נטל החוב של ישראל בהשוואה לתוצר ממשיך במגמת ירידה, למרות ההוצאות החריגות בתקופת הקורונה: לפי דו"ח ניהול החוב השנתי שפרסם היום (שלישי) החשב הכללי, הוצאות הריבית על החוב עלו ל-40.9 מיליארד שקלים בשנה, אבל הן ירדו ל-2.6% מהתוצר בשנת 2021.

גם יחס החוב לתוצר, אינדיקטור מרכזי למצב הכלכלי של ישראל, במגמת ירידה, והגיע ל-68.8% בשנת 2021. מדובר בעלייה בהשוואה לטרום משבר הקורונה, אז עמד היחס על 59.5%, אבל בהשוואה בינלאומית עדיין מדובר בחוב קטן: ממוצע הכלכלות המפותחות עומד על 119.8%.

נטל החוב: תשלומי הריבית בישראל מתוך התוצר (מתוך דו"ח החשב הכללי)

תנאים אלה מעידים על מרחב תקציבי גדול לממשלה בישראל, לקראת הדיונים על תקציב 2023.

בשנת 2021 גדל החוב הממשלתי ב-6% והוא עומד היום על 1,044 מיליארד שקלים (1.04 טריליון). החוב החיצוני, לגופים שאינם בישראל, עומד היום על 14% מסך החוב בלבד, ומתוכו 74%  (כ-109 מיליארד שקלים) הוא חוב מונפק שמושפע מדירוג האשראי.

בשנת 2021 ירד גיוס החוב החיצוני ל-3% בלבד מסך הגיוסים, לאחר שעמד על כ-28* ב-2020 ו-13% בשנת 2019. כתוצאה מכך, מלאי החוב החיצוני הצטמצם מ-161 מיליארד שקלים ב-2020 לכ-148 מיליארד שקלים ב-2021.

העלייה ביחס החוב תוצר של ישראל בעקבות משבר הקורונה נמוכה בהשוואה למדינות אחרות בעולם. בישראל עלה היחס ב-8.8% בין 2019 לשנת 2020, בהשוואה לעלייה של 16% במדינות המפותחות. בשנה האחרונה ירד היחס ב-2.9%, וכעת הוא עומד כאמור על 68.8%.

יחס החוב תוצר של ישראל (מתוך דוח החשב הכללי)

הוצאות הריבית עומדות על 40.9 מיליארד שקלים בשנה לעומת 38 מיליארד שקלים בשנת 2020. עם זאת, בחישוב של חלקן בתוצר נמשכת מגמה הירידה שאפיינה את העשור האחרון. גם בהשוואה לחוב הממשלתי ירדו הוצאות הריבית, מה שמעיד על תנאי המימון הנוחים בעשור האחרון.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "שנת 2021 התאפיינה בהתאוששות מהירה של המשק ממשבר הקורונה ובגידול בהכנסות הממשלה מעל לתחזיות המוקדמות אשר הובילו לירידה משמעותית בגירעון הממשלתי ולירידה ביחס החוב הציבורי לתוצר משיעור של 71.7% בשנת 2020 לשיעור של 68.8% בשנת 2021. הבעת האמון בכלכלה הישראלית באה לידי ביטוי בדוחות האחרונים של חברות דירוג האשראי ובעדכון תחזית האשראי של ישראל ל-"חיובית" על ידי חברת מודיס".

סגן בכיר לחשב הכללי וראש חטיבת המימון, גיל כהן: "ניהול החוב בשנתיים האחרונות דרש יכולת תגובה מהירה, הבנה עמוקה של השוק, גמישות מחשבתית ומקצועיות, שכן שנת 2020 התאפיינה בצרכי מימון גבוהים בסביבת אי-ודאות ואילו 2021 התאפיינה בצמיחה כלכלית וירידה חדה בצרכי המימון. תיקון החקיקה במסגרתו תוחלפנה אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה במנגנון הבטחת תשואה יאפשר ניהול חוב יעיל וגמיש יותר תוך העמקת שוק החוב המקומי והבינלאומי".