במשרד האוצר עובדים על חוק ההסדרים שיוגש לאישור הכנסת יחד עם תקציב 2023, למרות המשבר הפוליטי. מטיוטת החוק שהגיעה לידי ׳דבר׳ עולה שמדובר בחוק מרובה סעיפים, עם רפורמות שנויות במחלוקת.

ספק גדול אם חוקי התקציב וההסדרים יעברו בכנסת הנוכחית, כיוון שלקואליציה אין רוב. אבל גם אם תתפזר הכנסת, הרפורמות שמופיעות בה, בהן מעוניין האוצר, יחזרו ויעלו בסיבוב הבא.

35 רפורמות שמרכיבות את חוק ההסדרים, ובתוכן מסתתרים כמה מוקשים שצפויים להפוך לזירת מאבק פוליטי.

1. חקלאות: בלי פיקוח על בשר וביצים

הרפורמה בחקלאות הוצאה מחוק ההסדרים האחרון, והמחלוקת עליה מאיימת על שלמות הקואליציה. זה לא מונע ממשרד האוצר לנסות להעביר שוב את השינויים המבניים בענף החקלאות הישראלי דרך חוק ההסדרים.

הפעם עומדת על הפרק הפחתה דרמטית של הבדיקות שנעשות לייבוא בשר וביצים, תוך הסתמכות על גופי תקינה בעולם. בנוסף, מוצע לבטל את סמכויות מועצת הלולים, מהלך שבפועל יבטל את קיומה.

בדומה לרפורמה בייבוא, משרד האוצר מציע לשנות גם כאן את סמכויותיה של המדינה: הפיכתה מגורם אחראי למזון שנכנס לישראל, לגורם מפקח שמעביר את האחריות ליצרנים. מאחריות גורפת לניהול סיכונים. כך לדוגמה, היצרנים הם שיקבעו את תאריך התפוגה של המזון. האכיפה תעשה בדיעבד, אחרי שמשהו ישתבש, או באופן מדגמי.

ההתנגדות של החקלאים הפעם לא תהיה החשיפה לתחרות, אלא ההגנה על התוצרת המקומית, פשוטו כמשמעו: מטרת תקנות הגנת הצומח היא לשמור על הגידולים המקומיים מפני נגעים ומחלות שמגיעים מעבר לים. הגמשת תקנות אלה הופכת את החקלאות הישראלית לפגיעה.

ביחס למועצת הלולים, מדובר בצעד נוסף במלחמה שמתקיימת בחודשים האחרונים על עתיד הענף. יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון (כחול לבן) הצהיר שאין בכוונתו לאפשר את אישור התכנית, וסביר שגם מרצ והעבודה יתנגדו.

2. חרדים: תקציבים לתלמידים לפי ציונים

על פי ניתוח משרד האוצר, היעדר לימודי ליבה במוסדות החרדיים הוא סכנה אסטרטגית למשק הישראלי. כדי לשנות מצב זה מוצעת תכנית אגרסיבית במיוחד: לא רק שהיא מתנה את תקצוב הישיבות בלימודי ליבה, היא גם דורשת להעמיד את התלמידים למבחן בנושאים האלה, והמוסדות יקבלו תקציב בכפוף להצלחה בו.

התכנית נוגעת לתלמידי שתי רשתות החינוך הגדולות, החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני, בהם לומדים 155 אלף תלמידים בכיתות א'-ח'. בשונה ממוסדות אחרים במסלולים לא רשמיים, שמתוקצבים ב-75%, המוסדות ברשתות האלה מתוקצבים ב-100%.

לפי ההצעה, התקצוב המלא יופסק, ויותנה בעמידת תלמידי המוסדות במבחנים באנגלית, מתמטיקה ועברית, כשרק תלמיד שעומד במבחנים יתוקצב.

בנוסף, מוצע להוריד בחצי את התקציב של הישיבות לתלמידי כיתות ט'-יב' בהן אין לימודי ליבה. במקום לקבל 60% מיחידת מימון לתלמיד, מוסדות אלה יקבלו 30% מיחידת המימון.

התכנית הזו יוצרת מצב חסר תקדים בו תלמידים מתוקצבים בהתאם לציון שלהם במבחן משווה, החלטה שספק אם תעמוד במבחן בג"צ. המפלגות החרדיות יתנגדו בתוקף לשינוי, אך צפויה גם התנגדות מצד שותפות בקואליציה. האופי האגרסיבי של התכנית מבטיח שגם אם תאושר, היא תבוטל במקרה של כניסת מפלגות החרדים לקואליציה.

3. בריאות: תרופות מרשם בלי התערבות רוקח

במשרד האוצר מנסים לקדם, בפעם השנייה ברצף, חקיקה שתתיר למכור תרופות מרשם ללא מעורבות של רוקח. החוק המוצע קובע שמעורבות רוקח תידרש רק במקרים בהם מוגדר במפורש שאת התרופה ינפיק רוקח. בנוסף הוא נועד לאפשר הקמת בתי מרקחת ניידים ומכונות אוטומטיות לממכר תרופות.

בהסבר נכתב שמטרת המהלך היא "לפנות את זמן הרוקח לעיסוק בתכנים קלינים על חשבון מטלות לוגיסטיות", אבל הרוקחים טוענים שהמטרה היא פשוט להעסיק פחות כוח אדם. לדבריהם, הניסיון לחסוך בעובדים עלול לסכן חיי אדם. הוצאתו המוחלטת של רוקח מתהליך הנפקת התרופה הוא חסר תקדים בעולם.

״זה רעיון תקדימי ומסוכן״, הזהירה הסתדרות הרוקחים בפעם האחרונה שהנושא היה על הפרק, ״כולנו בעד התייעלות והקטנת ההוצאה הציבורית, אבל לא על חשבון בטיחות הטיפול התרופתי תוך סיכון חיי אדם״.

הרוקחים לא מתנגדים עקרונית לאוטומציה, אבל דורשים שהדבר ייעשה בדיאלוג ותוך התייחסות למכלול ההשלכות של זה על עבודתם, ועל מקצוע הרוקחות בישראל.

4. ארנונה: הגדלת המס על גביית ארנונה בערים 

במשרד האוצר מנסים לפתור את אחד הפרדוקסים של תחום הדיור בישראל, הדרך שבה זה נעשה יכולה לעורר כעס ברשויות המקומיות. אחת הבעיות בפיתוח פרויקטים של דיור היא העובדה שזה לא משתלם לראשי הערים. השירותים שהם צריכים לתת לתושב חדש, לעומת הארנונה הנמוכה יחסית למגורים, הופכים תושבים חדשים לעניין גרעוני.

באוצר מנסים לפתור בעיה זו בדרך עקלקלה: קרן חוץ תקציבית חדשה שתיתן לכל ראש רשות 2,000 שקלים בשנה על היתר לבניית יחידת דיור. מימון הקרן ייעשה על ידי גביית מס של 10% עד 40% מהגידול בארנונה מעסקים שגובות הערים, לפי חלוקת הערים לאשכולות.

הפתרון יצירתי, אבל לא בטוח שאנשי השלטון המקומי יאהבו אותו. הצעד מתערב באחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של ערים רבות, מטיל עליו מס ומבצע חלוקה מחדש. לערים שנסמכות על ארנונה עסקית ולאו דווקא מתכננות בניית מגורים משמעותית, מדובר בהפסד נטו של הכנסה.