ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (שלישי) את התקנות שמאפשרות ללשכות העבודה הפרטיות לגבות כ-5,800 שקלים (כולל מע"מ) כדמי טיפול מעובדים ועובדות זרים בענף הסיעוד. את הסכום יוכלו לגבות הלשכות באמצעות תשלום בשתי פעימות.

לפי התקנות, הלשכה הפרטית תוכל לגבות 3,800 שקלים כסכום חד פעמי כבר בארץ המוצא של העובד, ובהמשך לגבות שני תשלומים נוספים של כאלף שקלים כל אחד אחרי 27 חודשים בארץ, ואחרי 12 חודשים נוספים. את הסכום יהיה אפשר לגבות מעובדים חדשים בלבד, ולא מעובדים שנמצאים כיום בישראל.

יריב שוריאן, יו"ר עמותת 'אחיעוז', שמאגדת 22 לשכות פרטיות לגיוס עובדים זרים, טען שהסכום שנקבע בתקנות לא מכסה את עלויות הטיפול של הלשכות בעובדים. עלויות שכוללות בין היתר גיוס עובדים סוציאליים, טיפול שוטף באישורי ההגירה, ויזות הכניסה, בדיקת העבר הפלילי, עריכת ביקורי בית של העובד וטיפול באירועים חריגים.

עו"ד אריאל מייטליס, היועץ המשפטי של העמותה, הוסיף שהסכומים לא הולמים את המודל הכלכלי שקבעה המדינה, לפיו גובה התשלומים שתוכל הלשכה לגבות יהלום את המימון הדרוש להפעלתן בנוסף לרווח של 7%.

מאיה מילר, היועצת לממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה, הסבירה שההצעה המקורית, לפיה יגבו מהעובדים 1,700 שקלים כתשלום חד פעמי ו-80 שקלים כתשלום חודשי עבור שירותי הלשכה, העלתה חששות מצד ארגוני הנכים שחששו שהסכום החודשי יגולגל למטופלים בגלל החוסר בעובדים זרים בענף, שמעניק לעובדים הקיימים כוח מיקוח.

מנגד, ציינה שההצעה לחייב את העובדים בתשלום של 6,800 שקלים הייתה גבוהה מדי. לדברי נציג משרד החוץ בדיון הקודם בנושא, סכום גבוה כל כך עלול להקשות על חתימת הסכמים בילטרליים חדשים מול מדינות להבאת עובדים לענף.

לכן, הסבירה מילר, נקבע סכום ומודל התשלום שבתקנות.

התקנות החדשות נקבעו כהוראת שעה לשלוש שנים, במהלכן ייבחן המודל מדי פעם, והממשלה תדווח לוועדה על יישומו.

עו"ד דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, שהביעה בדיון הקודם חשש שהטלת דמי תיווך על עובדים זרים בענף שלא מגיעים תחת הסכמים בילטרליים עשויה לפגוע במאמצי המדינה למאבק בסחר בבני אדם, הביעה תמיכה בתקנות החדשות.

עינבל משש, ראש מנהל העובדים הזרים ברשות האוכלוסין הדגישה שהמנהל יבצע מעקב ובקרה על כך שהתשלומים לא ייגבו מהמטופלים שמעסיקים את עובדי הסיעוד. לדבריה, בתקופת הקורונה חלה ירידה חדה במספר העובדים הזרים בארץ, שיצרה מחסור בשוק, אבל בשנה האחרונה חזרה המספר לרמה בו היה בשנים שעברו.

ח"כ אבתיסאם מראענה (העבודה) הדגישה את הצורך שמנהל האוכלוסין יבצע דירוג של טיב השירות שמספקות הלשכות הפרטיות להן יידרשו העובדים לשלם.

אורה מור יוסף, נכה מדימונה וחברת 'מזור – נכים לטובת נכים', סיפרה על הקושי בגיוס עובדים זרים לפריפריה. לטענתה, רשות האוכלוסין לא אוכפת את ההוראות בעניין והשוק פרוץ במחירים. גם אופירה מוסקוביץ', יו"ר ועד הסיעודיים ובני משפחותיהם, סיפרה על דרישות שכר מופרזות של העובדים הזרים בעקבות המחסור בהם.

עו"ד אלעד כהנא מארגון קו לעובד אמר בעקבות ההחלטה שהתקנות שאושרו מייצרות "הסדר חדש שעדיין לא נוסה בישראל ומעורר שאלות רבות שאי אפשר עוד לתת להן מענה".

"מעבר לכך שמדובר בתשלום גבוה לעובדים בשכר נמוך", הסביר. "לא ברור כיצד יעשה הפיקוח על הגביה של הסכומים או מה יהיו ההשלכות של היעדר תשלום על כל הצדדים להעסקה".

לדבריו, התשלומים בארץ, כמו גם התשלום החד פעמי בארץ המוצא, הם בסכומים גבוהים מאוד שההסכמים הבילטרליים אמורים היו להפחית. עוד הוסיף שהתקנות שאישרה הוועדה מאפשרות גבייה גם מעובדים שגויסו לעבודה בישראל מחוץ להסכמים אלו, שרבים מהם משלמים כבר כיום דמי תיווך לא חוקיים בגובה עשרות אלפי דולרים, ומגיעים לישראל פעמים רבות כשהם משועבדים לחובות שחושפים אותם לסיכון ליפול קורבן לסחר בבני אדם ולהחזקה בתנאי עבדות.

"ההסדר יגדיל את החוב עבור העובדים הללו, ויחריף את מצבם", טען כהנא, "בניגוד גמור לפסיקת העליון ולהצהרות המדינה על מחויבות להקטנת החוב כחלק מהמאבק בסחר בבני אדם".

גם לפי עמדת ההסתדרות, שהוגשה לוועדה באמצעות עו"ד הילה שינוק, מנהלת מחלקת מאקרו ומדיניות באגף כלכלה בהסתדרות, ועו"ד ורד וייץ מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, דמי התיווך שנקבעו גבוהים מאוד, ללא הלימה עם כושר ההשתכרות של העובדים ותקופת עבודתם בישראל. בנייר העמדה נכתב: "נראה כי עיקר השיקולים המנחים בקביעת הסכום היה טענות הלשכות הפרטיות בקשר לעלויות התפעול שלהן, גם אם פעילות הלשכות אינה יעילה דיה".

ההסתדרות הדגישה שהיא מתנגדת במיוחד על השתת דמי התיווך על עובדים שאינם מוגנים בהסכמים בילטראליים.