מערכות סולאריות המותקנות בבתים מייצרות עשרות אחוזים פחות חשמל ממערכות קרקעיות גדולות במפרט דומה. הסיבות העיקריות: הצטברות אבק מוגברת, תחזוקה לקויה וצל.
שינויי האקלים בסביבת ישראל והמזרח התיכון מגבירים את מספר ימי האובך השנתיים וכן את הנזק שנגרם מהם. מבחינה משקית לא מדובר בפקטור משמעותי, אך בעלי גגות סולאריים שמתחזקים כראוי את הפנלים ירוויחו משמעותית יותר ממי שלא. ברשות החשמל מעריכים שמערכת סולארית ביתית תייצר חשמל כ-1,600 שעות משוקללות בשנה בעוד שמערכת מסחרית יכולה לייצר במשך כ-2,000 שעות ויותר.
מערכות סולאריות ביתיות רגישות הרבה יותר לפגיעות מזג האוויר ממערכות מסחריות. הפגיעה הכלכלית ביצרן הזעיר שיש לו מערכת סולארית על הגג, גבוהה משמעותית ממערכת סולארית מסחרית גדולה עם יחידות בקרה אוטומטיות ורובוטים לניקוי. מדובר בהפסד של עשרות אחוזים בימי האובך, אך גם בימים שלאחריו, אם אין תחזוקה ראויה למערכת.
חברת טריפל אס אנרגיה מתחדשת מדווחת על עלייה משמעותית בחודש האחרון בפניות לטיפול אחזקה וניקוי מערכות סולאריות, בהיקף של 30%.
"כמו כל השקעה צריכה להיות מודעות לכל שינוי שיכול להשפיע על התשואה" אומר עופר אזולאי, מנכ"ל טריפל אס ל"דבר". "יש כמה חברות בארץ שמציעות פתרונות – גם פתרון מבוסס רובוט של מגב אוטומטי ויש פתרון על ידי מתזי מים, שבאופן קבוע מרחיקים חלק מהאבק".
"יש יצרנים זעירים שמגיעים ל-100 שעות יצור בשנה, במקום 1,600"
נהוג להעריך את מיצוי הפוטנציאל של פנל סולארי במספר שעות בשנה. מדובר בחישוב מצרפי שמחלק את סך ייצור החשמל השנתי ממערכת בהיקף הייצור שלה ב-60 דקות בתנאים אופטימליים.
ד"ר נורית גל, מומחית לאנרגיות מתחדשות ולשעבר עובדת רשות החשמל מספרת כי יש קיימת תופעה של "שגר שוכח" בנוגע להתקנת מערכת סולארית, בייחוד במגזר הביתי. "נהוג לצפות ל-1600-1700 שעות ייצור בשנה ממערכת ביתית, אבל יש נתונים מפתיעים – יש מתקנים שמייצרים רק 100 שעות בשנה. זה קורה כי יש תקלה, משהו לא מטפל בה והפוטנציאל הזה יורד לטמיון".
לפי גורם בחברת החשמל, האבדן המדובר לא מצטבר לכמויות משמעותיות ברמה המשקית. כ-5% מהחשמל בישראל מיוצר במתקנים במתח נמוך, אך רוב הייצור הזה מטופל ומתוחזק על ידי גורמים מקצועיים. אבדן פוטנציאל בשל לכלוך ותחזוקה לקויה מסתכם כיום לכל היותר באבדן תיאורטי של עשרות מגה-ואט בשנה של הספק מותקן. עיקר ההפסד כאן נגרם ליצרן הזעיר ועדיין לא מדובר בסוגיה משמעותית ברמה המשקית.
גורם ברשות החשמל אמר ל"דבר" כי "מן הסתם, זה גם בעיה של היצרן וגם של היעד המשקי, ויש ליצרן תמריץ מאוד חזק לטפל בזה. יש תעריף ייצור גבוה שהיצרן יקבל רק על החשמל שהוא בפועל העביר לרשת. כמובן שכשאנחנו עושים תכנון לטווח ארוך, אנחנו לוקחים בחשבון שמתקנים ביתיים מייצרים פחות – סביב ה-1,600 שעות בשנה, לעומת 2,000 ויותר במתקן מסחרי. אנחנו יודעים שיש שם יותר בעיות תחזוקה, נקיון וצל קבוע שפוגע בייצור".
הדרך לטיפול מתחילה בניטור קבוע
"כל לכלוך על הפאנלים, כמו גם אובך או שאריות של טיפות גשם עם אבק יפגעו בתפוקה.
כך היה גם בשבועות האחרונים עם גל האבק ששרר בארץ. איבוד התפוקה יכל להגיע עד כ-20% ואף יותר. לפני מספר שנים היה גל אבק שפגע בכמעט 50% מהייצור", אומר ל"דבר" אייל בהרב מחברת גולן סולאר.
גולן סולאר היא חברת ניהול פרוייקטים סולאריים למגוון גדול של לקוחות. החברה מאפשרת להתחבר למרכז בקרה וניטור שמתריע על בעיות, ולהעריך מתי התרחשה תקלה שמצדיקה בדיקה מקצועית, ומתי אפשר לסמוך על מערכות ניקוי אוטומטיות.
בצד: היקף הייצור במערכת
למטה : תאריכים בחודשים מאי-אפריל
בהרב שלח ל"דבר" דוגמה של תוצאות ניטור ממערכת המותקנת ברמת הגולן. לדבריו, "ימי האובך החלו ביום האחרון של אפריל ותחילת מאי' ואז הגשם שהגיע ב-6.5 שטף את האובך. הייצור לאחר הגשם קפץ משמעותית כלפי מעלה". הוא מציין שגם לניקוי יש עלויות, כך שהשירות שגולן סולאר מציעים מתמקד במציאת המועדים האופטימליים לביצוע ניקוי, כדי לא להפסיד ייצור פוטנציאלי בשל לכלוך, אך גם לא להוציא יותר מדי כסף על נקיון בתדירות גבוהה מדי, שלא יחזיר את עצמו כלכלית על ידי ייצור חשמל משופר.
