לאור כניסת החוק המחייב מעסיקים גדולים במשק לחשוף את פערי השכר המגדריים בין גברים ונשים, באתר הדרושים ״אולג׳ובס״ מציגים פערי שכר במגוון מקצועות, בהתאם לנתונים שנצברו והוזנו ע״י העובדים.
למרות הניסיונות לצמצם את פערי השכר המגדריים בישראל, הפער בין נשים לגברים נמשך ועומד על כ- 36% בממוצע (גברים מרוויחים 13,295 ש״ח, בעוד נשים מרוויחות 9,740 ש״ח).
מהנתונים עולה כי מנהלי סניפים וחנויות משתכרים בממוצע 13% יותר ממנהלות המקבילות להן, וכלכלנים משתכרים 22% יותר מכלכלניות. בעוד שמנהלי סניפים או חנויות משתכרים בממוצע 9,062 ש״ח בחודש, מקבילותיהם משתכרות ממוצע 7,851 ש״ח בלבד. כלכלנים גברים משתכרים בממוצע 12 אלף ש״ח בחודש, בעוד כלכלניות משתכרות כ-9.3 אלף ש״ח בלבד בממוצע. כמוכן, מאבטחים ירוויחו כ-594 שקלים יותר בממוצע לעומת מאבטחות (7.3 אלף ש״ח בחודש לעומת 6.7).
בקרב אחים ואחיות ישנו פער של 14.8% בשכר, בעוד גברים במקצוע מקבלים בממוצע 10.4 אלף ש״ח, נשים משתכרות על פי הנתונים שנאספו באתר 8.8 אלף ש״ח בלבד. רכז הדרכה בארגונים משתכר 12.3 אלף ש״ח בעוד רכזות הדרכה משתכרות 9.3 אלף ש״ח – פער של 24%.
מנהלי שרשרת אספקה משתכרים 14.6 אלף ש״ח, לעומת מנהלות באותו תחום המשתכרות 11.7 אלף ש״ח. מנהל תפעול לוגיסטי מרוויח 14.2 אלף ש״ח, לעומת עמיתותיו המשתכרות בממוצע 10.6 אלף ש״ח. מנהל תקשורת שיווקית (מרקום) מרוויח בממוצע 12.7 אלף שקלים לעומת 10.9 אלף ש״ח למנהלת באותו התחום.
גם במקצועות בענף ההיי-טק נרשמו פערים משמעותיים. מנהלי אבטחת מידע משתכרים 31.5 אלף ש״ח לעומת 26.2 אלף ש״ח לנשים. ראש צוות QA (אבטחת איכות) ירוויח בממוצע 25.2 אלף ש״ח, לעומת ראשת צוות המשתכרת 20.9 אלף ש״ח. מנהל פרוייקטים בתוכנה משתכר 19.5 אלף ש״ח לעומת מנהלת באותו תחום המשתכרת 17.5 אלף ש״ח. סמנכ"ל מערכות מידע (CIO) משתכר 35.3 אלף ש״ח לעומת 30 אלף לעמיתתו באותו התפקיד.
הנתונים מתבססים על מתחם השכר באתר, 'כמה אתם שווים', בו שיתפו למעלה מ-630 אלף גולשים נתונים על שכרם באופן וולנטרי, ומאפשרים קבלת תמונה של מצב השכר בתפקידים השונים לפי מגוון פולוחים – מיקום גיאוגרפי, תחום, תפקיד, ותק ומגדר.
״נשים לא דורשות שכר תואם ואינן מנהלות משא ומתן על תנאי העסקתן״
ליאת בן-תורה שושן, מנהלת המחלקה לניהול קריירה באולג׳ובס, טוענת אחת הסיבות המרכזיות לפער הן השפעת הלידות וגידול הילדים על מסלול הקריירה והקידום דווקא בגילאי העבודה העיקריים (25-45) בהם בונים ומתקדמים במסלול הקריירה, והיחס לנשים כאל ה"הורה עיקרי" בתא המשפחתי. "מדובר בבחירה שיש בצדה צורך בהתגמשות והורדת שעות העבודה וגם השלכות המתבטאות בשכר".
״משבר הקורונה העצים אף הוא את הפערים בין גברים לנשים, שכן נשים שלרב מקבלות שכר נמוך יותר, היו הראשונות להישאר בבית עם הילדים״, הוסיפה בן-תורה שושן. "חשוב שנבין שכל עוד העיקרון המארגן הוא שברוב בתי האב בישראל נשים הן מפרנסות המשניות, לא נצליח לראות שינוי אמיתי"
בנוסף, ציינה כי נשים פעמים רבות אינן דורשות עבור עצמן את השכר שמגיע להן ואינו מנהלות מו"מ בשיחות שכר. "מחקרים רבים מראים כי נשים לא דורשות שכר תואם ומנהלות מו"מ טרום חתימה על חוזה. חשוב להבין שהשינוי מתחיל גם בנו, הנשים, נכון שנגיע מוכנות ובטוחות לשיחות השכר, אחרי שעשינו בדיקה מקיפה, לרבות שיחה עם קולגות, ובדיקת טבלאות ומתחם השכר, והבנו מה מגיע לנו ומה מקבלים אחרים בשוק, ניהלנו מו"מ ודרשנו שכר תואם״.
