כ-12% מהצעירים הבדואים בדרום העידו שאחד מבני משפחתם נפגע מנשק קר או חם, ו-4% העידו כי הם עצמם נפגעו – כך עולה ממחקר שערכה עמותת יוזמות אברהם. המחקר, שבדק את תפישות האלימות והפשע של הצעירים, הוצג לפני כשבועיים בהשקת השדולה למיגור הפשיעה בחברה הערבית בכנסת, וחושף תמונה מדאיגה של חברה בה האלימות היא חלק מרכזי בחוויית החיים של הצעירים הבדואים בדרום.

לפי המחקר, שהתבסס על שאלונים וראיונות עומק, 75% מהצעירים הבדואים בדרום נחשפו לבריונות ברשת, ו-61% נחשפו לעבירות נזק ורכוש. 53% נחשפו לגביית דמי חסות, 52% נחשפו לעבירות סמים ו-48% נחשפו לאלימות כלפי נשים או אלימות במשפחה.

"בחודשים האחרונים יש מתקפה על התושבים הבדואים בנגב", אומר יוני אריה, רכז מחקר והערכה במיזם קהילות בטוחות של עומתת יוזמות אברהם, "המחקר מראה עד כמה הם סובלים מהאלימות".

מהמחקר עולה שמרבית הצעירים רואים בסכסוכים בין חמולות הם גורם משמעותי ביותר להתפשטות האלימות. לדעתם, הבחירה לנהל את הסכסוך בדרכים אלימות ניזונה גם מהיחלשות הסמכות של דור המבוגרים והיעדר מנהיגות צעירה חיובית. צעירים רבים ציינו כי המצב הכלכלי והריסת בתים על ידי המדינה עקב עבירות על חוקי הבנייה תורמים לתפוצתה של האלימות.

מדיניות הריסת הבתים כפי שהיא נתפסת על ידי הצעירים יוצרת אווירה של חוסר בטחון וחוסר יציבות. לטענת החוקרים, אלו מובילים בין היתר לתפוצת הנשק בקרב הצעירים, שנתפס כיוצר תחושת בטחון.

השיעור הגבוה של החשיפה לאלימות ברשת (75%) בקרב הצעירים והצעירות הבדואים מוסבר בכך שהם תופסים יותר התנהגויות ברשת כאלימות מאשר צעירים יהודים חילוניים. עוד עולה כי אלימות ברשת מובילה בקלות לאלימות פיזית במרחב הציבורי.

לדברי החוקרים, גורמי הרקע לאלימות הם חולשת מערכת החינוך, היעדר תעסוקה, עוני וחוסר האמון במערכות המדינה. הם מדגישים ש"יש להתייחס באופן מבני ורב-מימדי לתופעת האלימות על מנת להתמודד איתה באופן יעיל". גישה כזו צריכה להתייחס למצוקה הכלכלית של הצעירים ולבעיית התשתיות, כמו גם ליחס ולהיעדר האמון בממסד.

צוות המחקר מכיר בחשיבותן של תכניות ההתערבות של משרד החינוך ומשרד הרווחה העוסקות במיגור האלימות, אך מבקר את אופן יישומן והפיקוח עליהן. לדעת החוקרים, לתכניות אלו תפקיד חשוב בהקניית כלים להתמודדות עם האלימות וליישוב סכסוכים.

החוקרים רואים בחינוך הבלתי פורמלי ובהשכלה הגבוהה כלים לשינוי המציאות של הצעירים. לדעתם לצד תרומתם המיידית, מניעת שוטטות ומתן הזדמנויות תעסוקה, למסגרות החינוך תפקיד בשינוי המרקם החברתי, דרך יצירת מפגש בין צעירים ממקומות שונים ומחמולות שונות, ומרחב להתפתחות אישית ובניית בטחון עצמי.

לדברי אריה, אחת הפעולות המתקיימות כבר בימים אלו היא קורס שמנגיש לצעירים ולצעירות בחברה הערבית בכלל ובנגב בפרט את מוסדות המדינה. "הצעירים, שתופסים את המשטרה כאיום, נחשפים לעובדה שהמשטרה יכולה לעזור להם, ולדרכים בהם היא יכולה להיות מיטיבה. זוהי חשיפה הדדית, שבה גם השוטרים נפגשים עם צעירים בדואים באווירה שלווה ורגועה".

השדולה בכנסת, בראשותם של חברי הכנסת רות וסרמן-לנדה (כחול לבן),  מוסי רז (מרצ) ומנסור עבאס (רעם), אירחה נציגים של ארגוני חברה אזרחית וכן נערים ונערות בדואים מהנגב. "המדינה נושאת באחריות הכללית למיגור הפשיעה", אמר עבאס, "ועל החברה הערבית מוטלת האחריות להתמודד עם האלימות החברתית".