לשכות הסיעוד הפרטיות הפסיקו החל מהבוקר (רביעי) לפעול להבאת עובדים זרים לענף הסיעוד הביתי ולתת שירותים לאלו שכבר פועלים בענף. כך הודיע ארגון אחיעוז שמייצג 22 לשכות סיעוד פרטיות, זאת במחאה על גובה דמי התיווך שאושרו אתמול בוועדת העבודה והרווחה שלטענתן אינו מכסה את עלויותיהן.

לפי ההחלטה שהתקבלה אתמול, יוכלו לשכות הסיעוד הפרטיות לגבות מכל עובד זר כ-5,800 ש״ח, מהם 3,800 כתשלום חד פעמי בארץ המוצא, ועוד 2,000 ש״ח בשני תשלומים במועדים קבועים במהלך עבודתם בארץ, זאת בנוסף לסכומים אותם גובות הלשכות מהמטופלים עצמם.

ההצעה המקורית שהוגשה על ידי משרדי הפנים והכלכלה, ביקשה לקבוע כי הלשכות יוכלו לגבות כ-1,700 ש״ח בתשלום חד פעמי, ועוד 80 ש״ח מדיי חודש מהעובדים הזרים, העלתה ביקורת חריפה מצד ארגוני הנכים, שחששו שאופן התשלום החודשי יביא לגלגול הסכום על המטופלים בשל תנאי השוק והחוסר בעובדים זרים.

הצעת הפשרה שגיבשו ארגוני הנכים וארגון אחיעוז, ביקשה להסדיר את התשלום כולו כסכום חד פעמי – כ-6,800 ש״ח. הצעה זו גררה התנגדות של משרד החוץ אשר הבהיר כי מדובר בסכום גבוה אשר יקשה על מדינת ישראל לחתום הסכמים בילטרליים נוספים מול מדינות לצורך הבאת עובדים זרים בעתיד.

ארגוני הנכים חוששים שהתשלום יתגלגל למטופלים

"לא ייתכן שהוועדה תדרוש מאיתנו לעבוד בחצי חינם", אמר יריב שוריאן, יו"ר עמותת אחיעוז, שציין שהחישוב המקורי התבסס על דו"ח כלכלי שהזמינה המדינה מגורם חיצוני שנדרש לקבוע מהם הסכומים הראויים לתשלום."בהיעדר מקור תקציבי לכך, אנו נאלצים להפסיק שירותים אלה עד למציאת מקור תקציבי חליפי על ידי הממשלה".

עוד הוסיף שוריאן כי הוא מקווה ששרות הפנים והכלכלה לא יחתמו על התקנות. לדבריו, למשבר השלכות על עשרות אלפי מטופלים סיעודיים שסובלים כבר היום ממחסור בכוח האדם בענף.

מאיה מילר, היועצת לממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה הסבירה שגובה הסכום נקבע תוך סכימת התשלום החד פעמי המקורי (1,700 ש״ח) והתשלומים החודשיים (80 ש״ח) בהכפלה ב-51 חודשים שהם התקופה בה רשאי עובד זר להחליף מעסיק-מטופל. היא הדגישה שבתוך תקופה זו, עשויים להיות גם חודשים בהם העובד נמצא בין עבודות, ואינו מועסק – שבמודל התשלום הקודם הלשכות לא היו מקבלות בגינן תשלום כלל.

במהלך הדיונים הביעו נציגי ארגון קו לעובד וההסתדרות התנגדות לעצם הגבייה של דמי תיווך מהעובדים הזרים בכלל, ומעובדים זרים שהגיעו לישראל שלא דרך הסכמים בילטראליים בפרט. בארגון קו לעובד הציגו נתונים לפיהם רבים מהעובדים הזרים המגיעים לישראל שלא באמצעות ההסכמים, מגיעים לאחר ששילמו כבר דמי תיווך לא חוקיים בגובה של עשרות אלפי דולרים. מצב זה, לדבריו, שהעובדים והעובדות מגיעים כשהם נושאים על גבם חוב גדול, הופך אותם פגיעים יותר לתופעות של ניצול ואף של סחר בבני אדם.

עו"ד מאיה בנדס ממטה מאבק הסיעודיים סיפרה כי במטה חוששים שהמטופלים הסיעודיים הם אלו שייפגעו כתוצאה ממלחמת הכוחות שבין הלשכות הפרטיות לבין המדינה: "מטה מאבק הסיעודיים מצפה מהמדינה, כאחראית על אזרחיה וכמי שהפריטה את השירותים לגורמים חיצוניים, למצוא את הפיתרון הראוי מול הלשכות הפרטיות. אנו קוראים לכלל הצדדים להידברות ביניהם. מטה המאבק לא נכנס לשאלת התקציבים או העלויות, אלא מצפה שלא ייתנו לאוכלוסייה החלשה ביותר במדינה להיפגע. כפי שהוועדה וח"כ רייטן ידעה להקשיב לנו אז – אנו מצפים לאותה הקשבה גם כעת ולשמירה על המטופלים ועל זכויותיהם".

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן-מרום, אמרה ל׳דבר׳ כי התקנות המסדירות את גביית דמי התיווך מהעובדים הזרים על ידי הלשכות הפרטיות, אושרו לאחר חודשים של עבודה מאומצת בוועדה: "התהליך נעשה עם קבלת כל העמדות של משרד הכלכלה, רשות ההגירה, משרד המשפטים, משרד הרווחה, 'קו לעובד' שמייצג את העובדים הזרים חסרי הפה, מטה המאבק של הגמלאים סיעודיים, ואחיעוז – כל מי שרצה לבוא ולהשמיע את קולו קיבל את יומו בוועדת העבודה והרווחה".

"הוועדה אישרה את התקנות בהתאם לסמכותה אחרי ששמעה את כל העמדות השונות, איזנה בין האינטרסים השונים ושלכל אורך הזמן המטרה העיקרית שעמדה לנגד עיננו היא להגן על הקשישים הסיעודיים. לצערנו, ולמרות זאת החליטו באחיעוז ובעזות מצח לפעול בפרקטיקות שעולות לכדי איומים וניסיון לסחטנות פסולה".