ההנהגה הכלכלית בישראל מתהדרת בשנה האחרונה בנתוני מאקרו חיוביים: גביית המסים בשיא, המשק צומח יפה, האבטלה הצטמצמה וסוכנויות הדירוג מאשררות את דירוג האשראי של ישראל. כמו תמיד, מתפתחת האמונה שמגמה זו תמשיך לנצח. ההפתעה לרעה בנתוני הצמיחה לרבעון הראשון היא קריאת השכמה חשובה.

העובדה שהמשק הצטמק ב-1.6% ברבעון הראשון של השנה, לא מבשרת עדיין על מיתון. כפי שציינו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הזינוק החריג ברבעון האחרון השפיע על נתוני הצמיחה. עם זאת, התחזיות היו לצמיחה גבוהה יותר, ובתוך הנתונים פזורים עוד תמרורי אזהרה.

כך לדוגמה, ייצוא השירותים צנח ב-21.4% ברבעון הראשון, לאחר שזינק ברבעון הקודם, מה שמעיד על התנודתיות הרבה של אחד הקטרים הגדולים של המשק הישראלי. הירידה בבורסות בארצות הברית מקטינה את הביקוש לחברות הטכנולוגיה הישראליות, ויכולה בטווח הארוך לייבא את המשבר לישראל.

ההשקעה בבנייה שלא למגורים ירדה ב-5.4%, וההשקעה במכונות לענפים לא טכנולוגיים ירדה ב-9.7%. ייתכן שהדבר מנבא האטה בהשקעה בתעשיות שאינן הייטק ובמסחר. גם הירידה בצמיחה לנפש יכולה להוות סימן אזהרה.

נתונים אלה, יחד עם התחזקות עליית המחירים שנרשמה ביום ראשון, מדאיגים. בעולם מדברים על סטגפלציה, שילוב מסוכן של מיתון ועליית מחירים. ישראל לא שם, אבל היא לא חסינה מפני מגמות אלה, ופגיעה מתמיד למשברים עולמיים. לנווט כלכלה קטנה ומקוטבת בעולם שסובל ממלחמה, התאוששות ממשבר הקורונה, ועליית מחירים חריפה, זו משימה מורכבת מאוד.

השיעור של רוסיה

שר האוצר אביגדור ליברמן מכיר במצב. במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר אמר: "אנחנו בתחילת משבר עולמי משמעותי. אנחנו לא יודעים לאן זה יוביל. זו הצטברות של המלחמה, והקורונה והחלטות דרמטיות שמקבלות עכשיו הכלכלות המובילות בעולם. גם חברות הטכנולוגיה הישראלית יורדות. חייבת להיות לזה השפעה גם פה".

אבל השאלה האמיתית היא מה יסייע לחוסנה הכלכלי של ישראל מול משבר עולמי, וזו כבר שאלה של תפיסת עולם. אל מול דבריו של ליברמן, שלא יאפשר "השתוללות בתקציב", אפשר ללמוד שיעור מעניין דווקא מהמלחמה באוקראינה.

במשך שנים רוסיה נערכה ל"משבר המושלם": צברה יתרות מטבע, שמרה על תקציב מצומצם והסתמכה על זרם מטבע זר שנסמך על ייצוא מאסיבי של אנרגיה וחומרי גלם. היא השקיעה מעט בשירותים, בפיתוח ההון האנושי שלה ובייצור הטכנולוגי.

עוד מוקדם להגיד איך תסתיים המלחמה מבחינתה, אבל כבר עכשיו אפשר לראות שבמבצר הכלכלי של רוסיה יש בעיות. היעדר תשתיות טכנולוגיות ואנושיות הופך את רוסיה לתלותית וחלשה יותר.

הפיכתה של מי שהייתה בעבר מעצמה טכנולוגית ותעשייתית למדינה נחשלת, חשובה יותר מכמה כסף היא מחזיקה בעובר ושב, ואפילו מזרם הכסף שנכנס אליה מעבר לים. עוצמתה נקבעת ביכולות הטכנולוגיות והכלכליות, וכך גם בלכידות החברתית.

מדובר כמובן בתנאים קיצוניים. רוסיה נמצאת בבידוד בינלאומי, ותחת סנקציות כבדות. ובכל זאת, הם גם מצביעים על אמת פשוטה. החוסן האמיתי של מדינת ישראל הוא לא ביחס החוב תוצר, אלא בפיתוח ההון האנושי, הלכידות החברתית, והתשתיות הטכנולוגיות והחברתיות. בשביל חוסן אמיתי צריך להשקיע.