לשם כך נדרש יישום של הפעימה השנייה שלו, שנקבעה בתום השביתה ב-2020 ויועדה לפתיחת הסכמי המסגרת בכלל המגזר הציבורי. "ההבטחה שניתנה לנו על ידי שר האוצר דאז, ישראל כץ, הייתה לפעימה במסגרת עלות דומה לזו של הפעימה הנוכחית, כלומר כ-200 מיליון שקלים", היא אומרת, "זו הציפיה שלנו מהמדינה גם כעת".

היא יוצאת מנקודת הנחה שהדרך לפעימה הבאה לא תהיה קלה. "אנחנו רואים שכולם מתפארים עכשיו בהסכם שהושג לאחר מאבק קשה שניהלנו, ובזיעת אפן של העובדות הסוציאליות. ליברמן מיהר לצייץ וכולם רוצים חלק ב'הישג', אבל אנחנו כבר נערכים לאפשרות שגם על הפעימה הבאה נאלץ להיאבק".

הפגנת עובדים סוציאליים בתל אביב. "אם רוצים לשמר את העובדים הסוציאליים במקצוע לטווח הארוך, חייבים להביא פתרון גם לבעיית העומסים" (צילום: נבט כהנא)

מהלך נוסף שנדרש לצד הגדלת השכר הוא טיפול של המדינה בעומס על העובדות באמצעות קביעת תקינה ברורה, שאינה קיימת כיום. "כמו שבבתי ספר ברור כמה מורים נדרשים על כמה תלמידים, צריך שיהיה ברור גם כמה עובדות סוציאליות נדרשות על כמה תיקים. בסקר שערכנו לאחרונה, עו"סיות בתחום הקשישים דיווחו על 243 מקבלי שירות בממוצע לעו"ס, כשהמשמעות היא כחצי שעה בחודש לקשיש; עו״סיות המטפלות באלימות במשפחה דיווחו על 181 מטופלים בממוצע, פחות מעשר דקות בשבוע למטופלת; ועו״ס ילדים דיווחו על 138 ילדים מקבלי שירות בממוצע, 13 דקות למטופל בשבוע".

לדבריה, במהלך כהונתו הקודמת של שר הרווחה מאיר כהן, הוא ביקש לקדם הצעת חוק 'סל שירותי רווחה', ובמסגרתה יוגבל עובד סוציאלי לטיפול בעד 60 תיקים במקביל. "כל תיק זו משפחה, אז מדובר בטיפול בכ-250 איש. אבל היום עובדת סוציאלית עשויה להיות אחראית גם על 800 איש".

באירוע החתימה על ההסכם הצהיר השר כהן שבכוונתו לפעול לקידום החקיקה גם בקדנציה הזו. "נראה שהמשרד רוצה ללכת על זה, אבל לצערנו אנחנו יודעים שמי שמנהל בסוף את הרווחה בישראל זה משרד האוצר, שמנהל את כל המדינה", אומרת חרמוני, "על כל פנים, אם רוצים לשמר את העובדים הסוציאליים במקצוע לטווח הארוך, חייבים להביא פתרון גם לבעיית העומסים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!