ריח חריף של שתן עולה מהעמודים של הגשר מתחת לכביש 7 ביציאה הדרומית מגדרה, וכתמים כהים מקיפים אותם. זו היא תחנת היציאה של קווי אגד 1 ו-2, הקווים הפנימיים של היישוב.

בשעה 5:45 בבוקר, מיכאל אטיאס כבר יושב באוטובוס ויוצא לקו. "בקווים הללו כמעט ואין לנו הפסקות, כמה דקות בודדות בין כניסה ליציאה לקו הבא, אז לנהגים אין ברירה והם משתינים פה על העמוד. אם כואבת הבטן, מטפסים לשיחים מאחורה, לכבדה". על אף שהתחנה ממוקמת יחסית בקצה היישוב, כבר בשעות המוקדמות של הבוקר עוברים לידה עשרות רצים ורצות כיוון שהיא ממוקמת על מסלול הריצה היישובי.

תחנת קצה גדרה: כביש 7, "ריח חריף של שתן" (צילום: ניצן צבי כהן)

עד לפני שנה, תחנת הקצה של הקווים הפנימיים הייתה ממוקמת בתחנה המרכזית בגדרה, שם הנהגים יכלו לשבת לנוח בחנות רולדין, שעימה היה גם הסדר במסגרתו יכלו לקבל כוס קפה, וגם מקום להתפנות. אבל תלונות של בעלי עסקים בתחנה הביאו לכך שהחנייה בה נאסרה – וכעת הנהגים נאלצים לעשות את ההפסקה באמצע שום מקום.

"השירותים 'מקולקלים', או מטונפים"

"בהנהלה אמרו לנו שאנחנו יכולים ללכת להתפנות בתחנת הדלק של פז, אבל התחנה במרחק חמש דקות הלוך, חמש דקות חזור, כשההפסקה שלנו פה היא בדרך כלל פחות משבע דקות", מספר אטיאס. "אמרו לנו להיכנס לשם עם האוטובוס, אבל תנסה לדמיין מה זה להיכנס עם אוטובוס לתחנת דלק – זה תמרון לא פשוט, אפילו מסוכן. גם השירותים שם הרבה פעמים 'מקולקלים', וכשהם לא מקולקלים הם מטונפים".

מיותר לציין שהנהגים המבקשים פשוט להתרוקן בין נסיעה לחוצה אחת לשנייה מסכנים עצמם גם מבחינה משפטית כשהם מטילים מימיהם ברחוב. רק בחודש שעבר קיבל נהג אגד שנאלץ להתפנות ברחוב בקריית אתא כיוון שלא היו לו שירותים בתחנת הקצה דו"ח על סך 730 שקלים בגין 'עשיית צרכים במקום ציבורי'.

בשעה 6:00 סיגלית מרגי יוצאת לנסיעה בקו 1, שעושה סיבובים מפותלים ברחבי היישוב. "הגברים מתפנים ברחוב, שזה לא נעים ולא מתאים. אבל מה יכולה לעשות אישה דתייה?". לדבריה לא פעם ולא פעמיים היו נהגות שפשוט לא הצליחו להתאפק במשמרת ומצבים מביכים ביותר.

"אני מתאפקת. מצמצמת בשתייה ולפעמים מסיימת את העבודה עם כאב ראש וחולשה"

יש גם נהגות שמנסות למצוא מקום בשיחים להתפנות ופעם אחת מישהו צילם את אחת מהן. ״מבחינתי זו פשוט לא אופציה״, אומרת מרגי, ״אז אני מתאפקת. מצמצמת בשתייה ולפעמים מסיימת את העבודה עם כאב ראש וחולשה. הייתה גם פעם אחת שבה עצרתי בתחנה המרכזית כי לא יכולתי להתאפק – וקיבלתי דו"ח. ניסיתי להסביר לשוטר אבל זה פשוט לא עניין אותו״.

תחנת קצה אזור התעשייה ראשון לציון. השיחים משמאל משמשים כשירותים (צילום: ניצן צבי כהן)

לדבריה, מדובר בחסם ממשי בהשתלבות של נשים בכלל ונשים דתיות בפרט בענף הנהיגה, שמשווע כיום לידיים עובדות וחסרים בו כ-3,000 נהגים. "יש לי חברות שמתעניינות במקצוע ושואלות אותי על העניין הזה. זה בהחלט שיקול. יש גם קווים שבתחנות הקצה שלהן יש שירותים – אבל משותפים לגברים ולנשים, ללא הפרדה ואפילו ללא מנעולים לדלת, וכבר קרו בעבר סיטואציות מביכות שאחרי קו רצתי לשירותים ופתחתי לנהג באמצע. אלה לא תנאים".

מרגי מדגישה שהיא אוהבת את המקצוע, את המפגש עם האנשים, את השירותיות ואת הכביש. "נכנסתי לעבוד כנהגת לפני שלוש שנים. תמיד חלמתי לנהוג על אוטובוס. בעלי חשש, אמר לי שהכביש קשוח ואני עדינה – אבל בסוף הוא ראה שאני מסתדרת".

"יש כאן פארק גדול, למה שלא יתקינו בו שירותים?"

בתחנת רחובות החדשה שעל שדרות פנחס בן דוד כפרא, תחנת הקצה של קווים, אין אפילו שיחים או עמודים להסתתר מאחוריהם כשמתפנים. התחנה נמצאת באמצע רחוב מגורים עם פארק עירוני ממול. חיים לוי, הנהג של קו 14, מספר שאין ברירה: "אני פשוט מסתכל ימינה שמאלה לראות אם אין אף אחד שמתקרב ומשתין כאן בצד על הגלגל".

תחנת קצה רחובות החדשה. הנהג חיים לוי: "אין אפילו שיחים או עמודים להסתתר מאחוריהם כשמתפנים" (צילום: ניצן צבי כהן)

לדבריו הוא משתדל להפנות את הגב למרפסות. "יש כאן ממול פארק ציבורי גדול, למה שלא יתקינו בו שירותים כדי שנוכל להתפנות כמו בני אדם?". לפעמים, לדבריו, כשיש מספיק זמן – אפשר להחנות את האוטובוס ליד בית העלמין מרמורק שנמצא לא רחוק, ולהיכנס לשירותים כדי להתפנות.

לא רחוק משם, בתחנת בריכת וייסגל, תחנת הקצה של קווים 14, 10 ו-15, שלושה נהגים משוחחים ביניהם וזועמים על שרת התחבורה מיכאלי שמסרבת לפעול להעלאת שכר נהגי התחבורה הציבורית, על אף המחסור הכבד ותנאי העבודה הקשים. אחת מהם, שרית, מספרת שבבריכה שצמודה לתחנה יש שירותים – אבל כשהיא ניגשת לשם לבקש להיכנס השומר אינו מאפשר לה. "'משרד החינוך לא מרשה' הם אומרים. אז מה עושים? מתאפקים עד ההפסקה ב-9:30 אחרי שהתחלתי לעבוד ב-6:00".

תחנת הקצה ליד בריכת וייסגל ברחובות. השומר לא מרשה לנהגים להיכנס לשירותים בבריכה (צילום: ניצן צבי כהן)

פעם לדבריהם, צילם אחד השכנים מהמרפסות הרחוקות נהג משתין בתחנה זו, שאין בה שירותים, על הגלגל ושלח להנהלה בזעם כשהוא שואל 'מדוע ביתי צריכה לראות זאת?'.

השומר בכניסה לבריכה, יושב בבוטקה ממוזג ובו גישה לחשמל – וזאת בין היתר בעקבות חוק שיזמה בשנת 2017 חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, הקובע כי על מעסיק חלה חובה לספק למאבטח מחסה מפגעי מזג האוויר, וגישה למים ולשירותים. חוק דומה המתייחס לנהגים טרם עבר, ולכן אולי הנהגים שממתינים בין קו לקו בתחנות בהם ביקרנו נאלצים להמתין בחוץ בחום: הנהלת החברה מורה להם לכבות את האוטובוס הממוזג מטעמים של חיסכון באנרגיה ושמירה על תקינותו, אך לא העמידה לרשותם חלופות.

"זה גם עניין של בטיחות"

מזכיר ועד עובדי אגד באיזור הדרום, לירן מזרחי, תוהה מדוע מלכתחילה נבחרו תחנות הקצה הבעייתיות הללו ברחובות – שעה ששתיהן במרחק חמש דקות בלבד מחניון אגד הראשי בעיר, בו ישנם שירותים, חדר מנוחה ואף חדר אוכל לעובדים. "זה לא רק עניין של תנאי עבודה מכבדים אלא גם עניין של בטיחות. התחנה בוייסגל בלילה יש בה חושך מצרים ללא תאורה בכלל, והאוטובוסים נדרשים לנסוע בה ברוורס – וכבר היו תאונות".

לירון מזרחי. "זה לא רק עניין של תנאי עבודה מכבדים אלא גם עניין של בטיחות" (צילום: ניצן צבי כהן)

בתחנת הקצה באזור התעשייה ראשון לציון, ממנה יוצאים הקווים 85, 14 (ראשל"צ), 3, 7 ו-17, שורה ארוכה של אוטובוסים חונים והנהגים מתבשלים לצידם. התחנה נמצאת בקצה רחוב בנימין שמוטקין סמוך לשער הקריה החקלאית של מכון וולקני.

"עכשיו חם וצריך לכבות את האוטובוס, אבל בחורף, יש פה שלולית ענקית שצריך לעבור בדרך לחניה וכבר קרה שנכנסו לי מים לאוטובוס מהדלת הקדמית", אומר הנהג אמיר חנן. "אני יושב כאן ומתייבש. אנשים הולכים לחרבן בשיחים שליד הגדר".

"צמיגים זה לא שירותים"

תחנת הקצה השנייה של הקו שלי היא באלקטרה ושם בכלל אי אפשר להתפנות כי הכל מוקף באנשים". מבט קצר בשיחים שליד התחנה חושף מראה לא נעים: ניירות טואלט משומשים צואת אדם וזבובים. כשהרוח נושבת, מספר אחד החברים, הריח הרע נישא לעבר העסקים שבהמשך הרחוב. על אחד האוטובוסים שלט פרסומת נגד עישון שמקבל משמעות אירונית: 'יש דברים שלא עושים בציבור'.

חמש דקות הליכה מהתחנה, הוצב מבנה התרעננות יביל עם תאי שירותים, ועליו שלט חגיגי: "מבנה זה הוקם לרווחת נהגי התחבורה הציבורית על ידי משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית". אלא שהמבנה איננו פעיל – העירייה ומשרד התחבורה רבים ביניהם על עלות החיבור שלו לתשתיות.

תחנת קצה "אלקטרה". השירותים סגורים. "העירייה ומשרד התחבורה רבים ביניהם על עלות החיבור שלו לתשתיות" (צילום: ניצן צבי כהן)

גם לו היה פעיל, עדיין היה במרחק כחמש דקות הליכה הלוך וחמש דקות הליכה חזור מחניית האוטובוסים, בדקנו. לנהגים על פי רוב דקות ספורות בלבד בין כניסתם ליציאתם, והתנעת האוטובוס לבדה לוקחת כשלוש דקות – ספק אם המבנה היביל המרוחק היה עוזר להם באמת.

"לא נהסס להשבית את הקווים"

מזכיר הוועד מזרחי מחלק לנהגים חולצות שחורות, עליהן נכתב "צמיגים זה לא שירותים". הנהגים מחליפים את החולצה הכחולה הייצוגית בחולצות המחאה. בשבועיים האחרונים חילקו לנוסעים גם פלאיירים שעליהם נכתב: "בידיים של נהג אגד יש חיים של מאות נוסעים ביום אבל אין לו מקום מכבד להתפנות".

"הכרזנו סכסוך עבודה כבר בסוף אפריל, ובינתיים אנחנו נמנעים מצעדים ארגוניים שיפגעו בנוסעים – אבל הנהגים קרובים לפיצוץ" אומר מזרחי ומבהיר: "לוועד עובדי אגד אין שום כוונה להשלים עם המציאות הבלתי נסבלת הזו שב-26 תחנות קצה אין שירותים, הדבר הכי בסיסי שצריך להיות נגיש לעובד. בטח לעובד עם אחריות כבדה כמו נהג אוטובוס. במידה ונראה שהמחאה שלנו לא נושאת פרי נחריף את המאבק, ואם צריך לא נהסס גם להשבית את הקווים".

אגד: "פועלים להרחבת והוספת תחנות רענון ושירותים, האחריות על משרד התחבורה"

מאגד נמסר: "בתחנות הקצה של הרוב המכריע של הקווים ישנן תחנון רענון ושירותים. לגבי מיעוט הקווים בהם יש קושי,  אגד פועלת כל העת מול הגורמים המוסמכים להרחבת והוספת תחנות רענון ושירותים לנהגיה אולם האחריות לנושא זה מוטלת על משרד התחבורה והרשויות המקומיות בהן מצויות תחנות הקצה. חוקי התכנון והבניה אוסרים על אגד להקים תחנות רענון ושירותים על דעת עצמה בשטחים ציבוריים שאינם בבעלותה. ישנה פעילות נמרצת של אגד מול הרשויות המוסמכות בענין זה ורק לאחרונה הוספו בעקבות זאת תחנות רענון חדשות. גם נציגות העובדים יודעת היטב שהכתובת היא משרד התחבורה . יתר על כן, אגד הציעה לנציגות העובדים להקים שירותים כימיים זמניים כפתרון ביניים".

לדברי דובר אגד, רון רטנר, ההודעה על סכסוך העבודה בעניין זה אינה חוקית. "כל פעולה לפגיעה בתחבורה הציבורית תחת כותרת שביתה או צעדי מחאה אינה לגיטימית ופוגעת בנוסעים ללא כל תכלית. "לאור כל זאת אגד פנתה לבית הדין לעבודה למניעת הצעדים בהם מאיימת נציגות העובדים. גם הידיעה כאילו ההסתדרות אישרה לנהגות  לסטות מן המסלול של הקו ולנסוע למקום אחר אינה חוקית בעליל והנהגות לא יכולות לקחת את האוטובוס כבן ערובה ולנסוע למקום אחר מזה שנקבע לקו במסלול שקבע משרד התחבורה" .

"אגד עושה כל מאמץ לאפשר לכל נהג ונהגת התרעננות ושימוש בשירותים, מקיימת הדברות שוטפת כל העת עם נציגות העובדים בעניין זה תוך קידום הפתרונות במקומות המועטים בהם ישנה עדיין בעיה״.

משרד התחבורה ושרת התחבורה מרב מיכאלי לא הגיבו לדברים.