עידו עמר (36) ממושב אודם שבצפון רמת הגולן, יצא בשישי האחרון לכרם השרדונה שנטע בקיץ האחרון. בשבת היו צריכים להתחיל בכרם בעבודות הדלייה ועמר הקפיד לכסח את העשבייה, כדי שיהיה נח לעבוד ולעצב את הגפנים הצעירות. הוא סיים את חייו בתאונה מצערת בכרם שכל כך אהב והותיר אחריו משפחה וחברים שבורי לב.

עמר נמצא בשישי בצהריים כשהוא ישוב על טרקטור וסימני פציעה על גבו. מחקירה ראשונית של המשטרה עולה שעבד בכרם עם 'מרסקת גזם' וככל הנראה, בקצה השורה, נתפס במכונה חוט ברזל שהיה על הקרקע ובצירוף מקרים טראגי, החוט עף במהירות לעברו ופצע אותו אנושות.

"זה כל כך טראגי ולא הגיוני", אומרת ל'דבר' מעין חי, מנהלת המחלקה החקלאית ביקב רקנאטי וחברה קרובה של עידו, "הסיכוי שיקרה דבר כזה הוא כל כך קלוש. שהחוט יעוף בדיוק בזווית הזאת, בדיוק לכיוון הזה ויחדור לו לגב. זה מהמקרים שאומרים עליהם שכנראה שאלוהים בחר בו. אחרת אי אפשר להסביר את זה". לדבריה, עמר הקפיד מאוד על בטיחות ו"עשה הכל כמו שצריך'".

לנטוע כרם וללמוד את העבודה מאפס

"בשנת 2015 חיפשתי שטחים חדשים לנטיעת כרמים עבור היקב", מספרת חי, "כבר בשיחת הטלפון הראשונה, משהו בקול שלו נשמע מיוחד, דומיננטי, חזק וקבענו להיפגש בשטח. הגעתי להיפגש איתו וישר נשביתי בקסמו". עמר החליט לעקור את מטע התפוחים שלו ולהסב את השטח לכרם יין. "הסתובבנו יחד בשטח, חיפשנו שטח מתאים ומיקום אידיאלי. ב-2017 הקמנו כרם על שטח של 65 דונם".

עמר וחבריו מהמושב החליטו לשתף פעולה וללמוד את עולם הכרם מאפס. "לא היה להם ניסיון קודם", מספרת חי, "הלכתי איתם יד ביד ולימדתי אותם הכל. עידו היה הפרטנר שלי לכל דבר ויחד עם אסף ותומר, חבריו למושב, הם למדו את העבודה מאפס".

עמר ניצח על הקמת הכרם בהקפדה על רמה גבוהה של עבודה מדויקת ותשומת לב. "היה לו חשוב לעשות את הדברים בצורה הכי טובה שיש", נזכרת חי, "עידו עבד בכרם כמעט לבד לגמרי ודאג לכל הגידול של הכרם, היינו אומרים שבשביל להחליף אותו צריך להביא עשרה אנשים".

עמר למד והתפתח במהירות בתחום גידול הענבים ליין והפך לכורם מצטיין. "בגלל שעידו והחברים היו כורמים חדשים שלמדו הכל תוך כדי תנועה, אלה היו הכרמים שבהם הייתי הכי הרבה ובסופו של דבר גם הכרמים הכי טובים של היקב", אומרת חי. ב-2021 זכה בתואר כורם מצטיין בתחרות "אשכול הזהב" על חקלאות מצטיינת וטיפול בכרם, הובלה לענבי איכות ויצירת יינות מצוינים.

מעבר לעבודתו בכרם, עמר עיבד חלקות נוספות עבור חקלאים אחרים במושב וחלקות של יקב רקנאטי. בנוסף היו לו חלקות של כמהין ושל דובדבן ולאחרונה גם טיפל במטעי התפוחים תפוחים של אביו. השנה הוא וחי התחילו ללמוד חקלאות ביו-דינמית.

"הרוח שלו בכל עלה ובכל קרן שמש וגשם שיבוא"

חבריו מתארים איש חרוץ בצורה יוצאת דופן. "לא היה לו רגע מנוחה, היה קם לעבודה ב-5 בבוקר ומסיים עם בוא החושך", אומרת חי. "כמה ימים לפני שנהרג הוא אמר לי: "אם היה לי קצת זמן לנוח, בלי לעבוד, הייתי יושב לקרוא איזה ספר".

חי מספרת על קשר חברי עמוק שנרקם מתוך העבודה המשותפת. "עידו הפך להיות חבר משמעותי מאוד בחיים שלי, גם באופן אישי, ברמה של שיחות טלפון והתכתבויות יומיומיות. היה בינינו הרבה מאוד אמון ללכת ולנסות דברים חדשים", אומרת חי, "כשעובדים יחד כל כך הרבה שעות, צריך לעשות את זה עם מישהו שאפשר לכעוס עליו, להתעצבן ולהשלים".

עמר אהב מאוד את הגולן ואת מושב אודם. אהב את הנופים, את מזג האוויר הקר, את הגשם והשלג. אהב את האדמה. היה מחובר לעשייה לשורשיות העמוקה ועבודה עצמית. "אני שמחה שהיה לי מישהו כמו עידו להתייעץ איתו", אומרת חי בדמעות. "הוא עשה תמיד טוב, כי ככה נכון לעשות, בפשטות, בלי הרבה מילים. אני יודעת שהרוח שלו בכל עלה ובכל קרן שמש וגשם שיבוא. אני יודעת שתהיה לו המשכיות".