רבקה באייך זכתה לפני שבוע וחצי במדליית הארד באליפות אירופה בטאקוונדו שנערכה במנצ'סטר ושיחזרה את ההישג שלה מאליפות אירופה הקודמת בסופיה. באייך, המתחרה במשקל עד 46 ק"ג, נפצעה בחודש אוקטובר במהלך תחרות במונטנגרו כשבהלך קרב, יריבה נפלה על הצד החיצוני של הרגל שלה.

"שבעה חודשים הייתי בחוץ, עד לפני חודש לא ידענו בכלל אם אצא לתחרות", אומרת באייך בראיון ל'דבר'. "לחזור מפציעה כזאת, בזמן כזה, זה לא מובן מאליו. אז המדליה היא עוד בונוס ענק".

רבקה באייך עם המדליה באליפות אירופה. "באתי רעבה לתחרות" (צילום: איגוד הטאקוונדו האירופאי)

באייך זכתה לפני שנה, לראשונה בקריירה, במדליית הארד באליפות אירופה. בדרך למדליה השנייה שלה היא הראתה הרבה אופי, כשפתחה נהדר את התחרות עם נצחונות על פאטמה קלש מטורקיה ודינה פוריונס ילידת איראן, המתחרה מטעם משלחת הפליטים ונעצרה רק בחצי הגמר על ידי אמינה גוג’בקאן מטורקיה. 

איך התחושה לזכות במדליית הארד שנה שנייה ברציפות?
"המדליה לא כל כך עניינה אותי. אני יודעת שזה הישג ענק, אבל אותי יותר שימח איך שנלחמתי ושהמאמנים אמרו לי שהם גאים ושמחים. הראש שלי כבר קדימה. ישבתי שבעה חודשים בחוץ, באתי רעבה לתחרות". 

"המדליה של אבישג הביאה יותר התעניינות בענף"

מאז הזכייה של אבישג סמברג במדליית הארד האולימפית בטוקיו, ענף הטאקוונדו חווה פריחה וחשיפה בהיכרות עם הענף עצמו וההישגים של הספורטאים הבכירים של הנבחרת. באליפות אירופה האחרונה הנבחרת חזרה עם שיא של ארבע מדליות. כאשר סמברג זכתה במדליית הכסף, רבקה באייך, נמרוד קרביצקי והלוחם הפראלימפי אסף יסעור זכו בארד. 

אבישג סמברג עם מדליית הארד בטאקוונדו, באולימפיאדת טוקיו (צילום: AP Photo/Themba Hadebe)

"הענף שלנו עבר שינויים רבים בתקופה האחרונה", אומרת באייך. "הצוות המקצועי גדל וכולם עושים את העבודה שלהם על הצד הכי טוב. עכשיו נשאר לנו הספורטאים להצליח בתחרויות. יש הרבה יותר רצון מצד ההורים והילדים להצטרף לענף. אני מאמינה שאחרי מדליה אולימפית ואחרי כל התוצאות האלו, עוד אנשים יבואו". 

"לא רק בשביל הכיף"

באייך (22) נולדה בצ'אהיט שבאתיופיה, בגיל ארבע היא עלתה עם משפחתה לישראל. כשהייתה בכיתה ח' גילתה ענף הטאקוונדו והצטרפה לפרויקט של "עולות" שמזמין את  בנות העדה האתיופית לספורט ומופעל על ידי משפחת גונטר מארצות הברית. "הם פתחו את הפרויקט בשביל לקדם ילדות מהעדה האתיופית. חברה הציעה לי לבוא לאימונים, ניסיתי וזה מצא חן בעיני, מאז אני שם".

"תמיד אהבתי אומנויות לחימה, גם את התחרויות. פשוט נשאבתי לזה. אני אוהבת את השילוב הזה. זה ענף מעניין שנותן הרבה מאוד ביטחון עצמי, ערכים ומשמעת. לא רק בשביל הכיף, זה נותן הרבה מעבר".

בעדה האתיופית כמעט ואין ספורטאיות בוגרות בכירות, איך המשפחה הגיבה לעיסוק שלך באומנות לחימה?
"אמא תמיד רצתה שאעשה משהו יותר עדין, כי היא מפחדת שיקרה לי משהו. אבל היא הבינה שזה מה שאני אוהבת ולא נשאר לה מה לעשות חוץ מלתמוך".

בעקבות ההצלחה העקבית שלה, באייך פועלת ביחד עם המועדון שלה להביא עוד ילדות וילדים מהעדה לענף. "אני מאוד רוצה שיבואו, שיחשפו יותר לענף", אומרת באייך. "אנחנו הולכים לשבת עם מחזיקי תיק הקליטה בעיריית רמלה כדי להביא עוד ילדים מהעדה לענף".

רבקה באייך באליפות אירופה. "זה ענף מעניין, נותן הרבה מאוד ביטחון עצמי" (צילום: איגוד הטאקוונדו האירופאי)

הכישרון של באייך התפרץ תוך שנתיים וחצי בלבד בענף, כאשר זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה לנערות בלטביה. "ההישג הזה הגיע די מהר, יחסית למישהי שרק התחילה. כבר שם אחרים ראו שיש עם מה לעבוד. אני פשוט המשכתי את מה שאני עושה", היא מספרת.

"רוצה שהיריבות שלי יידעו שנגדי הן הולכות לסבול"

באייך היא 1.53 מטר של עוצמות, לב גדול ואנרגיה בלתי נגמרת, מביאה איתה סגנון מיוחד לתחרויות. ברב הקרבות הממוצע של הניקוד נע בין 15 ל-20, בקרבות שלה היא מגיעה גם לניקוד של 50 ו-60 נקודות. 

"אני לא באה לנצח נקודה לפה, נקודה לשם", אומרת באייך. "אני שהיריבות באמת יסבלו ויחוו תסכול, כי פעם הבאה שאני אעלה איתן לקרב, הן יידעו שנגדי הן הולכות לסבול. על זה אנחנו בונים, כמה שיותר נקודות, כל הזמן לייצר מצבים, כמה שיותר להתיש אותן".