למרות שהממשלה החליטה לפני חמש שנים לתגבר את הצבת השוטרים בבתי חולים, ההחלטה לא יושמה במלואה עד היום. עשרות מקרי אלימות חמורים בבתי החולים, שאירעו באותן חמש שנים, היו יכולים להסתיים אחרת אם שוטר היה נוכח במקום. אך במקום צעדים ממשיים, הממשלה הסתפקה בדרך כלל בהצהרות, והעובדים המשיכו להיות מופקרים.

2013: מהלך ניסיוני ראשון

בעקבות החלטת ממשלה לגיבוש תכנית להתמודדות עם האלימות במערכת הבריאות, החל ב-2013 מהלך ניסיוני להצבת שוטרים בבתי חולים. בתחילה הוצבו שוטרים בשישה בתי חולים ממשלתיים. נוכחותם אפשרה מענה מיידי לאירועי אלימות. לעיתים, עצם נוכחות השוטר במקום סייעה למנוע את התרחשותם או לעצור אותם לפני שהמצב החמיר.

2017: מקרה חמור, השר מקים ועדה

במרץ 2017 אירע אחד מאירועי התקיפה החמורים ביותר של צוות רפואי בישראל. מטופל הצית את טובה קררו, אחות במרפאת קופת חולים כללית בחולון, והיא נשרפה למוות. המקרה העלה מחדש לסדר היום את חוסר המוגנות של הצוותים הרפואיים, ושר הבריאות דאז יעקב ליצמן הקים ועדה בראשות מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר, פרופ' שלמה מור-יוסף, כדי לגבש המלצות למניעת אלימות כלפי צוותים רפואיים.

2017: החלטת ממשלה, 15 בתי חולים

עוד לפני הגשת ההמלצות של ועדת מור-יוסף, ביוני 2017, החליטה הממשלה להרחיב את הצבת השוטרים ל-15 בתי חולים, כולל בתי חולים לא ממשלתיים כמו אלו של שירותי בריאות כללית והדסה. ההחלטה קבעה הקצאת 26 תקני כוח אדם למשטרה, ותקציב שנתי של כ-10 מיליון שקלים לחמש שנים, עד 2021.

הרחבה זו לא כללה את כל 27 בתי החולים בישראל שמוגדרים "כלליים", אלא רק מחצית מהם. חלק מאותם בתי חולים פועלים בשני קמפוסים שונים, למשל הדסה הר הצופים והדסה עין כרם או המרכז הרפואי רבין בפתח תקווה שפועל בקמפוס בילינסון ובקמפוס השרון. כלומר, בפועל נדרשים לכל אחד מהם שני שוטרים.

2017: המלצות הוועדה מתקבלות, חלקן לא מיושמות

ועדת מור-יוסף הגישה, בדצמבר 2017, את מסקנותיה, ובהן הרחבה של הצבת שוטרים לכלל בתי החולים. הוועדה המליצה  גם על תגבור האבטחה על בתי חולים ומרפאות, הקמת אפליקציית מצוקה לצוותי רפואה, שינוי אופן הגשת התלונות במשטרה על אירועי אלימות ועוד. משרד הבריאות אימץ את ההמלצות, אך חלק מהמלצותיה עדיין לא יושמו, עד היום.

2018: האחיות שובתות, נקבעים תאריכי יעד

בעקבות מקרי אלימות נוספים במערכת הבריאות, וחוסר התקדמות ביישום המלצות ועדת מור-יוסף, ערכה הסתדרות האחיות שביתה ב-2018. בעקבות השביתה הושג הסכם עם מנכ"ל משרד הבריאות דאז, משה בר-סימן טוב, שכלל התחייבות מפורטת של משרד הבריאות ליישם את המלצות ועדת מור יוסף. ההסכם כלל רשימה של 60 מהלכים שעליהם המליצה הוועדה ותאריכי יעד ליישומם. לצד הסעיף "הצבת שוטר בכל בית חולים – הרחבת הפיילוט" נכתב שתאריך היעד ליישומו הוא ארבעה חודשים לאחר מכן – דצמבר 2018.

כחלק מאותה התחייבות הופיעה הערה קטנה "24/7", שמבחינת מנהלי בתי החולים היא קריטית. כלומר, השוטרים לא הוצבו בבית החולים במשך כל שעות היממה, אלא רק במהלך שעות היום, וכך דווקא בשעות רגישות – שעות הלילה או סופי שבוע – לא היה מענה לאירועים חמורים. הסתדרות האחיות ומשרד הבריאות הסכימו על תיקון המצב הזה והצבת השוטרים בכל שעות היממה, אך גם זה לא בוצע.

2020: חוזר מנכ"ל, לפחות שוטר אחד

משרד הבריאות פרסם חוזר מנכ"ל שקבע שבכל בית חולים יוצב לפחות שוטר אחד, ושעלות הפעלתו תתחלק בין בית החולים, משרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים. גם מהלך זה, לא התקדם באופן מלא. קול קורא להצבת השוטרים עדיין לא הופץ לבתי החולים, כפי שדווח בישיבה שנערכה באחרונה במשרד הבריאות.

שוטרים, חשוב לומר, אינם פתרון יחידי למצוקת האלימות. לבתי החולים נחוצים אמצעים נוספים כמו מאבטחים, ששכרם הנמוך והיעדר סמכותם מקשים על גיוסם. גם בתחום האכיפה והענישה נדרש שינוי שימצה את הדין עם התוקפים. בבתי החולים הפסיכיאטריים, גם הם מוקד לאלימות, נדרשת אבטחה, וגם במרפאות הקהילה נדרשים צוותי התערבות אזוריים ואפליקציות מצוקה. אך בבתי החולים מציינים את חשיבות נוכחות השוטרים כגורם משמעותי.

2021: החשיבות ברורה ומוצהרת

ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שבעברו היה סמנכ"ל בית החולים שערי צדק, הסביר בישיבת ועדה בכנסת, בנובמבר 2021, את החשיבות של הצבת שוטרים בכל בתי החולים ובכל שעות היממה: "אנחנו נדרשים להציב ולפרוס את השוטרים האלה, בכל בתי החולים בארץ ולאחר שנעשה את זה, אנחנו גם צריכים להעלות גם את היקף הפעילות שלהם. היום השוטרים פרוסים בשעות מאוד מאוד ספציפיות, כולנו יודעים שהאלימות לא שואלת, מתי השוטר נמצא, האלימות היא הרבה פעמים בשעות הלילה, בשעות הערב המאוחרות, בזמנים שאין שוטרים".

2022: 15 שוטרים ב-10 בתי חולים בלבד

בפועל, יישום החלטת הממשלה המקורית (הצבת שוטרים ב-15 בתי חולים מתוך 27, בחלק משעות היום בלבד) היה חלקי ביותר. כיום, לפי תשובת המשטרה לפניית 'דבר', מוצבים 15 שוטרים בלבד, ב-10 בתי חולים: לגליל בנהריה, רמב"ם, הלל יפה, אסף הרופא, איכילוב, וולפסון, תל השומר, ברזילי, הדסה עין כרם ושערי צדק.
בהדסה הר הצופים, שבו הותקפו רופא ואנשי צוות תחת איום של קרובי משפחתו של מטופל שנפטר, לא מוצב רופא.

"ישנה כוונה לאייש בתי חולים נוספים ולעבות נקודות רגישות", אומרים במשטרה בתגובה לפניית דבר. "בשלב זה ישנה עבודת מטה סדורה בשיתוף משרד הבריאות להגדלת המערך ב-11 תקנים נוספים".
כלומר, חמש שנים לאחר החלטת הממשלה שקבעה שיוקצו 26 תקני שוטרים ייעודיים לשיטור בבתי חולים ותקציב ייעודי, עדיין חסרים 11 שוטרים, שהצבתם נמצאת בעבודת מטה.

עוד עולה מתגובת המשטרה שבאף בית חולים אין שוטר 24/7. "השוטרים מועסקים משך כל ימות השבוע במשמרות בוקר או צהריים בהתאם לעומסים ולהערכות מצב."

2022: שר הבריאות מודיע שיפעל

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, הודיע בשבוע שעבר שיפעל להצבת שוטרים בבתי החולים, בעקבות מקרה האלימות החמור בבית החולים הדסה. "צוותי הבריאות יעסקו ברפואה", אמר הורוביץ, "והשוטרים באכיפה. פשוט מאוד". עד כדי כך פשוט, שההחלטה לא בוצעה במשך חמש שנים. עשרות הזדמנויות לשינוי הוחמצו, אנשי צוות נפצעו, והצוותים ממשיכים לחוש מופקרים. אולי הפעם מישהו יתעשת.