הדוברים בוועדת הבריאות של הכנסת בשלישי השבוע היו מאוחדים בתמיכה בקיצור תורנויות המתמחים מ-26 ל-18 שעות, מהלך שיישומו מתעכב כבר חודשיים. אבל בשאלה מי אשם בכך שהמהלך לא יצא לפועל, התפקידים התהפכו: שתי חברות כנסת ממפלגות שמאל בחרו להאשים את ההסתדרות הרפואית, ארגון העובדים של הרופאים שנאבק לשמירה על שכר הרופאים המתמחים, במקום את משרד האוצר, שמסרב להגדיל אותו.

כך חברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה הציעה "לנהל משא ומתן מעל הראש של ההסתדרות הרפואית", וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מחד"ש הטיחה בנציגי ארגון המתמחים בהסתדרות הרפואית ש"פעם ראשונה שאני רואה ארגון שאמור לייצג את העובדים עומד ועוצר תהליך שאמור לשפר את מצב העובדים". הן מצטרפות לשר הבריאות, יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שמאשים את ההסתדרות הרפואית בנסיון לטרפד את המתווה. וכך, חברי שלוש מפלגות שמצעיהן מתהדרים בחיזוק ארגוני העובדים בישראל, לא מהססות לצאת נגדם כשזה נוח.

הממשלה עצמה הודתה שהמתווה לא ישים כרגע

לפני ההאשמות החמורות, כדאי לבדוק את העובדות. היתר ההעסקה בשעות חריגות לרופאים, שפרסמה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי באוקטובר בשיתוף עם שר הבריאות הורוביץ, נכנס לתוקף בסוף מרץ, אך לא יושם מאז. הוא קבע שהתורנויות בבתי החולים בפריפריה יקוצרו מ-26 ל-18 שעות ברוב מקצועות הרפואה. אך בעתירת שירותי בריאות כללית נגד יישומו, הממשלה עצמה הודיעה לבית הדין לעבודה שהמתווה אינו ישים בשלב זה, וביקשה מהשופטים להקפיא אותו עד לסיום הידברות בין משרדי הממשלה הרלבנטיים. וכך אכן היה: ב-20 באפריל הודיעה השופטת יעל אנגלברג שוהם ש"אין מחלוקת שההסדר לקיצור תורנויות אינו ישים במצב הדברים הנוכחי", ושהמתווה אינו בתוקף עד הודעה חדשה.

למה ההסדר לא ישים? קודם כל, יש פערים בין ההיתר שקבעה השרה ברביבאי, שהוא החוק המחייב, לבין המלצות צוות היישום למתווה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלביץ, שהוגשו במרץ. הם נוגעים בעיקר לחוסר היכולת ליישם אותו ברוב מקצועות הרפואה, ובסופי השבוע, שבהם המליץ הצוות לאפשר לרופאים לעבוד במשמרות ארוכות. כלומר, גם משרד הבריאות עצמו טען שצריך לשנות את המתווה, אך רק השבוע הודיעה המדינה לבית הדין שיפורסם מתווה חדש. לא ברור מדוע השר הורוביץ המתין חודשיים, במקום לפעול לתיקון ההיתר מיד כשהמלצות צוות היישום פורסמו.

החלת המתווה במצב הנוכחי תקצץ את השכר של מאות מתמחים

אבל תיקון ההיתר אינו הבעיה היחידה, או אפילו העיקרית. לפי ההסכמים הקיבוציים הקיימים, שכר המתמחה ירד דרמטית אם שעות העבודה יצטמצמו, ומשרד האוצר לא מוכן לחרוג מכך בלי לפתוח את כל ההסכם מחדש, תהליך שייקח חודשים ושעלול לתת הזדמנות לאוצר לקצץ בנושאים אחרים על מנת "לממן" את הקיצור.

במצב הנוכחי, החלת המתווה באופן מיידי משמעותה קיצוץ משמעותי בשכר של מאות מתמחים. מנגד, ברור שאם יוסכם על שימור שכר למתמחים שתורנויותיהם יקוצרו, נדרשת עליית שכר לשאר המתמחים, שימשיכו לעבוד שעות ארוכות. גם לכך האוצר מתנגד.

מעבר לכך, עבודת המטה שנערכה במשרד הבריאות לקראת קיצור התורנויות חשפה משבר כוח אדם שצפוי לחול בשנת 2026, שיגרום למחסור חמור ברופאים. בהסתדרות הרפואית חוששים מהכבדה על הרופאים הקיימים, שיאלצו לבצע תורנויות רבות יותר.

ההסתדרות הרפואית אינה אחראית לכל הבעיות האלה. ההתנגדות לתיקון השכר מגיעה ממשרד האוצר, וכך גם הסירוב לתקצב את התקנים הנוספים שנדרשים. שר הבריאות, הורוביץ, שדחף למהלך הזה, צריך להפעיל את כישוריו הפוליטיים על מנת להשיג הבטחה ממשרד האוצר לשמר את שכר המתמחים שתורנויותיהם יקוצרו, ולהעלות את שכרם של המתמחים שימשיכו לעבוד 26 שעות בינתיים. הוא צריך גם להגיע להסכמה עם האוצר על מספר התקנים שיוקצו למהלך – האוצר מציע 70 תקנים, אבל המתווה של צוות היישום דורש 150 תקנים.

במקום לבקר את נציגי העובדים, כדאי שהח"כים יפעלו למענם

אפשר לבקר את ההסתדרות הרפואית על כך שלא פעלה מהר יותר וברצינות רבה יותר לקיצור תורנויות המתמחים ב-11 השנים שחלפו מחתימת ההסכם הקיבוצי האחרון. אבל כרגע, התקיעות של קיצור התורנויות נובעת מחוסר הסכמה בין משרד הבריאות לאוצר, וההסתדרות הרפואית נאבקת על דבר פשוט, שמשום מה קצת נשכח מאחורי כל הסיסמאות: שמירה על שכר הרופאים המתמחים ותנאי העבודה שלהם.

אנשי ארגון המתמחים בהסתדרות הרפואית גיבשו גם הצעת פשרה בשיתוף האוצר, שכוללת קיצור מתון יותר במשמרות ל-21 שעות במקום 18 שעות, מאחר שבמתווה הזה האוצר מסכים לשימור שכר. גם על כך הם זוכים להאשמות בעיכוב המתווה, אותו מתווה שהמדינה עצמה אמרה שכרגע הוא לא ישים. אבל הם לא מחויבים לשר הבריאות, אלא למתמחים.

בארגון מרשם, שהוביל את המאבק לקיצור התורנויות, חברים כ-1,000 מתמחים בלבד מתוך 9,000. ארגון המתמחים של ההסתדרות הרפואית הוא גוף דמוקרטי עם הנהגה נבחרת, והוא הגוף המייצג של כלל המתמחים. במקום להאשים אותם, חברי הכנסת שרוצים לראות את קיצור התורנויות צריכים ללחוץ על משרדי האוצר והבריאות להגיע להסכמות ביניהם על הסוגיות שבמחלוקת, ולהתחייב שקיצור שעות העבודה של המתמחים, מהלך חשוב ומבורך, ייעשה באופן שלא יפגע בהם.