הממשלה תקדם תיקון חקיקה שיחמיר את הענישה על תוקפי צוותים רפואיים לחמש שנות מאסר, במקום המצב הנוכחי שבו הענישה ברוב המקרים היא שלוש שנות מאסר. לפי תזכיר החוק שפורסם היום (שישי), העונש על תקיפת מטפל או בעל תפקיד בארגון חירום והצלה, בזמן שהוא מעניק טיפול רפואי יהיה חמש שנות מאסר.
היוזמה להחמרת ענישה נובעת מריבוי מקרי תקיפה של אנשי צוותים רפואיים, בראשם מקרה התקיפה החמור של רופא ואחיות בהדסה הר הצופים לפני כשבועיים על ידי משפחת מטופל שנפטר. היא אחד משורת צעדים שהתחייב שר המשפטים, גדעון סער, לקדם כדי למנוע אלימות כלפי עובדי הצוותים הרפואיים.
החמרת ענישה על כל תקיפה, לא רק במקרי חירום
כיום קובע חוק העונשין עונש מאסר של שלוש שנים על תקיפת עובד ציבור, וחמש שנים אם מתקיימת 'נסיבה מחמירה' שבה עובד הציבור היה 'עובד חירום' שמטפל באדם בסכנת חיים או סכנה חמורה לשלמות הגוף. עובד חירום הוגדר בחוק כרופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א, או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון.
התיקון מבקש להרחיב את ה'נסיבה המחמירה' בשני מובנים: האחד, הנסיבה תחול על תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אישפוז, ולא רק מי שהוגדר כעובד חירום. ההרחבה השנייה היא שהנסיבה המחמירה תחול בכל מצב בו המטפל מעניק טיפול רפואי, גם אם לאותו אדם לא נשקפת סכנת חיים או סכנה חמורה.
במשרד המשפטים ציינו שמבדיקה מול מערכת התביעה עולה שמקרי תקיפה רבים המבוצעים כלפי אנשי צוות רפואי אינם נכללים בנסיבה הקיימת היום, הן מאחר שמותקפים עובדי ציבור מטפלים אשר אינם נכללים בהגדרה של עובד חירום, והן מאחר שהתקיפות מתרחשות בעת טיפול רפואי שאינו חירומי.
הגדרת 'מטפל' ו'ארגון חירום' הורחבה, מזכירות המרפאה נשארו בחוץ
ההגדרה של 'מטפל' תתבסס על חוק זכויות החולה ותכלול רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן, קרימינולוג קליני, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כירופרקט, וכן וכל בעל מקצוע שהכיר בו מנכ"ל משרד הבריאות כמטפל. נוסף על כך יוגדר בחוק "ארגון חירום והצלה טרום אישפוזי", כארגון שמעניק טיפול רפואי שכולל גם פעולות איבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעוד.
החוק מציע להותיר את הנסיבה המחמירה של תקיפת עובד ציבור הממלא תפקיד בחדר מיון ללא שינוי. לפי משרד המשפטים, הסיבה לכך היא שכל מי שנמצא בחדר מיון תפקידו להיות זמין למתן טיפול מיידי למקרי חירום, ועל כן תקיפת עובד כאמור פוגעת באפשרות להעניק טיפול במצבי חירום למטופלים הנמצאים בסכנת חיים או בסכנה חמורה אחרת לבריאותם.
עם זאת ההצעה אינה כוללת את החלת ה'נסיבה המחמירה' על עובדים בארגוני בריאות שאינם אנשי טיפול, כמו למשל מזכירות, עובדי מנהלה או מאבטחים, למרות שגם הם נמצאים בסיכון לאלימות.
משרד המשפטים: "עונש חמור יותר לפגיעה בערך המוגן שבאה לידי ביטוי בתקיפת אדם המעניק טיפול רפואי"
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר ש"בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים של תקיפת צוותים רפואיים בין כותלי בתי חולים, ובמרפאות במוקדים לרפואה הקהילתית במהלך הענקת טיפול רפואי. צוותים רפואיים העובדים לילות כימים בתנאי לחץ ובתנאי מחסור בכוח אדם, מוצאים את עצמם מותקפים במהלך עבודתם, באופן שפוגע בהם ובציבור המטופלים. אירועים כאלה מתרחשים לאחרונה באופן תדיר, ופוגעים בצוותים הרפואיים, בביטחונם במקום עבודתם, בשירות הניתן למטופלים אחרים, וגורמים לאווירה מתוחה בבתי החולים והמרפאות.
עוד נכתב ש"הצעה זו נועדה להרחיב את הנסיבה המחמירה הקיימת היום לתקיפת צוות רפואי, בהתאם לעיקרון ההלימה, על מנת לתת ביטוי ראוי באמצעות עונש חמור יותר לפגיעה בערך המוגן שבאה לידי ביטוי בתקיפת אדם המעניק טיפול רפואי. במקרים כאלה נגרמת הן פגיעה לנתקף עובד הציבור והן לאדם המטופל אשר התקיפה מונעת ממנו לקבל את הטיפול הנדרש לו, גם אם הטיפול אינו טיפול מציל חיים. התיקון המוצע יאפשר לנסיבה המחמירה לחול על מקרים נוספים של תקיפת צוותים רפואיים ומטפלים המעניקים שירות לציבור."
בבתי החולים עדיין מחכים לשוטרים ולמאבטחים
למרות שבהסתדרות הרפואית ובהסתדרות האחיות דרשו לאורך השנים להחמיר את הענישה, מיעוט ממקרי התקיפה מגיע לכדי כתב אישום והרשעה. לעומת זאת, צעדים שעשויים לסייע באופן משמעותי להפחתת האלימות מתעכבים כבר שנים ארוכות בהן מקרי התקיפה נמשכו. כך למשל, הממשלה עדיין לא יישמה במלואה החלטה מלפני חמש שנים להצבת שוטרים בבתי החולים, למרות שהוקצו לכך תקציבים ותקנים, ורק כעת הושגה הסכמה על יישום ההחלטה המקורית והרחבתה לכלל בתי החולים בארץ. מהלך נוסף שיכול לסייע למניעת אלימות הוא העלאת שכר המאבטחים והגדלת סמכויותיהם, בעקבות קושי של בתי החולים לגייס מאבטחים.
