המס על משכורת בישראל נמוך בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, בעוד השכר הריאלי עלה בקצב מהיר יחסית בין השנים 2020 ל-2021, כך לפי דו"ח שפרסם בשבוע שעבר ארגון ה-OECD.
המס הממוצע מהמשכורת מוגדר כשיעור המס המשולם מתוך כלל עלות השכר של עובד ללא ילדים. הוא מתחלק למס הכנסה, ולתשלום על הטבות סוציאליות כמו מס בריאות ודמי ביטוח לאומי. ב-2021 עמד שיעורו הממוצע של מס זה על 34.6% במדינות הארגון. בישראל, לעומת זאת, הוא עמד על 24.2% בלבד. מגמה זו דומה גם למשפחות חד הוריות ולמשקי בית עם ילדים.
ישראל היא אחת המדינות בהן שיעור המס הממוצע מהמשכורת הוא הנמוך ביותר. מתוך 38 מדינות, ישראל נמצאת במקום ה-32, שמתחתיה רק דרום קוריאה, שוויץ, מקסיקו, ניו זילנד, צ'ילה וקולומביה, בה שיעור המס הוא 0%.
עם תחילת ההתאוששות ממשבר הקורונה, ברוב מדינות ה-OECD עלה שיעור המס הממוצע מהמשכורת. ישראל היא אחת מ-3 המדינות שבהן עלה השיעור ביותר מ-1%: בישראל עלה ב-1.02%, בארה"ב ב-1.2% ובפינלנד ב-1.33%. בהתחשב בכך שלא היה שינוי משמעותי במדיניות המס בשנה זו, העלייה מוסברת כנראה בעלייה בבסיס הגבייה, כלומר סך המשכורות שמהן נגבה מס.
השכר הריאלי בישראל עלה ב-4.9% בין שנת 2020 לשנת 2021, אחד הגבוהים ביותר במדינות הארגון. זאת בעקבות עלייה של 6.5% בשכר הממוצע, לעומת אינפלציה נמוכה יחסית של 1.5%. רק בשלוש מדינות השכר הריאלי השתפר יותר מאשר בישראל: סלובניה (5%), ליטא (7.1%) ולטביה (8.7%).
שיעור המס מתוך השכר ירד בישראל בחדות בעשור הראשון של שנות ה-2000, ובשנים האחרונות טיפס באיטיות. בשנת 2000 עמד שיעור המס הממוצע מהשכר על 29.6% לעובד ללא ילדים. עשר שנים לאחר מכן, בין היתר בעקבות הורדת המסים שהוביל נתניהו כשר האוצר, ירד שיעור המס הממוצע ל-20.7%. מ-2014 הוא טיפס בהדרגה, עד שהגיע ל-24.2% השנה, עדיין נמוך כאמור בהשוואה עולמית. מגמה זו דומה גם למשקי בית עם ילדים ומשפחות חד הוריות.
