ועדת הכספים אישרה אתמול (שלישי) לקריאה ראשונה את שינוי מסלול ברירת המחדל ב"חסכון לכל ילד" למסלול "סיכון מוגבר" בקופת גמל להשקעה. זאת על מנת להתמודד עם נטיית משפחות לא מבוססות להישאר במסלול הסיכון הבינוני, בו החיסכון הסופי צפוי להיות קטן באלפי שקלים בממוצע.

במצב הקיים היום, ברירת המחדל למי שאינו בוחר באופן אקטיבי תכנית חסכון היא קופת גמל בסיכון נמוך. התשואה בתכנית זו נמוכה, כך שהכסף שנצבר בחסכון קטן יותר.

על פי מחקרים של הביטוח הלאומי, הורים במשפחות לא מבוססות נוטים שלא להחליף את ברירת המחדל, אם מתוך חשש או אם בגלל חוסר אוריינות פיננסית. המצב שנוצר בפועל הוא שמשפחות מבוססות בוחרות מסלול רווחי יותר, ולילדיהן נצבר חסכון גדול יותר.

עפ"י הצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל, בגיל 18 יועבר החיסכון למסלול בסיכון בינוני, על מנת לשמר את הסכום שנצבר במידה ותתקיים משיכה של הכספים בתקופה הסמוכה ל"שחרורם".

המועצה הלאומית לכלכלה הציגה סימולציה לפיה ילד שכספו מושקע במסלול בסיכון גבוה יהיה זכאי לסכום הגדול פי 2 מילד שכספו מופקד בבנק. ח"כ אזולאי הציג מאמר הנשען על נתוני הביטוח הלאומי, ולפיו ילדים שהוריהם הוסיפו 50 שקלים מקצבת הילדים לחסכון בכל חודש (סה"כ 100 שקלים בחודש), והשקיעו את הכספים באפיק בסיכון גבוה, צפויים לקבל בגיל 21 למעלה מ-61 אלף שקלים, לעומת ילדים שהופקדו עבורם כספי הפיקדון החודשים (50 שקלים) בלבד בבנק, ויקבלו כ-13 אלף שקלים בלבד.

באוצר ציינו כי הם עמלים על הצעת חוק ממשלתית בנושא, במסגרתה הם בוחנים אף את הוצאת הבנקים לגמרי מאופציית הבחירה או לחילופין את פתיחת התנאים מולם ובראשם אפשרות ניוד מהבנקים לקופת הגמל, וציינו כי מחקר שנעשה מעלה כי מקרב החמישון התחתון, גם הורים הבוחרים באופן אקטיבי עבור ילדים מסלול, בוחרים ב-90% בהפקדת הכספים בבנקים.

באיגוד הבנקים טענו מנגד כי "הצעת החוק מבקשת להסיר מהמדף מספר גדול של מוצרים שמבטיחים ללקוחות ביטחון מלא, בעיתוי הכי גרוע שיש".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר הורה לממשלה לזרז את הליכי הכנת הצעתם ולמזגה עם הצעת החוק הפרטית: "הצעת החוק מאפשרת מוביליות חברתית לילדים מכל רבדי האוכלוסייה, שיוכלו להגיע לגיל 21 ויהיה להם סכום כסף להתחיל את החיים"