פינלנד ושבדיה הגישו היום (רביעי) באופן רשמי את בקשת ההצטרפות שלהן לברית נאט"ו, זאת על רקע מלחמתה של רוסיה באוקראינה והאיומים הנשקפים עליהן מצד מוסקבה.
שתי המדינות דבקו במדיניות של ניטרלית לאורך המלחמה הקרה, והחלטתן להצטרף לנאט"ו נחשבת לאחד השינויים המשמעותיים זה עשורים במבנה הביטחון של אירופה. היא גם משקפת את השינוי גורף שעבר על דעת הקהל הציבורית באזור הנורדי מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר.
"זהו רגע היסטורי שעלינו לנצל אותו", אמר מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג במהלך טקס קצר בבריסל שבו הוא קיבל לידיו את בקשות ההצטרפות של פינלנד ושבדיה משגרירי שתי המדינות לברית הצבאית.
"אני מברך בחום את הבקשות של פינלנד ושבדיה להצטרף לנאט"ו. אתם השותפים הקרובים ביותר שלנו והחברות שלהם בנאט"ו תגביר את הביטחון המשותף שלנו". בנאט"ו מעריכים שהצטרפות פינלנד ושבדיה אליה תחזק את הברית הצבאית באזור הים הבלטי. סטולטנברג אמר שהליך בחינת בקשות ההצטרפות של שתי המדינות יהיה מהיר ככל האפשר.
רוסיה קיבלה בביטול את כוונת פינלנד ושבדיה להצטרף לנאט"ו. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר לאחר ההצבעה בפרלמנט הפיני כי הצטרפותן של שתי המדינות הסקנדינביות "לא תשנה הרבה" מפני שצבאותיהן השתתפו בשנים האחרונות בתרגילים משותפים עם כוחות נאט"ו.
הפרלמנט של פינלנד אישר אתמול ברוב של 188 תומכים מול שמונה מתנגדים את הצעת הממשלה להצטרף לנאט"ו. שלושה מחוקקים נמנעו בהצבעה. במקביל, שרת החוץ של שבדיה אן לינדה חתמה על בקשת ההצטרפות של המדינה לברית הצבאית.
במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא פינלנד, סאולי ניניסטה, אמרה אמש ראשת ממשלת שבדיה, מגדלנה אנדשון, כי שתי המדינות יגישו ביחד את בקשת ההצטרפות לברית הצבאית. "הסכמנו לצעוד יד ביד בתהליך הזה ולהגיש מחר את הבקשה", אמרה אנדשון, שהוסיפה כי ארצה "תומכת במאבק בכל סוגי הטרור".
