בשנים 2021-2017 הוגשו 42 כתבי אישום בגין גרימת מוות ברשלנות במקומות עבודה, זאת בזמן שמספר העובדים שנהרגו במקומות עבודתם בשנים אלו עלה על 350. כך עולה מהנתונים שהציגה היום פרקליטות המדינה בפני ועדת המשנה לבטיחות בעבודה. בשנים אלו הוגשו גם 39 כתבי אישום בגין גרימת חבלה ברשלנות.
נתוני הפרקליטות מלמדים כי בשנת 2017 הוגשו 7 כתבי אישום על גרימת מוות ברשלונות וכתב אישום אחד על חבלה ברשלנות, בשנת 2018 הוגשו 7 כתבי אישום על גרם מוות ברשלנות ו-4 כתבי אישום על גרימת חבלה ברשלנות. בשנת 2019 הוגשו 8 כתבי אישום על גרם מוות ברשלנות ו-9 בגין גרימת חבלה ברשלנות, ב-2020 הוגשו 11 כתבי אישום על גרימת מוות ברשלנות ו-11 תיקים נוספים על גרימת חבלה ברשלנות וב-2021 הוגשו 9 כתבי אישום על גרימת מוות ברשלנות ו-14 תיקים נוספים על גרימת חבלה ברשלנות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אוסמה סעדי מתח ביקורת חריפה על מחוזות צפון בפרקליטות אשר לא הגיש בשנתיים האחרונות כל כתב אישום, ועל מחוז חיפה אשר הגיש שלושה כתבי אישום בלבד, זאת על אף שכשליש מהתאונות הקטלניות שארעו בשנתיים האחרונות בישראל ארעו בשטחן. גם לגבי מחוז ירושלים ציין כי הפרקליטות ידעה לנקוב רק בכתב אישום אחד שהוגש בשנת 2022, ולא ידעה לאמר האם הוגשו כתבי אישום נוספים מאז שנת 2016.המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה למברגר התייצב בפני הוועדה והודה כי הנתונים בעייתיים. "אלה תיקים מאוד מורכבים. לא פעם יש קושי בהוכחת העובדות, ומבחינה משפטית צריך להוכיח גם רשלנות וקשר סיבתי לגרימת המוות. אלה דברים לא פשוטים". אמר, והוסיף כי גם במקרים בהם ישנה רשלנות לא תמיד מוגש כתב אישום פלילי שכן הנחיות פרקליט המדינה היא להגיש כתבי אישום רק במקרים של 'נטילת סיכון בלתי סביר'.לדבריו, רבים מהתיקים הנוגעים לתאונות עבודה המגיעים לפרקליטות דורשים השלמות חקירה במשטרה. "התיקים הללו מחייבים חוקרים מיומנים, שעברו הכשרה ופנויים מבחינת זמן לטפל בתיקים הללו. נכון שבשנים האחרונות קמה יחידת פל"ס – אבל היא אינה מסוגלת לטפל ברוב התיקים. היא אינה הפתרון לכמות התאונות שהיו"ר דיבר עליהן. נדרשים חוקרים מיומנים ופנויים שלא תמיד בנמצא".
רב פקד ורד ליכטר סול ממלאת מקום מפקדת יחידת פל"ס לחקירת תאונות עבודה, ורב פקד שרון כהן, קצינת תאונות העבודה במטה משטרת ישראל הדגישו כי מרבית תאונות העבודה נחקרות במחוזות המשטרה, ואילו תאונות מורכבות בלבד מגיעות לחקירת יחידת פל"ס המונה חמישה חוקרי משטרה ושלושה חוקרים ממינהל הבטיחות בלבד. לדבריהן, משטרת ישראל עורכת שלוש הכשרות בשנה לחוקרים במחוזות בנושא חקירת תאונות עבודה, מקיימת ימי עיון עם גורמים מקצועיים ונעזרת בפרקליטות ובמינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לשם טיוב תהליכי החקירה.יו"ר מינהל הבטיחות במשרד העבודה, חזי שוורצמן, ציין כי בשנת 2019 פורקה יחידת החקירות שפעלה במסגרת המינהל, ושלושת החוקרים שנותרו בה הוצבו ביחידת פל"ס. לדבריו, בשנת 2020 ביקש המינהל להקים את יחידת החקירות מחדש אולם היעדר תקציב המדינה גרם להקפאת התקנים, ולא אפשר את גיוס העובדים.
עו"ד הדס תגרי מהקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, הדגישה שמרבית כתבי האישום שמוגשים, מוגשים כנגד גורמים זוטרים בדגש על מנהלי העבודה בשטח ולא כנגד החברות הקבלניות ונושאי משרה בהן.
המשנה לפרקליט המדינה אמר אף הוא: "אנחנו חושבים שלא נכון להתמקד בש.ג. במנהל הישיר, מנהל העבודה. החקירה צריכה לנסות ולאתר את כל האחראים הרלוונטיים כולל המנכ"ל, היושב ראש, החברה הקבלנית. צריך לאתר מי אחראי ולא רק מי זה קרה במשמרת שלו".
יו"ר הוועדה, ח״כ סעדי, הזכיר כי מזה כשלוש שנים שהממשלה לא מצליחה לקדם את התקנות שיסדירו מחדש את האחריות לתחום הבטיחות באתרי הבנייה, כך שיטיל אחריות ישירה גם על החברות המבצעות, היזמיות ונושאי התפקיד בהן.
עו"ד הדיל יונס מייעוץ חקיקה במשרד המשפטים התקשתה לנקוב במועד בו יהיו התקנות מוכנות וטענה כי יידרשו להם עוד מספר חודשים על אף שהן מצויות במקום גבוה בסדר העדיפויות, שכן לדבריה מדובר בחקיקה מורכבת. "אני יודע שכששר המשפטים רוצה משהו יודעים לקדם אותו" אמר יו"ר הוועדה. "מאז הדיון הקודם עברו כבר חודשיים וחצי. אנחנו דורשים לו"ז, צפי מתי אתם מתכוונים לסיים את זה".
״שלושה עובדים נהרגו באותו אתר ו-0 כתבי אישום הוגשו״
מוחמד, אביו של מוחמד עאהד זיאדאת שנהרג ביולי 2018 מקריסת דוד ממנוף באתר בנייה הגיע לוועדה וסיפר כי באתר נהרגו שני עובדים עוד לפני בנו: "עד היום לא הוגש כתב אישום על אף אחד משלושת ההרוגים הללו. התיק היה שנה במשטרה, עבר לפרקליטות, חזר לחצי שנה למשטרה, ושוב לפרקליטות וכלום לא קורה. הפרקליטה אמרה לי שיש תיקים יותר חשובים. שאלתי אותה אם יש סיכוי טוב שיהיה כתב אישום – היא אמרה שהיא מאמינה שכן. שאלתי מתי? אמרה 'דבר איתי עוד שלושה חודשים' – זו התשובה שאני מקבל כבר שלוש שנים".
איליה טטרואשווילי, אביו של דוד שנהרג בספטמבר 2020 בתאונה בנמל אשדוד מהלך פריקת אוניה, סיפר כי "איש מהפרקליטות או מהמשטרה לא דיבר איתנו. כל מה שאני יודע על מה שקרה זה משמועות. השמועה אומרת שמלגזן עזב את המלגזה ואתת שאמור היה לפקח מלמעלה עלה עליה, כנראה לא ידע איך ומאיפה לפרוק ואחד הגלילים השתחרר ודרס את הבן שלי. מעך אותו. מאז אין לי יום ואין לילה. אני ואישתי בטיפול נפשי. אין לנו מנוחה.
טטרואשווילי הוסיף בכאב: ״אלוהים אדירים לפחות תגידו לנו איך הבן שלי נהרג. אני עצמי הייתי חוקר במשטרת ישראל, ואני אומר לכם, אם לחוקר לוקח שמונה חודשים לקבל דו"ח מהאמבולנס שהגיע לאירוע – אז הוא לא חוקר. הוא מועל בתפקידו".
ז'קלין, אלמנתו של דוד ואם שלושת ילדיו, הוסיפה: "יש עולם שלם מאחורי הנפגעים הללו. משפחות שביום בהיר אחד עולמן קרס עליהן. לא מספיק האבל והאובדן, ביום יום אנחנו נאלצים לגעת בפצע המדמם הזה. זו התעללות במשפחות. סאגה מתמשכת שלא נגמרת. הפינגפונג בין המשטרה לפרקליטות כשאנחנו בהמתנה לראות מה יהיה בסוף? מתי יצא הצדק?".
