משרד החקלאות הודיע השבוע שהוא בוחן חשד לריכוזיות ותיאום מחירים במכוני התערובת בישראל באמצעות רשות התחרות. שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, הנחה את מנכ"לית משרדו נעמה קאופמן-פס, לבחון חשד לריכוזיות ותיאום מחירים במכוני התערובת, המייצרים מזון לבעלי חיים. זאת על הרקע העלייה במחירי המזון שמקורו בבעלי חיים, כגון: ביצים, עוף, בקר ומוצרי חלב, שמחיר מזון בעלי החיים (מספוא) הוא מרכיב בתמחורם.

לטענת המשרד, מרכיב תערובות המזון תורם לעלייה ביוקר המחייה ויש לבחון את תפקודו של מקטע זה בשרשרת הערך. גורמים במשרד החקלאות מדווחים שבמהלך העבודה השוטפת במשרד עלו טענות מהשטח בנושא שמחייבות בדיקה.

השר הנחה את מנכ"לית המשרד לפנות לממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, בבקשה לבחון את מחירי התערובות להזנת בעלי חיים בישראל, והאם ריכוזיות במקטע מכוני התערובת מובילה למחירי מספוא גבוהים.

גורמים במכוני התערובות מציינים שטענות שר החקלאות בנוגע להשפעת מחיר התערובות על מחירי הבשר מופרכת, שכן החל משנת 2016 מיושמת החלטת ממשלה לפתיחת מכסות יבוא פטורות ממכס לבשר טרי, בעקבותיה החל יבוא מאסיבי של בשר בקר טרי. במצב שכזה, אומרים במכוני התערובות, אין תוקף לניתוח המועצה מבחינה מתודולוגית שהרי המחירים נקבעים על פי מחירי היבוא ולא לפי מחירי המספוא המקומי.

גם הטענות בנוגע לאינטגרציה האנכית בתחום תמוהות, לדבריהם, שכן היא בדרך כלל מבורכת, מביאה ליעילות ואף מקובלת ברחבי העולם. ככלל, הקשיים מאופן פעולה זה עולים במקום בו יש מונופול או צוואר בקבוק, כדוגמת רשת להולכת חשמל או תשתיות תקשורת, ולא זה המקרה.

שר החקלאות מבקש לבדוק האם ענף זה מתנהל על פי כללי התחרות כחוק, והאם הוא סובל מריכוזיות יתר וחשש לתיאומי מחירים או חוזים. את טענותיו מבסס השר על "סקירת ענף מכוני התערובת" של המועצה הלאומית לכלכלה שהוצגה בינואר 2020, בה הוצגה, לכאורה, ריכוזיות גבוהה בתחום מכוני התערובת ונטען שסעיף המזון מהווה אחוז נכבד ממחיר המטרה לחלב, בהשפעת המחירים שקובעים מכוני התערובת.

הסקירה העלתה שאלה לגבי התנהלות המכונים הגדולים (אמבר, מילובר וצמח תערובות), בהיותם חלק מאינטגרציות אנכיות הפועלות בשאר החוליות בשרשרת הערך והועלתה השאלה האם הריכוזיות הנטענת מובילה למחירי מספוא גבוהים.

יחד עם זאת, צוין בסקירה שפתרון לבעיות במקטע מכוני התערובת יועיל לחקלאים ויוריד את מחיר המטרה ומחירי מוצרי חלב המפוקחים, אך לא בהכרח ישפיע על המחיר לצרכן בשווקים שאינם מתוכננים, כדוגמת הבקר והעוף.

שר החקלאות, עודד פורר: "במלחמה שלנו ביוקר המחייה אין פשרות. כשמחירי התערובות בישראל גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, וכאשר ירידות במחיר חומר הגלם העולמי כמעט ואינן מתגלגלות למגדלים, אזרחי ישראל משלמים את המחיר. הנחיתי את מנכ"לית המשרד לפנות לרשות התחרות, על מנת שתבדוק ריכוזיות ותיאום מחירים. לא נירתע לפעול בכל דרך כדי לקדם תחרות ולפעול להורדת יוקר המחייה".

לדברי גורמים במכוני התערובות, מבדיקה עדכנית של הטענות בדבר הריכוזיות הגבוהה, משקל מכוני התערובת במחיר המטרה וניתוח מחירי התערובות השונות למיני בעלי החיים השונים עולים אי דיוקים בנתונים שהוצגו בסקירה. בנוסף, עלו שאלות לגבי עיתוי הפנייה לרשות התחרות.

עלייה חדה במחירי המספוא והתבואות העולמיים

בעוד גורמים במשרד החקלאות טוענים שעלויות הייצור של מזון מן החי מושפע ממחיר התערובות וגורר עלייה ביוקר המחייה, מזכירים מכוני התערובת את העלייה החדה שחלה לאחרונה במחירי המספוא והתבואות העולמיים. כ-90% מחומרי הגלם של מכוני התערובת מיובאים מחו"ל, בעיקר מאוקראינה, רוסיה וארה"ב. מחירי התבואות עלו דרמטית בשנתיים האחרונות ובפרט מאז שפרצה המלחמה באוקראינה. לכך מתווספים, לדבריהם, העיכובים בפריקת האוניות בנמלי ישראל שמייקרים מאוד את עלות הייבוא.

מספוא הוא תשומה משמעותית בחקלאות בכלל ובענפי הבקר והעוף בפרט. מבדיקה שערך משרד לייעוץ כלכלי פרלמן ושות', בישראל פועלים כ-30 מכוני תערובת, מתוכם 8 מכוני תערובת גדולים המספקים מעל 100 אלף טון תערובת כל אחד וכ-22 מכונים קטנים המספקים 10-30 אלף טון כל אחד. אומדן נתחי השוק של שלושת המכונים הגדולים ביחד עומד על כ-56%.

פרות אוכלות מספוא (צילום אילוסטרציה: Shutterstock.com)

הבעלות עליהם מתחלקת בין מאות קיבוצים ומושבים: "אמבר", בבעלות משקי גרנות, יהודה, הנגב והדרום (145 קיבוצים ומושבים), "מילובר", בבעלות משקי המפרץ, עמק יזרעאל והגליל העליון (95 קיבוצים ומושבים) ו"צמח תערובות", בבעלות משקי עמק הירדן ובית שאן (47 משקים).

"לנו, להבדיל משר החקלאות, יש אחריות"

לדברי יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, אין חדש תחת השמש. "אנחנו נמשיך לעמול, לעבוד, להיות אחראים על בטחון המזון במדינת ישראל, נמשיך להיות אחראים על מיטב המזון הטרי שמגיע יום יום לשווקים ואת כל המסיתים והמלעיזים יקברו בפח האשפה של ההיסטוריה. איננו חוששים משום בדיקה. ידינו נקיות. מה שמדאיג אותנו זו ההסתה". לדבריו, התנהלות שר החקלאות ביחס לרפורמה בכלל ולמכוני התערובות בפרט, מעידה בעיקר על כישלונו הוא.

"שר החקלאות עוסק בהסתה פרועה בין ציבורים וחומק מאחריות. ניסיונו לעורר ענן עשן ולהסית ממנו את האש מלמדת על חדלונו וכישלונו הקולוסאלי בכהונתו כשר החקלאות. הוא נותר ללא דבר והעלה חרס בידו. כשאין לו מה לתרום הוא מתחיל להסית. זהו בית ספרו של ביבי נתניהו ועודד פורר הוא תלמידו המצטיין. אנחנו פועלים 100 שנה על האדמה הזאת וגם ה'ביביסט' החדש עודד פורר לא יזיז אותנו מחובתנו הלאומית והציונית ומפרנסתנו", אומר בכר ל'דבר'.

יעקב בכר יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים (באדיבות המצולם)

גם עיתוי הטענות לא מפתיע את בכר. "המשא ומתן על הרפורמה בחקלאות ניטל מידיו של פורר וראש הממשלה החליט להתערב ולהביא רפורמה מושכלת בשום שכל. המסלול מול מזכיר הממשלה מתקדם. הטענות הענייניות נבחנות עניינית. יש שינוי אווירה במשא ומתן. מבחינה זו חל שינוי לטובה. מרגע שנלקחה מהם הסמכות ועברה למשרד ראש הממשלה עלו בשר החקלאות והמנכ"לית יצרי הנקם והם החליטו 'לשרוף את המועדון'.

"זו בושה וכלימה למי שלא הביאו מזור לא לחקלאים ולא לעם ישראל", מוסיף בכר. "לסמן את האשם בהסתה פרועה כנגד מכוני התערובת שהוכיחו אין ספור פעמים שאין להם יד ורע בהאשמות הנלוזות. לא מהלכים עלינו אימים. אנחנו מנהלים עסקים ישרים, שקופים והגונים. אנחנו עוסקים בקואופרטיבים ולא בבורסות. אנחנו נישאר פה גם אחרי הממשלה הזאת. לנו, להבדיל משר החקלאות, יש אחריות".