יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, הודיע היום (שני) שהארגון יכריז על סכסוך עבודה במחאה על הרפורמה המתוכננת בבחינות הבגרות של המקצועות ההומניים, עקב "פגיעה בתנאי העבודה של המורים". נוסף על כך מוחים בארגון על מתן תקציב גמיש לבתי הספר, שלדבריהם עלול להביא לפיטורי מורים. משמעות הרפורמה היא שהארגון יוכל לנקוט עיצומים החל מעוד שבועיים.

לפני שבועיים הכריז הארגון על סכסוך עבודה נוסף, בדרישה לפתוח במשא ומתן על חידוש הסכמי השכר של המורים בבתי הספר העל יסודיים. "הסכם השכר אינו מתקדם לשום מקום", אמר ארז, "האוצר לא יושב איתנו".

"שינוי מהותי בהגדרת התפקיד"

ארז אמר "בתוכנית כתוב שהמורים יהפכו ממורים המקנים ידע למורה המנחה ומלווה את תהליך הבניית הידע", אמר ארז במסיבת עיתונאים, "כלומר שינוי מהותי בהגדרת התפקיד, ובמעמדו מול התלמידים וההורים".

מאז ששרת החינוך יפעת שאשא ביטון פרסמה את פרטי הרפורמה במרץ האחרון, ארגון המורים התנגד לה ואף הורה למורים מהמקצועות ההומניים שלא להשתתף בהשתלמויות לקראתה. בארגון מחו על פגיעה במעמדם של המקצועות לעומת המקצועות הריאליים שבהם ימשיכו להתקיים בחינות חיצוניות, על היעדר התייעצות עם הארגון בגיבוש הרפוראמה, ועל פגיעה אפשרית בתנאי העבודה של המורים.

התוכנית תחל לפעול משנת הלימודים הבאה, תשפ"ג, בקרב תלמידי כיתות י'. במסגרת הרפורמה, יומרו הבחינות במקצועות ההומניים: תנ"ך, ספרות, היסטוריה ואזרחות, בעבודה מסכמת בקבוצות שתיבדק על ידי בית הספר ובוחנים חיצוניים. ציון הבגרות יורכב מציונים פנימיים על ביצוע מטלות שונות בכיתה במהלך כיתה י' וי"א, שיהוו 1.5 יחידות בכל מקצוע, ועבודת חקר שתתחיל באמצע י"א ותסתיים בי"ב. עבודה זו תתייחס דרך נושא מחקר אחד לארבעת המקצועות, והציון עליה יהווה 2 יחידות (0.5 לכל מקצוע). לפי שיטה זו מספר היחידות לכל מקצוע נשמר.

מחאה גם נגד התקציב הגמיש לבתי הספר: "14% מהמורים יפוטרו"

מרכיב נוסף במחאה של הארגון משמעות התוכנית לגמישות ניהולית עליה הכריזה שאשא ביטון לפני שבוע היא שכל מנהל בית ספר, מועצה או רשות מקומית יקבלו תקציב גמיש בנוסף לתקציב הקיים בבית הספר. לדברי ארז, "בגלל שהמנהלים מחויבים לרכוש מוצרים חיצונים, 14% מהמורים להערכתנו יפוטרו".

התקציב, שינוע בין 300 אלף למיליון שקלים בשנה, ייקבע בהתאם לגודל בית הספר ולמדד הטיפוח הבית ספרי, שאומד את המצב החברתי-כלכלי של תלמידי בית הספר. כלומר, ככל שבית הספר גדול יותר והמצב הכלכלי-חברתי בו נמוך יותר, תקציבו יהיה גדול יותר.

במשרד החינוך הבהירו שהתקציב אינו 'צבוע' מראש והשימוש בו נתון להחלטתו של מנהל בית הספר. הצרכים עליהם התקציב הנוסף יכול לענות הוא: מענים פדגוגיים ורגשיים, חינוך חברתי קהילתי והעשרה, מנהיגות חינוכית, מענים לאוכלוסיות במיקוד, רווחת התלמיד ותשתיות בית ספריות. הוא ינוהל במערכת שפיתח משרד החינוך בשם גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שלפי משרד החינוך מפחיתה תהליכים בירוקרטיים, על אף שהיא מערכת נפרדת ממערכת ניהול התקציב הרגיל של בית הספר.

במסיבת העיתונאים ארז התייחס למו"מ על חידוש הסכמי השכר של המורים, ואמר שכוונת הארגון היא "להעלות את שכר המורים הצעירים מבלי לוותר על המורים הוותיקים".